על חשבון הבריאות שלנו
המיליארדר ביל גייטס הודיע השבוע כי יצטרף להחלטת ממשל טראמפ לפרוש מתמיכתו בארגון הבריאות העולמי, והותיר את הארגון בפני קריסה שהשלכותיה עלולות לפגוע קשות במדינות המתפתחות, אך לא פחות מכך- גם על ארה"ב, אירופה ושאר מדינות המערב
ארגון הבריאות העולמי (WHO) עומד בפני אחד המשברים הכלכליים החמורים בתולדותיו, לאחר שגם ביל גייטס שוקל להפסיק את תמיכתו בארגון, בעקבות צעד דומה של ממשל טראמפ בעבר. להצטרפות של גייטס להחלטת הממשל ישנן השלכות מרחיקות לכת על מצב הבריאות העולמי. התקציב הדו-שנתי של ה WHO לשנים 24-25 עומד על 6.8 מיליארד דולר, כשארצות הברית הייתה התורמת הגדולה ביותר והזרימה כ-1.22 מיליארד דולר ואחריה קרן גייטס, התורמת השנייה בגודלה שהוסיפה 689 מיליון דולר. שתי ישויות אלו יחדיו סיפקו קרוב לשליש מתקציב הארגון, מה שהפך אותן לעמודי התווך המרכזיים במימון פעילותו, והקפאת התרומה מעלה סימני שאלה גדולים בכל הנוגע ליכולת הארגון להמשיך ולתפקד ולהגיב במהירות למשברים בריאותיים תהפוך מוגבלת ביותר.
על פי אמנת ארגון הבריאות העולמי, מטרתו המרכזית היא להיאבק במחלות זיהומיות, לשפר את מערכות הבריאות במדינות מתפתחות, ולמנוע התפרצויות אפידמיות העלולות להתפשט ללא גבולות ולפגוע גם במדינות מערביות. מן הראוי לזכור שמגפות אינן נשארות בגבולות מדינתיים, ומשבר בריאותי שפורץ במדינה מתפתחת עלול להתפשט במהירות לכל העולם, כפי שראינו עם הקורונה. המחקרים שהארגון מקדם, לצד הסיוע הרפואי שהוא מספק, אינם מגנים רק על מדינות עולם שלישי באפריקה, אסיה או דרום אמריקה, אלא גם על ארה"ב, אירופה ושאר העולם המפותח. לכן, קיצוץ תקציבי כזה עלול להפוך לאיום משמעותי על בריאות הציבור העולמית.
למרות ביקורת שהיתה כלפי הארגון בתקופת קורונה, ההחלטה להפסקת המימון לא באה רק משיקולי בריאות הציבור, אלא בעיקר משיקולים פוליטיים וכלכליים.
סוגיית המימון לארגון הבריאות העולמי מחזירה לשיח הציבורי שאלה רחבה יותר האם תפקידה של ארה"ב להנהיג מוסדות בינלאומיים, או שמא עליה להתכנס פנימה ולצמצם את מעורבותה בזירה הגלובלית? כפי שהוכח במשברים בריאותיים קודמים, כאשר המימון למוסדות בריאותיים מצטמצם, הראשונות להיפגע הן האוכלוסיות החלשות ברחבי העולם, אך בטווח הארוך ההשלכות מגיעות גם למדינות המפותחות. אם נושא הבריאות העולמי יטופל רק על ידי קרנות פרטיות כמו זו של ביל גייטס, ההחלטות האסטרטגיות בתחום יושפעו בעיקר מאינטרסים אישיים, ולאו דווקא משיקולים לאומיים וגלובליים רחבים שמדינות אמורות לקחת בחשבון.
החלטת טראמפ, שכעת עומדת להתחדש תחת גורמים שמרנים נוספים, עשויה להוביל את העולם לעידן שבו בריאות הציבור העולמית תלויה בגופים פרטיים במקום במדינות. בכך נפתחת הדלת למצב שבו תאגידים מיליארדרים יקבעו את סדרי העדיפויות בתחום הבריאות, על פי אינטרסים כלכליים או אידיאולוגיים, ולאו דווקא על פי צורכי האנושות כולה. העולם המודרני לא יכול להרשות לעצמו מדיניות כזו, במיוחד בתקופה שבה ההתמודדות עם מגפות ומחלות מדבקות מחייבת שיתוף פעולה בינלאומי רציף והחלטות מבוססות מדע, ללא שיקולים פוליטיים צרים. או שיקולים כלכליים שבאים לטובת גופים פרטיים בעלי עיניין ולא בעלי חשיבות ציבורית.
ד"ר מרינה צדקין תמיר היא פרמקולוגית קלינית ומומחית לזיהומים בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן
