סעודיה נסוגה מאירועי ספורט ראוותניים בשל חוסר היציבות באזור
הכישלון בהשתלטות על עולם הגולף, ביטול מרוץ פורמולה 1 בגלל מתקפות החות'ים, ההאטה הדרמטית בכדורגל וגניזת חזון האצטדיון התלוי בעיר העתיד; סעודיה נסוגה מאירועי ספורט ראוותניים בשל חוסר היציבות באזור; בשביל מונדיאל 2034 היא תצטרך להתאמץ הרבה יותר
בשנים האחרונות נדמה היה שלכסף הסעודי אין גבולות וכי כל מועדון, ספורטאי או אירוע ספורט עולמי ניתנים לרכישה. העוצמה הכלכלית התבטאה בהזרמות הון דמיוניות: החל מרכישת מועדון הכדורגל האנגלי ניוקאסל יונייטד, דרך הענקת חוזי עתק חסרי תקדים לכוכבי־על כמו כריסטיאנו רונאלדו, קרים בנזמה וניימאר שהפכו את הליגה הסעודית לכדורגל למוקד משיכה עולמי, ועד להקמת סבב מתחרה שניסה להשתלט על ענף הגולף העולמי והפקת קרבות איגרוף נוצצים בעלות של עשרות מיליוני דולרים לערב יחיד.
חגיגת הצ'קים הפתוחים פגשה לאחרונה את המציאות הכלכלית הכואבת, כאשר בכירי האוצר בריאד החליטו לעשות סדר בחשבונות וגילו שאפילו השקעת עתק של 6 מיליארד דולר לא הספיקה כדי לכבוש את עולם הגולף ולנצח את הסבב האמריקאי הוותיק. קרן העושר הסעודית, המנהלת הון הקרוב לטריליון דולר, עצרה את המימון לסבב הגולף הנפרד, החלטה ששלחה את המיזם להגיש בקשה להגנה מפני נושים בחיפוש אחר משקיעים פרטיים שיאפשרו לו לשרוד במתכונת מצומצמת.
כריסטיאנו רונאלדו במדי א־נסר א־סעודי. משחק מול יציעים חצי ריקים
(צילום: Stringer/Reuters)
הבלימה הפתאומית מסמנת מפנה דרמטי ומעמידה בסימן שאלה את אחת מאסטרטגיות הכיבוש היקרות בהיסטוריה של הספורט המודרני. על שינוי הכיוון המפתיע חתום יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. בן סלמאן הפך את ההשקעות בספורט לאחד העמודים המרכזיים של חזון 2030, התוכנית האסטרטגית שנועדה לגמול את הכלכלה המקומית מהתלות הכרונית בנפט.
אולם האסטרטגיה החמש־שנתית המעודכנת של קרן העושר צמצמה בחדות את תחומי העדיפות הלאומיים. תחומים מחוללי צמיחה כמו תיירות, תעשייה, תשתיות פיזיות ואנרגיה מתחדשת הועדפו על פני אירועי ראווה ספורטיביים שנועדו בעיקר לקנות יוקרה בינלאומית ולהלבין את תדמית המדינה.
מנהל הקרן, יאסר א־רומאיאן, אף הגדיר בנאום מול משקיעים זרים בוושינגטון את התלות בזהב השחור בתור מחלה שיש להירפא ממנה בדחיפות, תוך שהוא מזכיר כי כ־75% מאזרחי סעודיה הם צעירים מתחת לגיל 35 הזקוקים למקומות עבודה אמיתיים ולתעסוקה יציבה, ולא רק למפגשי ראווה של כוכבי ענק. כישלון של המשטר לספק תעסוקה עלול לעורר תסיסה חברתית ולהפנות את הצעירים להקצנה.
גביע אסיה בספק
לשיקולים התקציביים הצטרפה הטלטלה הגיאו־פוליטית והסלמת הלחימה במזרח התיכון. מתקפות של החות'ים מתימן על אזור שדה התעופה בריאד, שבהן נהרגו 13 ומאות נפצעו, הביאו לדחיית משחקים בליגת האלופות של אסיה ואף הציבו בספק את אירוח גביע אסיה בכדורגל. כוכבי־על כמו רונאלדו מצאו את עצמם מנופפים בצעיפי המועדון מול יציעים חצי ריקים עקב התרעות טילים.
במקביל, הלחימה הובילה לביטול מרוץ פורמולה 1, לדחיית טורניר הגולף סעודי אינטרנשיונל, ולדחיית אליפות העולם ברכיבת אופניים עירונית (BMX וטראיילס). הסיכון האזורי האיץ את הצורך של בכירי הממשל בבחינה מחודשת ודחופה של כלל ההשקעות הספורטיביות.
השיעור הכלכלי היקר ביותר שנלמד בריאד מגיע מהרפתקת הגולף, שבה כוכבים בינלאומיים פותו להשתתף תמורת מאות מיליוני דולרים, אך נתוני הרייטינג הזעומים ועסקאות השידור הדלות לא הצליחו לכלכל את העלויות המנופחות.
במקביל, בענף הכדורגל, שהיה חלון הראווה הבולט ביותר של המהפכה הסעודית, נרשמת האטה דומה. הרכישה ההמונית שהחלה עם רונאלדו והמשיכה עם קרים בנזמה וניימאר, עלתה לליגה המקומית כ־2 מיליארד דולר רק עבור דמי העברת שחקנים, מבלי לספור משכורות ועמלות סוכנים. כעת, כפי שמדווח יומון הספורט האיטלקי “הגאזטה דלו ספורט”, מילת המפתח בריאד היא הפרטה. הפרויקט להעברת 70% ממניות מועדון אל־הילאל לידיים פרטיות נועד להוריד את הנטל הכלכלי מקופת המדינה ולהעביר חלק ניכר מהסיכון הפיננסי למגזר הפרטי.
התפנית התקציבית משפיעה גם על השקעות החוץ של הממלכה בכדורגל האירופי. מועדון הכדורגל האנגלי ניוקאסל יונייטד, שנרכש על ידי קבוצת משקיעים בהובלת קרן העושר הסעודית, הצליח לחזור לליגת האלופות ולזכות בגביע הליגה, אך הקפיצה המיוחלת לטופ העולמי נתקעה. תקנות הפייר־פליי הפיננסי של הפרמייר ליג מגבילות כיום בחדות את היכולת של הבעלים הסעודים להזרים הון חופשי לרכש שחקנים.
במקביל, פרויקטים תשתיתיים כמו הרחבת האצטדיון נתקלו בקשיים, כאשר בניית מתקן האימונים החדש נדחתה לפחות עד ל־2029. המצב הזה, נכתב ב"טלגרף", מעורר חשש כבד בקרב אוהדי הקבוצה האנגלית כי ניוקאסל אינה נמצאת עוד בראש סדר העדיפויות של הממשל הסעודי.
עם זאת, היעד המרכזי והשאפתני ביותר של הממלכה נותר אירוח מונדיאל 2034, שאמור להוות את האירוע הגדול בתולדותיה וכבר עתה מוגדר כבעדיפות הלאומית הראשונה. גם במקרה זה, החלומות הגרנדיוזיים מתכווצים מול מגבלות התקציב והדרישה למקסם רווחים. התוכנית המקורית, שכללה הקמת 11 אצטדיונים עתידניים חדשים ושדרוג מקיף של ארבעה נוספים, עוברת כעת שינוי עמוק, והאדריכלים התבקשו להגיש מחדש הצעות מוזלות לאחר שהתוכניות המקוריות הוגדרו כיקרות מדי. לפחות חמישה מהאצטדיונים המתוכננים מבוטלים או מוקפאים.
אצטדיון הענק הראוותני התלוי שהיה אמור לקום בעיר העתיד ניאום, בעלות מוערכת של כ־2.5 מיליארד דולר, נפל קורבן לקיצוצי הענק והקטנת ההיקפים במיזם הבנייה הלאומי בעקבות העמקת הגירעון הסעודי בגלל האיום החות'י על פעילות הנפט.
משחקי החורף הועברו לקזחסטן
הסימנים לבלימה הכלכלית מתרחבים כמעט לכל ענפי הספורט. משחקי החורף האסייתיים של 2029 הועברו לקזחסטן, המועמדות לאירוח אליפות העולם ברוגבי בוטלה, הטורניר היוקרתי בסנוקר בוטל שנתיים בלבד לתוך חוזה של עשר שנים, ומיזם אולימפיאדת הספורט האלקטרוני פורק. אפילו מרוץ הראלי דקאר של 2027 הוקפא והוזז ל־2028 עקב המתקפות על הבירה.
בתוך גל הביטולים והדחיות, בולט החריג שמדגיש את הסטת האסטרטגיה הסעודית: ענף האיגרוף. רשות הבידור הכללית בראשות טורקי א־שייח' ממשיכה להזרים סכומי עתק לזירה. תחת חסות הממשל וארגון WBC, מתאגרפי־על כמו סאול קאנלו אלברס ממשיכים לעלות לקרבות ראווה בריאד במסגרת עסקאות עתק שנאמדות במאות מיליוני יורו, תוך התעלמות מכך שהזירה מוקמת קילומטרים ספורים ממוקדי תקיפת הטילים. כלומר פרויקטים גרנדיוזיים נגנזו, אך יש אירועי פרימיום שהממלכה עוד מוכנה לממן, התאווה לכסף ולנראות עדיין מנצחת לעתים כל היגיון ושיקול בטיחותיים.
בענף הטניס המציאות יותר מורכבת: בעוד טורניר גמר ה־WTA לנשים נטש את ריאד וחזר לארצות הברית, והסבב הצעיר של ה־ATP עזב את ג'דה, הקרן הממשלתית מנסה לשמור על אחיזה דרך חסויות ופרויקט להקמת טורניר מאסטרס 1000 חדש.
למרות זאת, עוד מוקדם ומוטעה להכריז על בריחה סעודית מעולם הספורט. ספונסרים סעודיים כמו חברת הנפט ארמקו עדיין מחזיקים בחוזי עתק בפורמולה 1 ובפיפ"א, ושוק הספורט הפנימי במדינה, שמציב יעד להגיע לשווי של כ־22.5 מיליארד דולר עד 2030 ויצירת 100 אלף מקומות עבודה חדשים, ממשיך להיות מנוע צמיחה לתיירות ולתעסוקה המקומית.
הספורט יוסיף לשמש כלי מרכזי של כוח רך עבור המשטר, כשהוא גורר ביקורת חריפה מארגוני זכויות אדם המאשימים את הממלכה בהלבנת תדמיתה. קרן העושר הסעודית אינה נוטשת את הזירה, אך כפי שמסכמים כלי התקשורת המובילים באירופה, היא חתמה סופית את התקופה שבה די היה בפנקס צ'קים פתוח כדי לעצב מחדש את הסדר העולמי בספורט.
הדרך למונדיאל 2034 תחשוף אם האסטרטגיה המעודכנת תצליח לגשר בין השאיפות הגלובליות האדירות לבין המשמעת התקציבית הנוקשה. הממלכה כבר התחייבה להשקעות עתק ב־15 אצטדיונים חדשים ואלפי חדרי מלון לטובת הטורניר, שלראשונה יארח 48 נבחרות במדינה אחת. אם המצב הביטחוני והגיאו־־פוליטי ימשיך להקשות עליה, גם את התוכנית הזאת היא תצטרך לחשב מחדש.
