סגור

בלעדי
למרות החשד להעברת מידע רגיש לחוקרים פרטיים: התיק נגד עובדי רשות האוכלוסין נסגר

סכסוך משפחתי אמוציונלי בין שגיא גנגר לאחותו אורלי ובן זוגה, שהוא גם עורך דינו של טראמפ, הוליד דו"ח של חוקר פרטי ובו מידע חסוי על כניסות ויציאות של השניים מישראל; תלונת הזוג במשטרה גררה בדיקה ברשות האוכלוסין, שגילתה כי 4 עובדים ניגשו לנתונים של השניים ללא סיבה; אף שהמידע התגלגל לחוקר פרטי, העובדים לא נחקרו והתיק נסגר; הפרקליטות: "הערר שהוגש על סגירת התיק ייבחן"

בדיקה טכנולגית של מבקרת הפנים ברשות האוכלוסין וההגירה העלתה כי ארבעה עובדים צפו במידע פרטי רגיש של שני אזרחים ללא סיבה מוצדקת, ועלה החשד כי העובדים היו מעורבים לכאורה בהעברת המידע החסוי לחוקרים פרטיים. למרות זאת, התיק בחשד לגילוי מידע חסוי ללא היתר נסגר מבלי שארבעת העובדים נחקרו – כך עולה מתיק החקירה במשטרה שהגיע לידי "כלכליסט". בפרקליטות סגרו את התיק מבלי לבקש מהמשטרה השלמת חקירה, גביית עדות או חקירה באזהרה של עובדי הרשות.
הבדיקה ברשות האוכלוסין נולדה בעקבות תלונה שהגישו למשטרה אורלי גנגר ובן זוגה אריק הרשמן. גנגר היא בתו של איש העסקים אריה גנגר, ואילו הרשמן הוא יועץ בכיר לנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ ועורך דינו בהווה, ויועץ בכיר לשגריר ארצות הברית בישראל לשעבר דיוויד פרידמן. השניים התלוננו במשטרה נגד שני חוקרים פרטיים, וטענו שהחוקרים קיבלו לידיהם מידע חסוי על כניסותיהם ויציאותיהם מישראל, למרות שגישה למידע כזה מותרת רק לעובדי מדינה מורשים.
2 צפייה בגלריה
ורלי גנגר ואחיה שגיא גנגר
ורלי גנגר ואחיה שגיא גנגר
אורלי גנגר ואחיה שגיא גנגר. סכסוך על עשרות מיליוני דולרים
תלונת הזוג גנגר־הרשמן הובילה לכך שהמשטרה ביקשה מרשות האוכלוסין לבדוק מי נכנסו לרשומות של הזוג וצפו במידע הפרטי אודותיהם. בדיקת הלוגים במערכת הממוחשבת – המזהים כניסה של עובד לרשומות – העלתה שארבעה עובדי רשות האוכלוסין וההגירה צפו במידע במנותק מעבודתם. בהמשך המידע הזה התגלגל לידי החוקרים הפרטיים, ללא כל סיבה מקצועית. אף על פי כן התיק נסגר, ומתיק החקירה שבפרקליטות עולה שגם נגד שני החוקרים הפרטיים, שנחקרו בחשד לקבלת דבר במרמה ושימוש במידע החסוי, הוחלט לא להגיש כתב אישום. על ההחלטה לסגור את התיק נגד עובדי הרשות הגישו בני הזוג ערר לפרקליטות, והוא עדיין נבחן.


"צפייה המנותקת מעבודת המשרד"

את הדו"ח שהכינו החוקרים הפרטיים על הזוג גנגר־הרשמן, שהוליד את הבדיקה והחקירה המשטרתית, הזמין אחיה של אורלי גנגר, שגיא גנגר, באמצעות עורכי דינו. הדו"ח הוזמן במסגרת סכסוך כספי־משפחתי אמוציונלי על עשרות מיליוני דולרים שמנהל שגיא גנגר בארצות הברית נגד אחותו ובן זוגה, שנחשף בעבר ב"מוסף כלכליסט".
בספטמבר 2019 הגישה אורלי גנגר תביעה אזרחית נגד אחד החוקרים הפרטיים שבלשו אחריה, ששון מתתיהו. בשבוע שעבר פסק בית משפט השלום בת"א שמתתיהו ישלם לגנגר פיצוי של 37 אלף שקל על פגיעה בפרטיות של בני הזוג. הפגיעה נבעה משימוש בפלט היציאות והכניסות מהארץ של בני הזוג, שהושג ממחשבי רשות האוכלוסין וההגירה. השופט בתיק, אביים ברקאי, ציין כי החלטת הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום בעבירות שנחקרו אינה רלבנטית לעובדה שהחוקר הפרטי מתתיהו פגע בפרטיות הזוג, ועל כן עליו לפצותם כספית.
הרשמן, המחזיק באזרחות ישראלית ואמריקאית, הגיש באוקטובר 2019 תלונה למפלג ההונאה של מחוז ירושלים במשטרה נגד החוקר הפרטי מתתיהו. בעקבות התלונה נפתחה חקירה פלילית, ובמפלג ההונאה פנו למבקרת הפנים של רשות האוכלוסין וההגירה, נירית גור־אריה אלקלעי, וביקשו שתערוך בדיקת לוגים במערכות הרשות – בחינת הרישום ההיסטורי של פעולות שבוצעו במערכת, ומי ביצע אותן, כולל תאריכים ושעות. זאת כדי לברר האם בוצעו כניסות לא מורשות שלא לצורכי תפקיד על ידי מי מהעובדים, לגבי הרשמן וגנגר.
עדות מבקרת הפנים של רשות האוכלוסין במשטרה: לא מצאתי כל סיבה לכניסת העובדים למערכת ולצפייה ברשומות של שני האזרחים. אין כל סיבה לצפייה בנתונים... לכאורה מדובר בצפייה המנותקת מעבודת המשרד"
מבקרת הפנים אלקלעי, כך עולה מתיק החקירה, העידה במשטרה במאי 2020 אחרי הבדיקה הטכנולוגית שביצעה. "(לגבי) השמות הבאים לא מצאתי כל סיבה לכניסתם למערכת ולצפייה ברשומות כנגד שני האזרחים", אמרה לחוקר, ופירטה: "סיגל שליסלברג, יוסף שטרית ויצחק מוריה - אין כל אזכור במערכת לפעולה שנעשתה על ידיהם או סיבה לצפייה בנתוני האזרחים. לכאורה מדובר בצפייה לשם צפייה המנותקת מעבודת המשרד".
גם לגבי עובד רביעי התעוררו סימני שאלה. "דוד עצמון, עובד בלשכת האוכלוסין ברמת גן, נכנס לשתי רשומות ב־8.9.19 בשעה 07:49 לכאורה ללא סיבה. שעתיים לאחר מכן ביצעה עובדת מרכז מידע הנפקת תיעוד של איתור מען – פעולה חוקית לכל דבר ועניין הנובעת מהגשת בקשה. אני לא יכולה למצוא סיבה מקצועית עניינית לקשור, ואם יש בכלל מקום לקשור, את פעולות הצפייה ברשומות של דוד עצמון לפעולה במרכז המידע".
מבקרת הפנים הוסיפה עוד סימני שאלה. "עצמון עובד בלשכה ברמת גן והפעולה הנוספת בוצעה על ידי עובדת מרכז מידע. לא יכולה להיות סיטואציה שבה עצמון יקבל פנייה ידנית ויעביר לביצוע מרכז המידע. הפעולה שנעשתה על ידיו נכון לרגע זה היא ללא כל הסבר". גם לגבי עובד נוסף היו סימני השאלה. "יוסף שטרית נכנס ב־17.7.19 לרשומות אורלי גנגר וב־15.9.19, חודשיים לאחר מכן, לרשומות אריק הרשמן – ללא כל סיבה מוצדקת בשני המקרים. הסבירות ששני האזרחים (גנגר והרשמן), כל אחד בתאריך נפרד, הגיעו לאותו עובד שביצע צפייה ללא כל פעולה נראית לי אקראית מדי. כך גם המקרה של עצמון".
2 צפייה בגלריה
ראש רשות האוכלוסין וההגירה עו"ד תומר מוסקוביץ', ומעורכי דינו של נשיא ארה"ב לשעבר טראמפ אריק הרשמן
ראש רשות האוכלוסין וההגירה עו"ד תומר מוסקוביץ', ומעורכי דינו של נשיא ארה"ב לשעבר טראמפ אריק הרשמן
ראש רשות האוכלוסין וההגירה עו"ד תומר מוסקוביץ', ומעורכי דינו של נשיא ארה"ב לשעבר טראמפ אריק הרשמן
(צילומים: אגף דוברות והסברה רשות האכיפה והגבייה, Kasowitz Benson Torres)
מבקרת הפנים טענה בהמשך עדותה כי אף שזוהו בבדיקה הפנימית צפיות לא מורשות של עובדים, היא אינה יכולה לקשור זאת בוודאות להדלפת המידע. "ניתן לראות (ברשומות) שגופים אחרים מורשים נכנסו וביצעו בדיקות ברשומות לגבי שני האזרחים, וייתכן כי אם בוצע דלף מידע לא חוקי, הדבר נעשה שלא על ידי עובדי הרשות כי אם על ידי מי מעובדי הגופים האחרים".
ממזכר של שיחת טלפון שביצעה אלקלעי עם חוקר המשטרה כמה ימים לפני עדותה, עולה כי היא ציינה כי הגופים החיצוניים שנכנסו לרשומות של בני הזוג היו משרד החוץ, הנהלת בתי המשפט ועיריית תל אביב. גם שם, אף שבדיקת הלוגים הראתה שארבעה עובדי הרשות נכנסו לרשומות ללא סיבה, היא טענה כי "אם היה דלף של מידע, הרי שגם מגורמים אלה ייתכן שהדלף בוצע".
אף שהלוגים במערכת העלו שארבעת העובדים נכנסו ללא סיבה למערכת לצפות ברשומות של הזוג, מה שלכאורה עשוי להעיד כי היו מעורבים בהוצאת מידע שלא כדין – הם לא נחקרו במשטרה. בפרקליטות מחוז ירושלים שליוותה את התיק לא ביקשו לבצע השלמות חקירה בטרם סגירתו.
החוקר הפרטי מתתיהו, שנחקר באזהרה, לא סיפק הסבר כיצד ניתן להשיג את המידע בדרכים חוקיות, וטען כי הסתייע בקבלן משנה, חוקר פרטי בשם חגי תאומים, שהשיג עבורו את המידע מבלי שידוע לו כיצד הגיע אליו המידע. את העבודה הזמינה ממנו, כך העיד, עורכת דין בשם ג'ין אלטשולר, שאיתרה אותו לבקשת קולגה שלה, דוד פרנס, המייצג את שגיא גנגר בתביעות שהוא מנהל בארה"ב נגד אחותו ובן זוגה.
"תסביר לי איך בצורה חוקית חוקר פרטי יכול לקבל פרטי מעברים של אדם שאינו הוא מרשות האוכלוסין וההגירה?", שאל החוקר. "אין לי מושג", השיב מתתיהו.
החוקר: "תן לי דרך חוקית אחת שבה ניתן לקבל את נתוני הכניסה והיציאה המדויקים של אדם מישראל והחוצה ממנה".
מתתיהו: "רשתות חברתיות, שיחות בכיסוי, שכנים, מכרים".
החוקר: "אני טוען שאתה משקר. אתה לא נקטת בשום דרך שכזו ולא הפעלת כל קבלן משנה לשם קבלת הנתונים. כלל הנתונים נאספו והושגו על ידיך ואתה העברת אותם לאחיה של אורלי גנגר באמצעות באי כוחה".
מתתיהו: "אין מצב שכזה".
החוקר לא הרפה. "אם לא תוכל להמציא את השמות, מי שביצע את הבדיקות, ואת הדרך החוקית, שבה הבדיקות נעשו, ניתן יהיה להסיק כי אתה ביצעת אותן והן בוצעו בדרך לא חוקית?". החוקר הפרטי מתתיהו השיב: "לא נכון. תוכל להסיק שאני לא רוצה לעמוד במצב לא נעים שבעתיד אף קבלן פרטי לא ירצה לעבוד איתי".
למשטרה זומן לחקירה באזהרה גם קבלן המשנה לכאורה, חגי תאומים, אבל גם הוא לא פיזר את הערפל. בחקירה טען שהוא מצליח להמציא נתונים על כניסות ויציאות ב"שיחות בכיסוי לאובייקט".
חוקר: "ומי הגורם שיכול לדעת את זה?"
תאומים: "אני מעדיף שלא לענות על זה. בתחקורים סמויים וכל מקרה לגופו".
חוקר: "למה אתה מתכוון בכל מקרה לגופו?".
החשוד שותק ומסרב לענות.
חוקר: "פרט איך אתה מקבל מידע על מעברי אדם במעברי גבול של ישראל שלא באמצעות האנשים עצמם?".
תאומים: "אני את שלי אמרתי".
אף שהתיק הפלילי נגד מתתיהו ותאומים נסגר, במקביל אליו התנהלה תביעה אזרחית של אורלי גנגר נגד החוקר הפרטי מתתיהו. גם שם, במהלך החקירה הנגדית לעורך דינה, מתתיהו לא סיפק תשובה מהיכן הגיע המידע הסודי.
"הנתבע המשיך בגרסה, אשר במלוא הכבוד כללה יותר מדי התפתלויות", כתב השופט ברקאי בפסק הדין בשבוע שעבר. "הוא ציין שהוא צריך לבדוק מי היו אנשי המקצוע שעמם עבד בתקופה הרלבנטית. ומיד לאחר מכן אמר היפוכו של דבר שלפיו אינו יכול לבדוק דבר וכלשונו: 'אין לי איפה להסתכל'".
"במלוא הכבוד", הוסיף השופט, "קשה לקבל את גרסת החוקר הפרטי שלפיה קבלנים עצמאים עלומים שאינו יודע מי הם, השיגו את המידע באופן חוקי לחלוטין". השופט הוסיף כי "ההתחמקות העקבית של הנתבע ממתן תשובה שתאשש את גרסתו, מחזקת דווקא את ההנחה שהמידע אכן הושג על ידי גישה ישירה למאגרי מידע". בפסק הדין נקבע כי על מתתיהו לשלם לגנגר פיצוי של 37 אלף שקל, אל מול תביעה בסכום גבוה משמעותית שהגישה – חצי מיליון שקל.

"אין בכך דבר שהתיק נסגר"

השופט ברקאי קבע בפסק הדין כי החלטת הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום נגד החוקר הפרטי אינה רלבנטית לפיצוי הכספי על העוול שנגרם לאזרח שפרטיותו נפגעה: "מתתיהו מציין שזומן לחקירה פלילית וזו לא הבשילה לכתב אישום, ותיק החקירה נסגר. במלוא הכבוד אין בכך דבר. העובדה שרשות החליטה, משיקוליה שלה, לא להגיש כתב אישום, אין בה ללמד שלא נעוולה עוולה. יותר מכך, לעתים אפילו מוגש כתב אישום המסתיים בזיכוי – עדיין אירועי כתב האישום יכולים להצמיח טענות לעוולה שעוול הנאשם שזוכה".
מפרקליטות מחוז ירושלים נמסר בתגובה לשאלות מדוע סגרה את תיק החקירה מבלי שנחקרו עובדי רשות האוכלוסין, שהתגלה בבדיקה טכנולוגית כי צפו במידע ללא קשר לעבודתם, וכן מדוע לא הגישה כתב אישום נגד החוקרים הפרטיים, כי: "לאחר בחינת התיק הוחלט כי המסגרת המתאימה לבירור הטענות אינה במסגרת ההליך הפלילי. לאחרונה הוגש ערר על ההחלטה והוא יבחן כמקובל".
מהמשטרה נמסרה בתגובה לשאלה מדוע לא נחקרו עובדי רשות האוכלוסין וההגירה כי "החקירה התנהלה במשטרה ובמסגרתה בוצעו מגוון פעולות חקירה במטרה להגיע לחקר האמת. עם סיום החקירה הועבר תיק החקירה לעיון והחלטת הפרקליטות. לפרטים נוספים יש לפנות לפרקליטות".
מרשות ההגירה והאוכלוסין נמסר בתגובה לשאלה האם ננקטו צעדים משמעתיים מול העובדים שצפו במידע ללא קשר לעבודתם, כי "עדות המבקרת הפנימית נמסרה במסגרת עדותה במשטרה ועל פי בקשה. עד כה לא התקבלה ברשות הודעה בדבר סיום החקירה הפלילית ולכן לא ניתן לבצע הליך מקביל". נציין כי אף ש"כלכליסט" הציג לרשות את פסק דינו של השופט ברקאי שבו ציין כי התיק הפלילי נסגר, וכן שהוגש ערעור על החלטת הסגירה של התיק הפלילי על ידי הרשמן וגנגר, ברשות בחרו לא לשנות את תגובתם.
מששון מתתיהו נמסר: "מדובר בתביעה שנדחתה ברובה המוחץ ואושרה בסך של פחות מעשירית מסכום התביעה. דבר המעיד כי ביהמ"ש הנכבד קיבל את רוב טענותיי. אף על פי כן, נראה כי פסה"ד אינו מתייחס לטענות מהותיות שעלו מצדי, ולכן, למרות שרוב התביעה נדחתה, אני עדיין שוקל הגשת ערעור". מתתיהו בחר לא להתייחס לחקירה הפלילית.
מטעמם של אורלי גנגר ואריק הרשמן נמסר: "רק חוקר פרטי שנשכר על ידי שגיא גנגר יכול לטעון שהעובדה שפסק דין שקבע שהפר את חוק הגנת הפרטיות, השיג וסחר במידע פרטי תוך חדירה אסורה למאגר מידע ממשלתי, והעיד באופן בלתי אמין, הוא הצלחה. בית המשפט הוסיף וקבע בפסק
הדין שחלק מהמידע הבנקאי שבו סחר ששון מתתיהו, והציג כעדכני, היה מיושן וחסר כל רלוונטיות. עניין זה יתברר בהמשך ההליכים".

ראש אגף הסייבר: "יש 2–3 אירועים בחודש של מסירת מידע שלא כדין"

הדלפת מידע חסוי מרשות האוכלוסין וההגירה, שמוצא את דרכו לא פעם לידי חוקרים פרטיים שנשכרים למשל במסגרת סכסוכים משפטיים, היא תופעה שבשירות המדינה מתקשים לעקור מהשורש. כך, למשל, במהלך עדות שמסר בחודש אוקטובר בבית משפט השלום בתל אביב ראש אגף סייבר ואבטחת מידע ברשות האוכלוסין וההגירה, עידו תלמי, הוא אמר כי "אני מתעסק בלפחות 3-2 אירועים בחודש שבהם חלה איזושהי מסירה של מידע שלא כדין".
תלמי אמר את הדברים במסגרת תביעת הפיצויים שהגישה גנגר נגד החוקר הפרטי מתתיהו. כאשר נשאל ראש אגף הסייבר ואבטחת המידע על ידי השופט ברקאי האם נערכות חקירות במשרד הפנים בנושאים כאלה הוא השיב: "עושים. המבקרת הפנימית. אני חוקר משמעתי, אני מעמיד לדין בתוך המשרד גורמים שמבצעים עבירה ואני בקשר מתמיד עם יחידה להב 433 במשטרה וגם שם אני מוסר עדות לצערי".
תלמי טען בעדותו שמאגר המידע על כניסות ויציאות, בדומה לתוכנת אגרון (תוכנת מידע על תושבים) שדלפה לדבריו בעבר ממשרד הרווחה, לא דלף לאינטרנט, ולכן רק לעובדי מדינה ורשויות יש גישה למידע. "במהלך שנותיי ברשות, אני משנת 2013 שם, לא נתקלנו במאגר מידע שבו הכניסות והיציאות מהארץ דלפו לאינטרנט. ככל שאנחנו מכירים, זה מידע שנמצא רק ברשות האוכלוסין וההגירה".