דעה
הבצורת שבקצה שרשרת האספקה
השיח הכלכלי עסוק במכסים וסכסוכי סחר, אך בצורות הופכות לגורם שקט אך הרסני בכלכלה העולמית. היערכות מוקדמת תסייע למזער נזקים חמורים לסחר, תעשייה, מזון ואנרגיה – ולצמצם אי־שוויון חברתי
על העולם להיערך להתמודדות עם בצורות ומחסור במים. סחר החוץ ופעילות התעשייה נמצאים כיום הרבה בחדשות ובשיח הכלכלי. לרוב הם מוזכרים בהקשר של מדיניות המכסים החדשה של ארצות הברית והשלכותיה על הסכמי הסחר בין מדינות. ככלל, מכסים מעוותים את עקרון היתרון היחסי של חלוקת גורמי העבודה, ההון והידע בין מדינות, כך שהתפוקה מצומצמת יותר והמחירים גבוהים יותר משיכלו להיות בהיעדרם.
אולם, בעוד הכלכלה העולמית ממתינה לתוצאות המשא ומתן בין ארצות הברית לבין המדינות שהיא סוחרת איתן, נתון סחר החוץ העולמי גם להשפעה של גורם מהותי לא פחות, גם אם מתוקשר פחות: הבצורות בעולם.
אכן, השפעות של בצורות נוטות להיות מיוחסות יותר לענפי החקלאות השונים. גם הענפים הללו היו בחדשות בשנים האחרונות יותר בהקשר של מלחמת רוסיה ואוקראינה, שתי מדינות שגידולים רבים ממוקמים בשטחן, מאשר בהקשר של בצורות.
אולם, גם סחר החוץ, פעילות התעשייה וסקטור האנרגיה מושפעים רבות מהנושא, שלא לדבר על כך שהתייקרות תשומות חקלאיות מיתרגמת לעלייה של מחירי המזון, שעה שסכסוכי סחר חוץ גם כך מפעילים עליהם לחצים כלפי מעלה.
לאחרונה פורסם מחקר של ארגון ה-OECD שבחן את אופק הבצורות ואת השלכותיהן על הפעילות הכלכלית וכן השפעות חברתיות וסביבתיות. מדובר בהשלכות ישירות ועקיפות.
יצוין, בהקשר זה, כי נושא ה-ESG (השקעות המתחשבות בשיקולים חברתיים, סביבתיים וארגוניים) חשוב כיום למשקיעים רבים ולכן חברות עסקיות, המעוניינות לגייס הון, אמורות לשקף לציבור המשקיעים ולרשויות השונות כיצד הן מתעתדות להתמודד עם תרחישי בצורות ומה המשאבים המוקצים לצורך כך.
לפי המחקר, מאז 1980, ב-37% משטחי היבשה בעולם ירדה משמעותית לחות הקרקע.
בנוסף, ב-62% מהאקוויפרים (מאגרי המים התת קרקעיים) הנמדדים, אשר מספקים יותר מ-75% מהשאיבות הגלובליות, יורד מפלס מי התהום מאז שנת 2000.
כאמור, פרט להיבט הכלכלי, לבצורות השפעות רציניות נוספות, כגון אסונות הנגרמים בגינן, הגורמים מקרי מוות. החוקרים מדגישים כי הן גם מחמירות היקפי עוני ופוגעות ברמת השוויון החברתי. נושא אחרון זה מציף עוד יותר את ההבדלים בין מדינות מפותחות ועשירות לבין מדינות עניות ומתפתחות.
לדעתי, אחת הסיבות לכך שמחקרים מסוג זה חשובים כל כך – ולכן בחרתי להציף אותו בטור זה – הינה חוסר הלימה מספקת בין היקפי הנזקים הפוטנציאליים הגדלים והולכים של בצורות בעולם, לבין עצימות חסר של השיח התקשורתי והמשאבים המתועלים לטובת התמודדות והיערכות מראש לקראתן.
החוקרים אכן קוראים לשיפור התיאום בין רשויות שונות וכן בין מדינות על מנת להיערך לבצורות מחריפות והולכות ולמתן את השפעותיהן על רבים מתחומי חיינו – ביטחון תזונה, בריאות האוכלוסייה, הקצאת משאבי אנרגיה, זמינות תחבורתית וכמובן הפגיעה הישירה בגידולי החקלאות.
בסופו של יום, בעולם של אוכלוסייה מזדקנת ותופעות כמו great resignation (נטייה של עובדים רבים לא לשוב למעגל התעסוקה לאחר נתק הקורונה), החיפוש אחר דרכים לשפר את קצב צמיחת התוצר מקבל משנה תוקף. שיפורים טכנולוגיים מהווים דרך אחת – מוכרת, מדוברת, ומתוקצבת לכך – אך גם היערכות נכונה ומזעור השלכות פגעי טבע – ובצורות בכללן – חשובה לא פחות וצריכה להיות מתועדפת מבחינת הקצאת משאבים.
היום מדברים הרבה על אצירת אנרגיה כדרך לשיפור מקורות האנרגיה של כדור הארץ. ניהול משק המים ופעולות כמו התפלות ואגירת מים חשובים לא פחות. בישראל, מתקני ההתפלה היוו תשובה הולמת לבצורות (יחד עם קמפיין "ישראל מתייבשת"). אז פעלו להשפיע גם על שיפור ההיצע וגם על שיכוך הביקוש. צפי הבצורות שלפנינו מחייב עוד פתרונות יצירתיים כדי להסיר בעוד מועד את המכשול הפוטנציאלי הזה מסדר היום.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
