בדיקה
מהאזרח הקטן ועד שופרסל וצ'ק פוינט: אלו התורמים למטה משפחות החטופים
128 מיליון שקל גויסו למטה משפחות החטופים ב־2024 מפלטפורמות תרומות, חברות קמעונאות והייטק. עיקר ההוצאות הופנו להפקת עצרות, קמפיינים ורכישת מוצרים לפעילות, לצד תמיכה ישירה במשפחות
מטה משפחות החטופים גייס 128 מיליון שקל ב־2024, שנת הפעילות המלאה הראשונה שלו. מדו"חות העמותה ל־2024 עולה כי כחצי מהסכום גויס מעשרות אלפי תרומות קטנות של הציבור הרחב, והחצי השני הגיע מ־43 גופים שתרמו מעל 100 אלף שקל כל אחד. דו"חות 2025 טרם פורסמו, אך על פי הערכות היקף הגיוס ירד לכ־80 מיליון שקל. בראשית המלחמה, ב־2023, נאספו תרומות רבות גם דרך קרן מריט ספרד פאונדיישן, שהעניקה תשתית ארגונית ראשונית למטה החטופים. שילוב נתוני 2023 ו־2024 מאפשר למפות את התגייסות המגזר העסקי והציבורי למען משפחות החטופים, בחלוקה למספר סקטורים בולטים.
הגופים שהעבירו את הסכומים הגבוהים ביותר למטה הם פלטפורמות להעברת כספי תורמים, בראשן פלטפורמת "ישראל גיבס" (19.9 מיליון שקל), אחריהן הסוכנות היהודית שהעבירה 11.4 מיליון שקל וקרן קיימת לישראל (קק"ל ארה"ב) שתרמה 981,495 אלף שקל.
ויזל תרם 3 מיליון שקל
מגזר הקמעונאות בולט בנוכחותו, לרוב באמצעות רכישת עזרים להעלאת מודעות. הראל ויזל, בעל השליטה בקבוצת פוקס, העביר תרומות בסכום מצטבר של כ־3.1 מיליון שקל דרך שורה של חברות שבשליטתו, אך סכום זה יועד בפועל לרכישת דיסקיות הזדהות עם המאבק לשחרור החטופים. בדומה לכך, רשת שופרסל תרמה סכום מצטבר גבוה: 6.25 מיליון שקל ועוד 1.6 מיליון שקל ב־2024. מדובר בהסכם שנחתם מול ההנהלה הקודמת של הרשת, בראשות המנכ"ל דאז אורי וטרמן ולפני העברת השליטה לאחים אמיר, שבמסגרתו הרשת רכשה מהמטה צמידים ומכרה אותם בסניפיה. תורמות נוספות במגזר הקמעונאות הן סופר־פארם (237 אלף שקל), סטימצקי (178 אלף שקל), ויקטורי (169 אלף שקל) ומאפיית לחמים (141 אלף שקל).
2 צפייה בגלריה
מימין: הראל ויזל, דנה עזריאלי, ניר זוהר ונדב אברהמי. בין התורמים למטה משפחות החטופים
(צילומים: דימה טליאנסקי עמית שעל איל מרילוס)
במגזר הפיננסי נרשמה נוכחות של כמעט כל הבנקים הגדולים. הפועלים תרם 427 אלף שקל, מזרחי טפחות 250 אלף שקל, דיסקונט 148 אלף שקל ולאומי תרם 111 אלף שקל. גם הנציגות המקומית של סיטיבנק תרמה 183 אלף שקל.
תעשיית ההייטק הפגינה מעורבות משמעותית, הן מצד החברות והן מצד היזמים. צ'ק פוינט תרמה 1.29 מיליון שקל שווי שימוש במשרדים. וויקס (WIX) תרמה 390 אלף שקל, ובמקביל מייסדי החברה, ניר זוהר ונדב אברהמי, תרמו אישית 752 אלף שקל כל אחד. תורמים בולטים נוספים מההייטק הם מטריקס (396 אלף שקל), פיינל ישראל (260 אלף שקל), וולט (218 אלף שקל), קרן ההון סיכון מאגמה של יהל זילכה ומוטי רוזן (199 אלף שקל), חברת היי־ביז המחזיקה במועדון הייטקזון (131 אלף שקל), פייבר (110 אלף שקל), מאנדיי (100 אלף שקל) ויוקון שירותי תוכנה (100 אלף שקל). יזם הפינטק סרחיו פוגל העביר תרומה אישית של 471 אלף שקל. תורמים בולטים נוספים: דנה עזריאלי שהעבירה מיליון שקל באמצעות חברת קנדן, ישקר שתרמה חצי מיליון שקל, ואל על – 133 אלף שקל.
במגזר הציבורי והאזרחי ניתן לציין את עמותת אחים ואחיות לישראל (החמ"ל האזרחי) שהעבירה 125 אלף שקל, ואת עיריית תל אביב שהעניקה תרומה בשווי 180 אלף שקל באמצעות הקרן לפיתוח, עבור תשתיות במסגרת מיצגי כיכר החטופים.
מטה משפחות החטופים הוקם כשבוע לאחר טבח 7 באוקטובר ב־2023, והוביל קמפיינים ועצרות מחאה בארץ ובעולם. ב־2024 העסיק המטה 63 עובדים והפעיל 903 מתנדבים. הוצאותיו ב־2024 הסתכמו ב־125 מיליון שקל.
סעיף ההוצאה המרכזי היה רכישת מוצרים לפעילות, שהסתכם ב־30.5 מיליון שקל. לכך התווספו 25.7 מיליון שקל על הפקת עצרות, 21.5 מיליון שקל על הסברה ופרסום, ו־15.6 מיליון שקל שולמו ליועצים חיצוניים. 12.3 מיליון שקל הופנו לתמיכה ישירה במשפחות החטופים. יתר ההוצאות כללו שכר לעובדים (6.1 מיליון שקל), שכירות (4.6 מיליון שקל), הסעות והובלות (3.4 מיליון שקל), טיסות ומשלחות (1.3 מיליון שקל), שירותים מקצועיים (1.1 מיליון שקל) ו"שונות" (2.8 מיליון שקל).
חמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותה מועסקים כולם כרכזי פעילות במשרה מלאה, ומשתכרים בין 16,250 ל־22,893 שקל בחודש. בוועד המנהל של העמותה חברים ראובן אבלגון, דן גילרמן ואהרון פוגל. אבלגון התגייס למטה החטופים מיד לאחר טבח 7 באוקטובר, ובמהלך השנתיים עד לפירוקו הוא כיהן כיו"ר המטה, והוביל את הקמתו ותפעולו של הארגון.
ב־31 בדצמבר 2025 הודיע מטה המשפחות על סיום פעילותו, למעט צוות מצומצם שליווה את משפחת גואילי עד שהושבה גופתו של רן גואילי ז"ל בינואר.
