התרומה למשק תזנק: כך הפכה מלאנוקס את אנבידיה למנוע הצמיחה המרכזי של כלכלת ישראל
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- רכישת מלאנוקס הישראלית על ידי אנבידיה הפכה לציר אסטרטגי מרכזי עבור ענקית השבבים, כאשר פעילות הפיתוח בישראל מהווה את הבסיס הטכנולוגי לרוב הכנסות תחום התקשורת של החברה.
- הכנסות תחום הנטוורקינג של אנבידיה חוו צמיחה אדירה של מאות אחוזים בשנים האחרונות, והן צפויות להכפיל את עצמן בשנת הכספים 2027 ולעבור את רף ה-60 מיליארד דולר.
- הפעילות המקומית מייצרת ערך כלכלי חריג למשק הישראלי, הכולל תרומה של עשרות מיליארדי דולרים להכנסות החברה ותשלומי מס חברות בהיקף של מיליארדי שקלים.
- הזינוק בפעילות אנבידיה השפיע ישירות על נתוני מאזן התשלומים של ישראל, כפי שמשתקף בעלייה חדה בסעיף היצוא של סחורות הנמכרות בחו"ל ואינן עוברות בגבולות המדינה.
- המעמד של ישראל כמרכז מחקר ופיתוח קריטי עבור אנבידיה מציב אותה בחזית מהפכת הבינה המלאכותית, אך במקביל יוצר תלות משמעותית של הכלכלה המקומית בהצלחת החברה ובתחום ה-AI.
במרץ 2019 הטילה ענקית השבבים אנבידיה פצצה בשוק הישראלי, כשהודיעה על רכישתה של מלאנוקס הישראלית, בעסקה בשווי של כ־6.9 מיליארד דולר במזומן. העסקה הושלמה ב־27 באפריל 2020. מלאנוקס, שפיתחה טכנולוגיות תקשורת מהירות למרכזי נתונים, הפכה בעקבות הרכישה לאחד הנכסים האסטרטגיים החשובים של אנבידיה בתחום תשתיות הדאטה סנטר.
2 צפייה בגלריה
משמאל: אייל וולדמן, ממייסדי מלאנוקס ומנכ"ל החברה בעבר, וג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה
(Photo: Gil Nechoshtan)
לרכישה הייתה משמעות מיוחדת עבור ישראל. מלאנוקס היתה אחת מחברות הטכנולוגיה המרכזיות בישראל, והפעילות שנבנתה סביבה הפכה לחלק מרכזי ממערך המחקר והפיתוח של אנבידיה בתחום הרשתות והתקשורת למרכזי נתונים. לצד הפעילות שהגיעה ממלאנוקס, אנבידיה הרחיבה בשנים האחרונות משמעותית את פעילות המחקר והפיתוח שלה בישראל.
עד שנת הכספים 2026 הציגה אנבידיה את הכנסות תחום הדאטה סנטרס בחלוקה לשני תחומים עיקריים: Compute ו־Networking. פעילות ה־Networking כוללת, בין היתר, שבבי תקשורת, מתגים, מערכות קישוריות וטכנולוגיות תקשורת מהירות למרכזי נתונים. חלק משמעותי מהטכנולוגיות והפעילות המחקרית בתחום זה קשור למרכזי הפיתוח של אנבידיה בישראל, שמקורם במידה רבה במלאנוקס.
פעילות הדאטה סנטרים
היקף הפעילות בתחום ה־Networking גדל במהירות בשנים האחרונות. בשנת הכספים 2024 עמדו הכנסות אנבידיה מ־Networking על 8.57 מיליארד דולר. בשנת הכספים 2025 הן עלו ל־13.0 מיליארד דולר, ובשנת הכספים 2026, שהסתיימה בינואר 2026, הן זינקו ב־140% והגיעו ל־31.38 מיליארד דולר.
החל מהרבעון הראשון של שנת הכספים 2027 שינתה אנבידיה את אופן הצגת פעילות הדאטה סנטרס, ועברה להתמקד יותר בחלוקה לפי סוגי לקוחות. כתוצאה מכך, קשה לזהות בדו"חות הראשיים את ההכנסות הנפרדות ממאיצי חישוב ושבבים לעומת הכנסות ממוצרי רשת, מתגים וקישוריות. עם זאת, בשני הרבעונים הראשונים של שנת הכספים 2027 החברה עדיין סיפקה מידע על החלוקה הקודמת. ברבעון הראשון עמדו הכנסות הדאטה סנטרס מ־Compute על 60.4 מיליארד דולר ומ־Networking ההכנסות עמדו על 14.8 מיליארד דולר. בשיחת האנליסטים לאחר פרסום תוצאות הרבעון השני ציינה החברה כי הכנסות ה־Networking גדלו ב־18% לעומת הרבעון הראשון, ל־17.5 מיליארד דולר.
משמעות הדבר היא שבמחצית הראשונה של שנת הכספים 2027 עמדו הכנסות ה־Networking על 32.3 מיליארד דולר — סכום שכבר גבוה מההכנסות השנתיות של התחום בשנת הכספים 2026. לכן, סביר להניח שהכנסות ה־Networking בשנת הכספים 2027 יותר מאשר יכפילו את עצמן לעומת השנה הקודמת.
להערכתנו, חלק משמעותי, ככל הנראה כ־70%, מפעילות הקישוריות של אנבידיה נשען על טכנולוגיות שמקורן במלאנוקס ובמרכזי הפיתוח של החברה בישראל. זאת, על בסיס הריכוז הגבוה של פעילות המחקר והפיתוח בתחום הרשתות בישראל והמורשת הטכנולוגית של מלאנוקס. עם זאת, אנבידיה אינה מפרסמת פילוח הכנסות או פיתוח לפי מדינה, ולכן מדובר באומדן.
לפי אותו אומדן, התרומה של הפעילות בישראל להכנסות אנבידיה בשנה הקלנדרית 2025 היתה כ־20 מיליארד דולר, והתרומה הצפויה להכנסות השנה תהיה יותר מ־40 מיליארד דולר. מנגד, הכנסות אנבידיה ממוצר שפותח בישראל אינן זהות לערך המוסף שנוצר בישראל, והן גם אינן זהות ליצוא הישראלי. הייצור, ההרכבה והאריזה של מוצרי אנבידיה מתבצעים מחוץ לישראל, ולכן מלוא המכירות של מוצרים אלה אינו נרשם כיצוא ישראלי.
התפתחות חריגה ביצוא
בפרסומי הלמ״ס מופיע סעיף של "סחורות הנמכרות בחו״ל ואינן עוברות את גבולות המדינה", במסגרת ההתאמות בין נתוני סחר החוץ לבין הגדרות מאזן התשלומים. הסעיף אינו מתייחס לאנבידיה בלבד וכולל פעילויות נוספות, ולכן אי אפשר לייחס את מלוא הסכום לפעילות החברה.
עם זאת, הנתון מציג התפתחות חריגה בשנים האחרונות. היצוא בסעיף זה עלה מ־5.834 מיליארד דולר בשנת 2021 ל־7.312 מיליארד ב־2022 ול־9.781 מיליארד ב־2023. בשנת 2024 נרשמה ירידה מתונה ל־9.276 מיליארד דולר, ואילו בשנת 2025 זינק הנתון ל־16.122 מיליארד דולר. הזינוק התרחש באותה תקופה שבה חלה עלייה חריגה במכירות מוצרי ה־Networking של אנבידיה, ולכן סביר שחלק מהעלייה בסעיף זה קשור להתרחבות המכירות של אנבידיה.
מכיוון שהיקף הפעילות של אנבידיה בישראל הפך משמעותי כל כך, ראוי שהלמ״ס תבהיר כיצד היא מטפלת בפעילות מסוג זה במסגרת נתוני מאזן התשלומים והיצוא. כיום לא ניתן, מתוך הנתונים הציבוריים, לבודד את החלק בסעיף זה שנובע מפעילות אנבידיה.
בדו"ח השנתי המלא לשנת 2026 מפורט, לראשונה, תשלום מס החברות של אנבידיה בישראל היה 1.287 מיליארד דולר. סביר להניח שסכום זה שולם כולו או מרביתו במהלך 2025. מהכפלת המכירות של אנבידיה, שנובעות מהפעילות בישראל בשנה הנוכחית (2026), מסתמן שתשלום המס בישראל בשנה הקלנדרית הנוכחית יהיה כפול ממה ששולם בשנת 2025.
ישראל בחזית המהפכה
אנבידיה היא החברה הבינלאומית עם ההשפעה הגדולה ביותר על ישראל. פעילות זו ממקמת את ישראל בחזית מהפכת ה־AI ומהווה חלק מהותי מהתועלת שנובעת למדינה ממהפכת ה־AI.
מאז רכישתה של מלאנוקס הרחיבה אנבידיה באופן משמעותי את פעילות המחקר והפיתוח שלה בישראל, והקימה כאן אחד ממרכזי הפיתוח החשובים שלה בעולם. החברה מעסיקה בישראל אלפי עובדים, בעיקר מהנדסים ואנשי מחקר ופיתוח בתחומי השבבים, התוכנה, הבינה המלאכותית, התקשורת ומרכזי הנתונים. פעילות זו מייצרת ערך מוסף גבוה בתוך המשק הישראלי, מעמיקה את מאגר הידע והניסיון המקצועי המקומי ומחזקת את מעמדה של ישראל כמרכז עולמי של טכנולוגיות AI ותשתיות דאטה סנטר. בכך נוצרה לכלכלת ישראל תלות רבה בהתקדמות מהפכת ה־AI ובשמירה של אנבידיה על ההובלה העולמית של תחום זה.
