בעקבות כתב האישום: לאומי מבקש לפרק את משרדו של בכיר לשעבר ברשות המסים
רו"ח ועו"ד שמעון כהן, לשעבר סמנכ"ל וחבר הנהלה ברשות המסים, מואשם שהשמיט הכנסות וסייע ללקוחותיו, בהם הקבלן דוד אפל, לחמוק מדיווח על הכנסות שצברו בחו"ל. הפרקליטות ביקשה להקפיא נכסים שרשומים על שם החברות שבשליטת כהן, בהם 29 דירות בטבריה, אולם במקביל חייב משרדו של כהן 1.2 מיליון שקל לבנק לאומי שטוען: "אין טעם בהליכי גבייה, לחברה יש חובות גבוהים למדינה במסגרת ההליך הפלילי"
בעקבות הקפאת נכסים בשווי עשרות מיליוני שקלים בהליך הפלילי: בנק לאומי מבקש לפתוח בהליכי חדלות פירעון שבהם יבחן פירוקו של משרד עורכי הדין שמעון כהן, בכיר לשעבר ברשות המסים המואשם בהעלמת הכנסות, סיוע בהתחמקות מתשלום מס והלבנת הון בהיקף של 29 מיליון שקל. לכהן וחברות בשליטתו יש במקביל חוב של כ-1.2 מיליון שקל לבנק לאומי, וזאת כנגד דירה בבאר שבע שמשועבדת לבנק לפירעון החובות.
כתב אישום נגד כהן הוגש לביהמ"ש בחודש שעבר, והוא כולל אישומים גם נגד הקבלן פושט הרגל דוד אפל; שותפתו של כהן במשרד רואי החשבון שלו, ועובדת רשות המסים לשעבר, אורלי טל; ואנשי העסקים צבי שפץ וחיים סלטר שהיו לקוחות משרדו של כהן.
כהן הוא עורך דין ורואה חשבון בעל משרד המתמחה בתחום המיסוי הבינלאומי ומיסוי נאמנויות. הוא עבד במשך 15 שנה ברשות המסים. בתפקידו האחרון שימש כמנהל החטיבות המקצועיות, מ"מ סמנכ"ל מקצועי וחבר בהנהלת רשות המסים. לפני כן היה סגן פקיד שומה חיפה וסגן פקיד שומה ת"א.
במקביל להגשת כתב האישום נגד כהן, הגישה הפרקליטות גם בקשה להקפאת נכסים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים הרשומים על שם החברה של כהן (ש.ב.ע נכסים ויזום) שבה בוצעו לכאורה העבירות. בין היתר מדובר ב-29 דירות ברחוב דגניה בטבריה בשווי מוערך של 29 מיליון שקל; וכן דירה נוספת בר"ג בשווי מוערך של מיליון שקל.
"לאומי לא נקט עד כה בהליכי גבייה", נכתב בבקשה שבה מבקש הבנק למנות נאמן שיקבע האם ניתן להמשיך להפעיל את משרד עורכי הדין או שיש לפרקו, "משום שלהערכתו אין טעם בהם. זאת שכן לחברה יש בין היתר חובות גבוהים כלפי רשויות המדינה במסגרת ההליך הפלילי".
"עמלת תיווך לאפל הוסוותה בהסכם הלוואה"
כתב האישום נגד כהן מחזיק חמישה אישומים שונים. אחד המעניינים בהם הוא בעניינו של הקבלן פושט הרגל אפל, שכאמור גם מואשם בפרשה. על פי האישום, בשנת 2018 תיווך כהן בעסקה שבה מכר איש העסקים דייגו מרינברג לאיש העסקים אמיר דיין את אחזקותיו בחברת נדל"ן מסחרי הפועלת בגרמניה בשם TLG immobilien ag, וזאת בתמורה ל-653 מיליון יורו.
לאחר חתימת העסקה, הקים עו"ד כהן חברה בשם רילון, שאליה העביר לו איש העסקים מרינברג עמלת תיווך של 1% מהעסקה – 5.6 מיליון יורו. בהמשך, העביר מרינברג לחברה של כהן סכום נוסף, 2.8 מיליון יורו, בגין שירותים משפטיים בעסקה. כהן, כך כתב האישום, לא דיווח לרשות המסים על הכנסות אלה של כ-8.4 מיליון יורו וזאת בכוונה להתחמק מתשלום מס.
אלא שכאן, לפי כתב האישום, לא הסתיימו לכאורה העבירות. אפל, שלא קיבל מהצדדים עמלת תיווך, פנה לכהן וביקש ממנו לקבל חלק מהכספים בסכום שלא ידוע לפרקליטות. אפל היה מחויב לדווח על קבלת הכספים לכונס הנכסים משום שהוכרז פושט רגל באותם ימים.
"על מנת להימנע מהדיווח שבו היה מחויב", נטען בכתב האישום, "ערכו כהן ואפל הסכמי הלוואה כוזבים בין אפל לאחותו, דליה אפל, ובנו, ערן אפל. הסכמי ההלוואה היו כוזבים, מהטעם שכהן מעולם לא הלווה כספים לדליה וערן אפל, והם היו כסות להעברת כספים אל דוד אפל". הסכום הכולל שהעביר כהן לאחותו ולבנו של אפל עבורו, כך כתב האישום, עמד על 3.5 מיליון שקל. אפל לא דיווח על הסכום לא רק לכונס הנכסים, אלא גם לרשות המסים ובכך ביצע לפי האישום פעולה של השמטת הכנסות על מנת לחמוק מתשלום מס.
עם הגשת כתב האישום מסרו באי כוחו של כהן, עו”ד רווית צמח ועו”ד עמית ניר: "מדובר בכתב אישום הזוי במיוחד, שאין לו בסיס של ממש, והוא עתיד לקרוס בבית המשפט".
