נמאס מתירוצים: תוצאות פיז"ה לא באמת מפתיעות אף הורה
התוצאות העגומות של ישראל במבחני פיז"ה האחרונים הולידו, כמנהג המסורת, פסטיבל של הסברים מלומדים ונסיבות מקלות מטעם המערכת. הניסיון לתרץ את הקריסה בציונים או להסביר למה המדד "לא משקף הכל" הוא פשוט מיותר.
האמת הפשוטה היא שכל מי שיש לו ילדים במערכת החינוך וחי אותה ביומיום, לא הופתע לרגע. אי אפשר לצפות למצוינות פדגוגית ממערכת שסובלת מהרעבה מתמשכת וממחסור קריטי בכוח אדם. המורים בקו החזית קורסים תחת הנטל והילדים שלנו הם אלו שמשלמים את המחיר.
משבר פיז"ה הנוכחי חייב להיות קו פרשת המים של המערכת. ועל שר החינוך או שרת החינוך הבאים ישנם צעדים מיידים שעליהם להוביל כשהראשון שבהם הוא לעסוק בחינוך ולהוות דוגמה אישית כי לפני שגוזרים סרטים של רפורמות חדשות, עלינו לראות את קברניטי המערכת עוסקים בחינוך הלכה למעשה. דוגמה אישית היא כלי החינוך העוצמתי ביותר. שר חינוך, כמו גם ההנהגה הציבורית כולה, חייבים להציב רף מוסרי, ערכי ומקצועי ברור. כשהשיח הציבורי רדוד וההנהגה ממהרת להתנער מאחריות ולהאשים אחרים, התלמידים רואים, שומעים ומפנימים. מנהיגות חינוכית מתחילה בלקיחת אחריות.
שילוב הורים כשותפים אמיתיים כי הם לא מאיימים או מטרד שיש לנהל. זוהי טעות אסטרטגית קשה. ההורים הם המשאב האדיר והלא-מנוצל ביותר של מערכת החינוך. שילוב אמיתי ושקוף של הנהגות ההורים בשולחנות קבלת ההחלטות, ברמת בית הספר, הרשות המקומית והמטה הארצי, ייצר מעטפת תמיכה למורים וישקם את האמון שאבד. הורים ומורים אינם משני צידי המתרס, הם נמצאים באותה סירה.
רתימה, גיבוי וטיפוח של כוח אדם כי המשבר הנוכחי הוא קודם כל משבר של הון אנושי. אי אפשר להוביל למצוינות אקדמית עם כיתות צפופות מדי ומורים ששחוקים מביורוקרטיה. הפתרון דורש שידוד מערכות בניהול כוח האדם: הגברת היוקרה של מקצוע ההוראה, צמצום דרמטי של עומסי הניירת, מתן גמישות ניהולית למנהלים לתגמל מצוינות, ומעל לכל, מתן גיבוי מערכתי מלא לצוותי ההוראה. מורה שמרגיש מוערך ובטוח במקומו, יצמיח תלמידים בטוחים ומצליחים.
חזרה לחינוך לערכים ומעורבות חברתית מאחר ומבחני פיז"ה הם מראה להישגים אקדמיים ובית ספר אינו מפעל ציונים ובית חרושת למדידות. עלינו להחזיר את המושג "חינוך" לתוך משרד החינוך. עיסוק בערכים, מעורבות אזרחית, סולידריות חברתית ואחריות קהילתית, הם אלו שיבנו כאן חברה בריאה ומשגשגת. מחקרים מראים פעם אחר פעם: תלמיד שמרגיש שייכות ובעל מודעות חברתית וערכית, יגלה מוטיבציה פנימית גבוהה יותר גם במתמטיקה, במדעים ובשפת אם.
ביזור סמכויות לשלטון המקומי מאחר ומשרד חינוך ריכוזי וגדול אינו מסוגל ואינו צריך לנהל כל בית ספר מרחוק. כדי שהכלים הללו יעבדו, חובה להעביר סמכויות, תקציבים וגמישות פדגוגית לרשויות המקומיות ולמנהלי בתי הספר. מנהל טוב שמכיר את הקהילה שלו, יחד עם רשות מקומית חזקה, יידעו לנווט את המשאבים בצורה המדויקת ביותר עבור התלמידים, הרבה יותר מאשר פקידות במטה המשרד.
הילדים שלנו לא צריכים עוד הסברים על למה נכשלנו. הם צריכים הנהגה שמוכנה לעבוד קשה, באומץ וביחד, כדי להצליח.
הכותב הוא מנכ"ל תנועה ישראלית
