סגור
חיפוש

דעה
דווקא עכשיו, חשוב לתת אשראי לחברה הערבית

אם התפרצות הזעם של החברה הערבית נראית לנו מפתיעה - כנראה שלא קראנו את הסיפור כראוי. האלימות הזו היא המשך ישיר לתופעה הגואה בתוך החברה הערבית בשנים האחרונות, שגורם קריטי לה הוא זה הכלכלי

אם התפרצות הזעם של החברה הערבית נראית לנו מפתיעה - כנראה שלא קראנו את הסיפור כראוי. אמנם ברור כשמש שמדובר בקומץ קטן של מתפרעים שלא מייצג את מרבית החברה הערבית, אבל אי אפשר להתעלם מהנזק שאותו קומץ מסב, המאיים לסחוף איתו חלקים נרחבים יותר מקרב האוכלוסייה היהודית והערבית יחדיו.
חשוב להבין שאותו קומץ לא נולד בחלל ריק, והאלימות שאנו חוזים בה בימים אלו היא המשך ישיר לתופעת האלימות הגואה בתוך החברה הערבית בשנים האחרונות. ניתן למנות גורמים רבים התורמים למצבה הקשה של החברה הערבית בישראל, כשהמשותף לכולם הוא הזנחה ואפליה ממשלתית רבת שנים. אך נראה כי הגורם הקריטי שבהם, שהועצם בתקופת הקורונה, הוא הגורם הכלכלי. בספרו "אלימות ופשיעה בחברה הערבית בישראל" מציג הסוציולוג נוהאד עלי קשר מובהק בין תופעת האלימות במגזר הערבי ובין מעמדה החברתי-כלכלי של החברה הערבית והעמקת העוני בה.
2 צפייה בגלריה
חגית רובינשטיין סמנכלית עמותת קרנות קורת
חגית רובינשטיין סמנכלית עמותת קרנות קורת
חגית רובינשטיין
ואכן, אם נתוני העוני של האוכלוסייה הערבית עד לקורונה לא היו מעודדים, אז סקרים אחרונים מוצאים שמצבה הורע משמעותית בשנה האחרונה ושאי השוויון הכלכלי בינה ובין האוכלוסייה היהודית התעצם נוכח השפעות המשבר. שיעור גבוה יותר של מובטלים או שוהים בחל"ת ופגיעה עמוקה יותר בשכר ובהיקפי משרות העצימו את הבעיות שרווחו לפני כן בחברה הערבית.
משבר הקורונה העצים בעיות קיימות והאיץ תהליכים שאולי יסייעו בפתרונן. זה קרה וקורה בכל תחום, ובעיקר בזה הפיננסי. בחסות המשבר הועמק הפער בין העסקים הקטנים והזעירים אל מול העסקים הגדולים, בעיקר בפן המימוני. עסקים קטנים מתקשים להשיג אשראי, וגם אלו שמצליחים – נאלצים ללוות בריבית גבוהה יחסית, בעוד "אחיהם" העסקים הגדולים נהנים מתמיכת הממשלה ומאשראי זול על אף פגיעה קטנה יותר במצבם העסקי.
משבר האשראי בקרב העסקים הקטנים מטריד מאוד את קובעי המדיניות. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שהתכנסה באוקטובר האחרון, דנה בעליית פרמיית הסיכון הגלומה במתן הלוואות לעסקים קטנים, הנובעת מאי הוודאות לגבי פעילותם והישרדותם. חברי הוועדה המוניטרית הבינו ש"יש צורך בהפעלת כלי לא קונבנציונלי ממוקד במטרה להקל ככל שניתן על העסקים הקטנים מתוך הכרה בחשיבותם להתאוששות התעסוקה והפעילות במשק".
ההתמקדות במציאת פתרונות עבור פלח שוק זה אינה מפתיעה כלל לנוכח היקפיו הגדולים של מגזר העסקים הקטנים, המהווה כ-99% מהעסקים במדינה, אחראי ל-53% מהתוצר העסקי, ומעסיק כ-61% מכלל המועסקים מהמגזר העסקי.
אך קיים מגזר חשוב נוסף, המקיים ומכלכל מאות אלפי אזרחים בישראל, שהנתונים לגביו כמעט ואינם ידועים, והשיח הציבורי בעניינו כמעט ואינו נשמע אף טרם המשבר - מגזר "העסקים הזעירים". לפי נתונים רשמיים, מספר העסקים הזעירים (ללא שכירים וכאלו המעסיקים עד 4 שכירים), עומד על כ-440 אלף, ואלו מעסיקים כ-20% מהמשרות במגזר העסקי ותורמים ל-16% מהתוצר העסקי.
2 צפייה בגלריה
הפגנה משותפת יהודים ערבים
הפגנה משותפת יהודים ערבים
הפגנה משותפת ליהודים וערבים, השבוע
(צילום: דנה קופל)
עסקים זעירים, במיוחד בפריפריה הכלכלית והחברתית, הם לרוב עסקים שמוקמים מכורח המציאות עקב היעדר אלטרנטיבות מתאימות לעבודה כשכירים בשוק העבודה, וכצורך הכרחי לסיוע בהגדלת הכנסות המשפחה, ולעתים אף ליציאה ממעגל העוני.
כאמור, עוד טרם פרוץ המשבר עסקים אלו נתפסו כמסוכנים ולא אטרקטיביים, ולכן כלל לא היו כלולים בתחרות בין הגופים הפיננסיים על מתן אשראי בתקופת הקורונה. בעקבות זאת עסקים זעירים רבים מתקשים לגייס אשראי, ובעיקר אשראי הוגן – עובדה אשר פוגעת בסיכויי הפיתוח, ההצלחה ובעיקר בסיכויי השרידות שלהם.
אל מול הדעות הקדומות לגבי הסיכון בעסקים זעירים, בחינת המציאות מעלה דווקא תמונה הפוכה - מדובר במגזר עם פוטנציאל עסקי רב שההשקעה המימונית בו אינה גדולה. הלווים נוטלים בדרך כלל הלוואה זעירה (עד 100 אלף שקל), שמסייעת להם בפתיחת עסק חדש או בפיתוח עסק קיים. מעבר לתמיכה ולסיוע כלכלי שהלוואה זעירה כזו נותנת להם, היא מהווה עבורם כלי לשינוי ולמוביליות חברתית. יתרה מכך, אם בוחנים את הנעשה בעולם, מפתיע (לטובה) לגלות שתחום האשראי הזעיר נמצא בצמיחה מתמדת (קצב של 9% בשנה), עם תיק נכסים של כ-102 מיליארד דולר, המסייע כיום לעשרות מיליוני עסקים זעירים.
מאז 2006, השנה בה קיבלה תעשיית המיקרופיננס העולמית הכרה משמעותית עם זכייתו בפרס נובל של מי שנחשב מייסדה, פרופ' מוחמד יונס - השתנו פניה כמעט לחלוטין. מגורם נישתי שמסייע לנשים בבנגלדש הפכה התעשייה למקור מימון וחיסכון משמעותי עבור כ-200 מיליון איש ברחבי העולם באמצעות ארגונים רבים. ארגונים אלו, שבתחילה היו בעיקרם ארגונים ללא מטרות רווח, שינו עם השנים את עורם, וכיום מרביתם מתפקדים כגופים מסחריים הפועלים תחת רגולציה ממשלתית.
לצערנו, בניגוד לנעשה בעולם בתחום, בישראל פועלים כיום מעט מאוד גופים המעניקים הלוואות לעסקים זעירים, בעוד חשיבותן של תוכניות אשראי כאלו קריטית הן עבור העסקים והן עבור המשק.
על פי מחקר הערכה לתוכנית המיקרופייננס החוץ-בנקאית שערכנו בשיתוף משרד הכלכלה לתוכנית סוואה (SAWA), הפועלת בקרב נשים ערביות בעלות עסקים זעירים - לא רק שחל שיפור מובהק בהכנסות העסקים עצמם - שלוש שנים מיום קבלת ההלוואה, הכנסות העסקים עלו בממוצע בכ-140% - אלא גם המשק הרוויח, עם תוספת הכנסה של כ-610 מיליון שקל (על פני תשע שנים שבהן מופעלת התוכנית עם הממשלה). חשוב לציין שההשפעות החיוביות הללו הגיעו תוך נטילת רמת סיכון נמוכה, כאשר בתוכנית, שנכון להיום העניקה מעל 100 מיליון שקל אשראי, עומדים ההפסדים על פחות מ 2%.
לכן דווקא בזמנים מאתגרים כמו אלו שהמגזר העסקי חווה כיום, ולאור ניסיונותיהם הבלתי פוסקים של מקבלי ההחלטות בבנק ישראל ובממשלה לתמוך בו, חשוב להכיר בפוטנציאל הכלכלי והחברתי האדיר הגלום בעסקים הזעירים, ולהפנות משאבים כלכליים ורגולטיביים גם אליו - דבר שיוביל לצמצום פערים ולכינון כלכלה טובה ומכילה יותר.
חגית רובינשטיין היא סמנכ"ל עמותת קרנות קורת