ראיון
נגיד בנק ישראל: "הפחתות המסים הן צעד שהיה ראוי להימנע ממנו"
"אנחנו בגירעון שחצה את ה־5% ועם חוב של מעל 70%", אומר הנגיד אמיר ירון בראיון לכלכליסט לאחר החלטת הריבית; הוא דוחה את טענת שר האוצר סמוטריץ' שלפיה ניתן כבר "לחלק את פירות המלחמה" באמצעות הורדת מסים, מזהיר כי יידרשו קיצוצים והגדלת הכנסות לקראת תקציב 2027 , ומתריע: "הסיכונים לאינפלציה התגברו"
"כשאראה את הפירות בצלחת, אז אפשר יהיה לחשוב באמת איך להשתמש בהם",כך מגיב הנגיד פרופ' אמיר ירון לטענה של סמוטריץ' לפיה הורדת המסים השנה משקפת "חלוקה של פירות הניצחון למי שאחראים לו". בראיון של הנגיד לכלכליסט אחרי החלטת הריבית מסביר הנגיד את הקריאות שלו להימנע מהורדת מסים השנה, מכין את הציבור לתקציב מאתגר בשנת 2027, ומספק הצצה לשיקולים שיקבעו את המשך הורדות הריבית.
אתה התנגדת להורדת המסים שמקדמת הממשלה בתקציב 2026, וזאת בשל הגרעון הגבוה. מנגד, שר האוצר סמוטריץ' הצדיק את הורדת המסים בטענה 'צריך להשיב את פירות המלחמה למעמד הביניים שנשא בנטל המלחמה'. מה אתה משיב על הטיעון?
"כרגע, אנחנו נמצאים בגרעון שחצה את ה-5% אחוזים, ועם יחס חוב תוצר שחוצה את ה-70%, וזו בתחזית שמדברת על סיום המלחמה עד סוף אפריל. אני חושב שבהינתן הנתונים הללו היה נכון להימנע מהפחתת המסים, אם זה דרך הריווח, ואם זה דרך המע"מ. והיה נכון לקצץ בתקציבים שהם פוגעים בצמיחה ומתמרצים לא לצאת לעבוד או לא ללמד לימודי ליבה. או לקצץ בתקציבים של משרדים פחות יעילים. ואז היינו יכולים להיות בנקודת פתיחה של גרעון וחוב נמוכים יותר, וזה היה שם אותנו בנקודת פתיחה טובה יותר לקראת האתגר הפיסקלי של 2027".
אתם בבנק מדברים כבר כמה שבועות על תקציב 2027, מה צריך לעשות בו?
"אנחנו רוצים להיות על תוואי יורד של יחס חוב תוצר, בין אם נהיה טיפה מתחת ל-70 ובין אם נהיה טיפה מעל ל-70. ראינו כמה היה חשוב שהתחלנו את הקורונה ואת ה-7 באוקטובר עם חוב תוצר של 60. ולכן, אם גם רוצים להוריד את החוב, גם לממן תקציב ביטחון גבוה, וגם לממן תשתיות ורפורמות בחינוך כדי שיהיו לנו מנועי צמיחה - אז נהיה מוכרחים לנגוס ולקצוץ בתקציבים שהם לא תומכי צמיחה. אבל זה כנראה לא יספיק, אנחנו כנראה נצטרך להגדיל את צד ההכנסות, ולכן, בתזמון הזה, הפחתות המסים הן צעד שהיה ראוי להימנע ממנו".
אתם בבנק ישראל מדגישים שהמס על העשירונים 5-8, מעמד הביניים הגבוה, הוא נמוך בהשוואה בינלאומית, מצד שני, האם אפשר להעלות את המס בדיוק על השכבה שהכי נושאת בנטל המילואים וגם התעסוקה והמס? קשה לראות את הציבור מבין את זה.
"אני מצטרף לדברי קרן המטבע שבתום הסיור שלה בארץ המליצה לעשות בדיקה לאורך ולרוחב של כל מערכת המס בישראל. זה דבר ראשון. דבר שני, יש פה תנועת מלקחיים, יחד עם העלאת שיעורי המס, צריך להכניס עוד אוכלוסיות למעגל התעסוקה, ואז נטל המס על העשירונים הללו יהיה קטן יותר. ככל שנצמצם את התקציבים שמתמרצים אי יציאה לעבודה ואי הקניית מיומנויות, אז בסיס המס יגדל, ופחות מהנטל יוטל על העשירונים שהזכרת".
ההחלטה לא להוריד את הריבית היתה צפויה, אבל בדבריך שמת דגש על שני גורמי אינפלציה שלא נרגעו עוד לפני המלחמה, עליית השכר המהירה במגזר העסקי, ועלייה במחירי השכירות. אז גם בלי מלחמה, לא היתה הורדה?
"בתנאים הקיימים זו ההחלטה המתבקשת, כל החלטה אחרת היא בוודאי לא נכונה ולא אחראית בשלב זה. לגבי השאלה שלך, יש באמת אלמנטים 'דביקים', בעיקר ברכיבים הבלתי סחירים של האינפלציה, אנחנו רואים את זה במחירי השכירויות, ולאור מגבלות ההיצע של המשק, אנחנו רואים שוק עבודה הדוק, ואנחנו רואים שהשכר במגזר העסקי עולה בקצב שאפשר לקרוא לו 'די גבוה'. וכולם מבינים שאלו דברים שוועדה מוניטרית שמה עליהם את העין כשהיא בתהליך של 'נורמליזציה של הריבית'.
"אבל למרות זאת, לפני העליה במחירי האנרגיה (בעקבות מלחמת שאגת הארי), היו לנו כריות מסוימות מבחינת האינפלציה, היינו בתוואי יורד של אינפלציה ובסביבה נמוכה יותר של אינפלציה. עכשיו, יש פה ציפיה שכבר המדדים הקרובים יעלו ברמת האינפלציה. וזה למרות שבישראל יש חשיפה נמוכה יותר למחירי הנפט, בוודאי בהשוואה לאירופה".
אתם בעצם דחיתם את שתי הורדות הריבית שהיו מתוכננות בתשעת החודשים הקרובים לשנה הקרובה, במה זה תלוי?
"השאלה הגדולה כמובן היא מה יקרה למערכה מול איראן. בתחזית הבסיסית שלנו, אנו מניחים שהיא תסתיים לקראת סוף אפריל (כלומר בתוך פחות מחודש), אז נראה שוב התמתנות של מגבלות ההיצע ושל מחירי הנפט. אנחנו מסתכלים על החוזים העתידיים של מחירי הנפט, ואנחנו רואים שהם מגיעים למעט מעל 80 דולר. כשאנחנו לוקחים את כל זה בחשבון, אנחנו מעריכים שלמרות העלייה הנוכחית באינפלציה, נראה אותה מתמתנת לקראת הרבעון האחרון של 2026 ולתוך 2027. זה כמובן שם אותנו בנקודה של פחות הפחתות ריבית ממה שדיברנו קודם".
אם לשפוט לפי ההיסטוריה הקצרה מאז חרבות ברזל, בדרך כלל דברים התארכו יותר ממה שחשבנו.
"אני חושב שהסיכונים לאינפלציה כרגע התגברו, הם מוטים כלפי מעלה. (כלומר, יש סיכוי גדול ל'הפתעה' באינפלציה כלפי מעלה, מאשר סיכוי ל'הפתעה' באינפלציה כלפי מטה, ש"ט). באמת בתרחיש שבו הלחימה מתמשכת הרבה יותר, ומצרי הורמוז נסגרים לאורך זמן ויש פגיעה יותר גדולה בתשתיות, אנחנו צפויים לראות מחירי אנרגיה שיהיו גבוהים, ויישארו כך לאורך זמן. במידה והלחימה גם בלבנון תימשך, אנחנו נראה מילואים ארוכים יותר, וכל אלו יכולים להשפיע על עלייה באינפלציה.
"ולמעשה, גם בכיוון השני, אם המלחמה מסתיימת באופן מהיר וטוב, אז מצד אחד אנחנו יכולים לראות ירידה דרמטית יותר במחירי האנרגיה, אבל מצד שני, יכול להיות שתהיה צמיחה גדולה מאוד בביקושים אחרי המלחמה. לכן הדגשנו שהסיכונים נוטים כלפי מעלה. בכל תחזית שלנו יש אי ודאות גדולה, אבל הפעם זה אפילו יותר, כי מנעד התרחישים מאוד רחב".
