חשש בעמותות ישראליות: טראמפ יבטל הטבת המס על תרומות בחו"ל
ביצוע הצעד עדיין נדון בתוך הממשל בשלב זה. לאחר צמצום התמיכה הממשלתית בישיבות החרדיות, גדלה התלות שלהן בכספי תורמים אמריקאים – אבל עמותות נוספות רבות במגוון תחומים בישראל תלויות בכספים אלה
חשש בקרב עמותות ישראליות בעקבות דיווח בארצות הברית על כוונתו של הנשיא דונלד טראמפ שלא לתת הטבות מס על תרומות לעמותות שפועלות במדינות זרות. על פי הפרסום בשבוע שעבר ב"ניו יורק פוסט", טראמפ שוקל להוציא צו ביצוע שיתנה את הטבת המס הניתנת בגין תרומות בכך שהכסף לא יינתן למטרות שהן מחוץ לארצות הברית.
כספי התרומות שמגיעים מחו"ל, ובעיקר מארצות הברית, משפיעים במידה רבה על פעילויות כמעט בכל תחום: תרבות, חינוך, בריאות, רווחה, הגנה על סביבה, פוליטיקה, דת ואיגודים מקצועיים. מבדיקת כלכליסט עולה כי מי שמאוים במיוחד ממגבלות על תרומות מחו"ל לישראל אלו עמותות קטנות שלא מקבלות תמיכה רחבה מהממשלה, לא מוכרות שירותים ואין להן הכנסות מריבית. כמו כן, עמותות שפעילות בתחומים המוגדרים "סנגור ופוליטיקה" ו"פעילות בינלאומית" מתבססות בשיעור גבוה על תרומות מחו"ל, ולכן צפויות להיות מושפעות מן המהלך.
הניכוי בארה"ב – עד 60% מההכנסה החייבת
בדומה לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה בישראל, המאפשר לקבל זיכוי מס של 35% מגובה תרומה לעמותה מקומית, קיים בארצות הברית סעיף 501(c)(3) שמאפשר לתורמים לנכות את התרומה מהכנסתם החייבת במס (עד תקרה של 60% מההכנסה החייבת — ש"ט). אף שמבחינה טכנית ההטבה ניתנת רק לתורמים לעמותות אמריקאיות, הרי שעמותות ישראליות פותחות עמותות אמריקאיות לשם איסוף התרומות ומעבירות את הכסף לישראל, כך שלמעשה עמותות ישראליות רבות נהנות מכספי תרומות של אמריקאים, ואם המהלך הזה ייצא לפועל, צפויה ירידה חדה בתרומות האמריקאיות לישראל.
בשלב זה אין אישור רשמי מהממשל בארצות הברית לקיום תוכנית כזו, אך על פי הדיווח ב"פוסט", מתקיים בממשל דיון פנימי בשאלה הזו. נכון לעכשיו, לפי בדיקת כלכליסט, גם הגורמים הרשמיים בישראל — באוצר וברשות המסים — לא קיבלו מידע מוצק על כוונה כזו. מכל מקום, בעמותות ישראליות כבר חוששים מצעד כזה, ולחששות אלה ניתן כבר ביטוי דווקא באתרי אינטרנט חרדיים באנגלית, שכן מי שצפויים להיות מושפעים באופן המיידי והמשמעותי ביותר הם הישיבות החרדיות ומוסדות קהילתיים חרדיים.
הישיבות החרדיות מתבססות באופן משמעותי על תרומות מחו"ל ומארצות הברית. לדוגמה,ישיבת מיר, הגדולה בישראל, קיבלה תרומות של כ־124 מיליון שקל מחו"ל ב־2023, המהווים כ־55% מהכנסותיה, שיעור הגבוה ביותר מפי 6 מהכנסותיה מתרומות מישראל. ישיבת סלבודקה, אשר ראשיה הם מנהיגי הציבור הליטאי חרדי, קיבלו תרומות מחו"ל בהיקף של כ־23 מיליון שקל ב־2023, גם יותר מפי 6 מההכנסות בישראל.
התלות של הישיבות בתרומות מחו"ל התחזקה באופן חריף מאז אפריל 2024, אז נכנסה לתוקף פסיקת בג"ץ כי לא ניתן לתקצב את הישיבות בגין תלמידים שחייבים בגיוס. כדי להתמודד עם מחסור תקציבי זה, גייסה ההנהגה החרדית כ־100 מיליון דולר מתורמים בחו"ל, בעיקר אמריקאים. בימים האחרונים אמר המנהיג החרדי הרב משה הלל הירש, כי התקציב בקרן יסתיים בחודש הבא. המשמעות היא שהישיבות זקוקות שוב ובאופן דחוף לכסף האמריקאי. המהלך של טראמפ, אם ייצא לפועל, צפוי לפגוע בהיקף התרומות לישיבות, שכן התרומה מתייקרת עבור התורם: אם עד כה, כ־37% מהתרומה היו יורדים מתשלומי המס שלו, כעת גובה הכנסתו החייבת במס לא יושפע מהתרומה.
7% מהכנסות המלכ"רים בישראל – תרומות מחו"ל
כאמור, השפעת צעד כזה לא תצטמצם כמובן לעולם העמותות החרדיות. מלכ"רים הם נתח חשוב בפעילות הכלכלית והחברתית בישראל, ב־2021 עבדו בכל המלכ"רים בישראל כ־540 אלף שכירים ועוד כ־370 אלף מתנדבים. על פי נתוני הלמ"ס ל־2022, הכנסות המלכ"רים הגיעו לכ־210 מיליארד שקל, אך כ־85% מכלל ההכנסות של המלכ"רים מגיעות מהממשלה, ממכירת שירותים ומריבית. יתרת ה־15% מורכבת מתרומות מישראל ומחו"ל, החלוקה כמעט שווה (תרומות מישראל 8%, ומחו"ל 7%), כאשר התרומות מישראל מגיעות לכ־16.6 מיליארד שקל בשנה, והתרומות מחו"ל לכ־15 מיליארד שקל בשנה.
חשוב לסייג: הנתונים הללו כוללים גם את קופות החולים ובתי החולים, דבר שיוצר הטיות מסוימות (שכן מערכת הבריאות בישראל מתבססת ביותר מ־98% על תמיכות ממשלתיות והכנסות ממכירת שירותים), ולכן כשמוציאים החוצה את קופות החולים ובתי החולים, הרי שההכנסות מהממשלה ממכירת שירותים ומריביות מגיעות רק לכ־75% מסך ההכנסות, וחלק התרומות מחו"ל מגיע לכ־13.1% מההכנסות, גבוה מחלק התרומות המגיע מישראל (11.7%).
