סגור
נשיא המדינה יצחק הרצוג בקונגרס
נשיא המדינה יצחק הרצוג (צילום: רויטרס)

הנשיא הרצוג יטוס לכנס האקלים של האו"ם, ביידן ביטל בגלל המלחמה

הוועידה תיפתח ביום חמישי בדובאי. מטרת הנסיעה: בליץ של פגישות מדיניות בנושא המלחמה. המשלחת הישראלית שהיתה צפויה לכלול כ-1,000 איש ולהיות הגדולה בתולדותיה, צומצמה לכ-30 נציגים בלבד. עד היום ישראל פספסה את כל היעדים שהציבה לעצמה בתחום הפחתת הפליטות והאקלים

נשיא המדינה יצחק הרצוג ייקח חלק בוועידת האקלים של האו"ם שתפתח ביום חמישי הקרוב בדובאי שבאיחוד האמירויות. הנשיא צפוי לשאת דברים במסגרת הצהרות מנהיגי העולם בפתיחה החגיגית של הוועידה שתתקיים ביום שישי החל משעות הצהריים. ועידת האקלים השנתית מארחת עשרות מנהיגים מרחבי העולם, ומטרת נסיעת הנשיא כעת היא לקיים "בליץ" של פגישות מדיניות עם ראשי מדינות מרחבי העולם בצל הימשכות המלחמה ולשוחח עמם על המצב המדיני. בשל המלחמה, הרצוג ישתתף בוועידה תחת אבטחה כבדה, שעה שהמשלחת המדינית שתוכננה לצאת לכנס הצטמצמה משמעותית, ותסתכם בעשרות בודדות של עובדי מדינה, בעיקר מהמשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ.
ועידת האקלים של האו״ם (cop28) נערכת מדי שנה במדינה מארחת אחרת. הכנס ייפתח ביום חמישי בדובאי שבאיחוד האמירויות, ויימשך שבועיים. במסגרתם, ינהלו כמעט 200 מדינות משא ומתן באשר להסכם האקלים העולמי וההתקדמות הנדרשת לשם הצלחת המאבק העולמי המשותף לבלימת שינויי האקלים. לפי הרשימה שפרסם האו"ם, צפויים להשתתף בוועידה המלך צ'ארלס השלישי, האפיפיור פרנציסקוס וראשי ממשלות מכ-200 מדינות, בהם ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק, קאנצלר גרמניה אולף שולץ, נשיא צרפת עמנואל מקרון, נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי, נשיא ברזיל לולה דה סילבה ועוד. גם מחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית, צפוי לנאום בכנס הפתיחה.
מי שיבלוט בהיעדרו הוא נשיא ארה״ב, ג'ו ביידן, שהשתתף בשנתיים החולפות בוועידה השנתית, ומציב את הנושא כאחד החשובים ביותר בסדר העדיפויות של ממשלו. גורמים בבית הלבן אמרו ל"ניו יורק טיימס" כי הסיבה להיעדרותו של ביידן מהוועידה השנה היא המיקוד של הנשיא בשבועות ובימים האחרונים במלחמה בין ישראל לחמאס, בעיקר לאחר הלחץ שהפעיל להפסקת אש זמנית ושחרור החטופים על ידי חמאס. את ארה"ב ייצג בדובאי ג׳ון קארי, השליח המיוחד שלה לשינויי אקלים.
ישראל תכננה לשגר לכנס האקלים משלחת של כ-1,000 איש, הגדולה בתולדותיה. בשבועות האחרונים, לאור המלחמה הממושכת, נעשתה הערכה מחודשת והוחלט לצמצם את המשלחת באופן משמעותי. כ-11 שרים תכננו לטוס לצד ראש הממשלה לכנס, אולם כעת איש מהם לא יטוס, ומשלחת מצומצמת של אנשי מקצוע תגיע לחלק מימי הוועידה, בעיקר מטעם המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ. נכון לשעה זו, גודל המשלחת המתוכנן יעמוד על כ-30 איש לכל היותר.
ישראל מגיעה לכנס האקלים גם השנה ללא כל הישג להציג בתחום, והרצוג ייאלץ להתמודד עם כך בנאומו מעל בימת האו"ם. הממשלה התחייבה לקדם חוק אקלים חצי שנה לאחר השבעתה, אולם העבירה החלטת ממשלה בנושא רק בחודש ספטמבר. לאור המלחמה, קידום החוק פסק. חוק האקלים אשר על הפרק כולל הצהרות לא מחייבות בנוגע ליעדי הפחתת פליטות; 30% בשנת 2030 בהשוואה לשנת 2015, יעד שנחשב לא שאפתני בהשוואה עולמית, והממשלה יכולה לשנותו בכל עת אילו לא תצליח לעמוד בו, ובכך להימנע מהתמודדות עם חוק מחייב או תביעות אקלים. החוק אף לא קובע כי יוקצה תקציב לתוכנית רב-שנתית להפחתת פליטות.
עד היום ישראל פספסה את כל היעדים שהציבה לעצמה בתחום הפחתת הפליטות והאקלים. בשנת 2022 פליטת גזי החממה בישראל לא ירדה, אלא דווקא עלתה ב-3.5%. במשרד להגנת הסביבה מזהירים כי אילו לא יהיה שינוי, ישראל תוסיף לפספס את כלל היעדים שהציבה בתחומים השונים. כבר עכשיו, ישראל לא מצליחה לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת הצנועים שהציבה לשנת 2020, וב-2022 ייצרה כ-9.8% מהחשמל שלה באמצעים נקיים. למרות שהציבה יעד של 30% לסוף העשור, גורמי המקצוע בממשלה מעריכים כי בשנה זו רק כ-19% מהחשמל בישראל ייוצר באמצעות אנרגיה מתחדשת. מבקר המדינה אמור היה לפרסם החודש דו"ח מיוחד באשר לכשלים ביישום מדיניות אקלימית בישראל, אולם בשל המלחמה פרסום הדו"ח נדחה.
הרצוג הקים בינואר 2022 פורום אקלים נשיאותי עם נציגים מרחבי החברה האזרחית "כדי לקדם שינוי באופן שבו מדינת ישראל מתנהלת מול משבר האקלים", לצמצם את הפערים בין יעדים אקלימיים גלובליים לבין אלה שנקבעו בישראל, לקדם יוזמות ושיתופי פעולה בתחום משבר האקלים ולייעץ לנשיא המדינה בנושאי אקלים. בראש הפורום עומד חבר הכנסת לשעבר דב חנין, לצד ארגון "חיים וסביבה", המאגד את ארגוני הסביבה. גם פורום הנשיא של הרצוג לא רשם הישגים בתחום עד כה.