קרן המטבע מיישרת קו עם האוצר - ומפחיתה תחזית הצמיחה של ישראל ל-3.5% ב-2026
התחזית הקודמת עמדה על צמיחה של 3.9%; עם זאת, כלכלני קרן המטבע הבינלאומית כמעט שלא שינו את תחזיות האינפלציה והאבטלה למשק המקומי; עבור 2027 צופים הכלכלנים צמיחה של 4.4% בלבד - לעומת תחזית של 5.5% של בנק ישראל והאוצר; תחזית הצמיחה של הכלכלה הגלובלית לשנה הנוכחית הופחתה ל-3.1%
קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזית הצמיחה למשק הישראלי בעקבות המלחמה לרמה של 3.5%, לעומת 3.9% בתחזית מאוקטובר. בשנה שחלפה צמח המשק ב-3%, ומחרתיים צפויה הלמ"ס לפרסם את הנתון הסופי (אומדן שלישי ואחרון). המשמעות היא שבקרן סבורים שהפעילות במשק תתאושש לעומת 2025, אך בשיעור נמוך מזה שצפו ערב פתיחת המלחמה השנייה מול איראן.
התחזית של הקרן מיישרת קו עם התחזית המעודכנת של משרד האוצר לתרחיש שבו המלחמה עם איראן מסתיימת באמצע אפריל והעימות בלבנון מול חיזבאללה מסתיים בסוף הרבעון השני (עד סוף יוני). מנגד, בנק ישראל צפה בסוף מרץ צמיחה גבוהה יותר - של 3.8%. מה שמעניין יותר הוא תחזית הקרן ל-2027, שם קיימים פערים גדולים לעומת התחזיות המקומיות. בעוד שבנק ישראל ובאוצר סבורים כי המשק יצמח ב-5.5% ב-2027, כלכלני הקרן הנפיקו תחזית צנועה בהרבה: רק 4.4%. יצוין כי הדו"ח אינו כולל דברי הסבר לנתונים.
החדשות הטובות הן כי בניגוד לתחזית הצמיחה, כלכלני הקרן כמעט שלא שינו את תחזיות האינפלציה והאבטלה לישראל. לפי הדוח, האינפלציה ב-2026 צפויה להישאר בטווח היעד שקבעה הממשלה (1%-3%) ולהסתכם ב-2.3%, לעומת 2.2% בתחזית שפורסמה באוקטובר. אלו חדשות טובות שכן סיכוני האינפלציה כעת גבוהים – בעיקר בגלל סגירת מצר הורמוז והפגיעה הצפויה בשרשראות אספקה, במשק האנרגיה ובמשק המזון (בעיקר בגלל הדשנים). לגבי 2027, בקרן צופים ירידה נוספת באינפלציה לכיוון אמצע טווח היעד (2.1%). תחזית האבטלה ל-2026 נותרה ללא שינוי - 3.2% - עם עלייה מזערית ל-3.3% בשנה הבאה.
המנגינה שעולה מהתחזיות לכלכלה הגלובלית היא שלילית באופן מובהק. "שוב, הכלכלה העולמית מאוימת בהסטה ממסלולה, הפעם עם פרוץ המלחמה במזרח התיכון בסוף פברואר 2026", כותב הכלכלן הראשי של הקרן, ד''ר פייר-אוליבייר גורינשאס. "בשנה האחרונה, רוחות נגדיות שנבעו ממחסומי סחר גבוהים וחוסר ודאות מוגבר קוזזו על ידי רוחות גביות שנבעו בין השאר מהשקעות הקשורות לטכנולוגיה, הורדות ריבית ודולר חלש (...) הסכסוך במזרח התיכון מציג כוח נגדי משמעותי לרוחות גביות אלו, דרך השפעתו על שוקי הסחורות, ציפיות האינפלציה והתנאים הפיננסיים".
לפי הדו"ח, עד לפרוץ הסכסוך, הכלכלה העולמית הפגינה חוסן מפתיע והייתה בדרך לצמיחה של 3.4% ב-2026, הודות לגמישות שהפגין המגזר הפרטי, חידוש הפחתות הריבית, ופריחת ה-AI. הקרן קובעת כי הסכסוך במזרח התיכון עצר את המומנטום הזה באופן חד, במיוחד בשל סגירת מצר הורמוז והנזק הכבד לתשתיות אנרגיה קריטיות באזור.
בקרן הציגו שלושה תרחישים אפשריים לגבי הכלכלה הגלובלית: בתרחיש הייחוס, המניח סכסוך קצר מועד - השיבושים בייצור ובסחר העולמי יתפוגגו עד אמצע 2026 - הצמיחה העולמית תרד ל-3.1% בלבד והאינפלציה תעלה ל-4.4%. בתרחיש "שלילי", שבו הסגירה של מצר הורמוז מתארכת, ונרשמת עלייה חדה יותר במחירי האנרגיה (הנפט מתייקר ב-80% לעומת התחזיות הקודמות) המלווה בעלייה בציפיות האינפלציה ובהעלאות ריבית - הצמיחה עלולה לצנוח ל-2.5%.
באופן חריג, הקרן הנפיקה תרחיש "חמור" שבו שיבושי האספקה נמשכים לתוך 2027, נגרם נזק כבד למתקני קידוח וזיקוק במזרח התיכון, מחירי הנפט מוכפלים לעומת ערב המלחמה, הגז מתייקר פי שלושה, הציפיות לאינפלציה מתנתקות מהעוגן, ובנקים מרכזיים נאלצים לבצע העלאות ריבית חדות; במקרה כזה, הצמיחה עלולה להידרדר ל-2% בלבד ולהזניק את האינפלציה אל מעבר ל-6%.
לפי הדוח, הזעזוע שגורמת המלחמה צפוי לעבור למערכת הגלובלית דרך שלושה ערוצים עיקריים. הראשון - התייקרות האנרגיה (במיוחד גז טבעי ונפט), דבר שמעלה את האינפלציה ושוחק את כוח הקנייה של הצרכנים; השני - היווצרות של ספירלת שכר-מחירים; והשלישי - חוסר ודאות שעלול להוביל להידוק התנאים הפיננסיים (העלאות ריבית) ותמחור מחדש בשווקים.
בקרן מציינים כי מדינות המייבאות אנרגיה וכלכלות מתפתחות עם הכנסה נמוכה הן החשופות ביותר לפגיעה. גם יצואניות האנרגיה במפרץ יספגו פגיעה כלכלית בשל הרס תשתיות, מגבלות יצוא וירידה בתיירות ובפעילות העסקית. בנוסף, מדינות המסתמכות על העברות כספים מעובדים זרים במזרח התיכון צפויות לראות ירידה בהכנסות אלו.
כלכלני הקרן ממליצים לבנקים המרכזיים להיות מוכנים להידוק מוניטרי מהיר במקרה שציפיות האינפלציה יעלו, והאינפלציה תתחיל "להשתרש". בדוח מזכירים גם כי רמת המחירים גבוהה כבר עתה (אחרי הגל האינפלציוני של 2022), והציפיות לאינפלציה הפכו לרגישות בהרבה לעליות מחירים חדשות.
בתחום הפיסקאלי, בקרן סבורים כי הממשלות צריכות להימנע מסובסידיות רחבות או הגבלות מחירים שנוטות להיות לא יעילות; במקום זאת, יש להעניק תמיכה ממוקדת וזמנית, עם תאריך תפוגה ברור - ורק למשקי בית ולחברות פגיעות. לדברי הכלכלנים, "מחירים גבוהים מאותתים על מחסור, מעודדים ריסון ביקושים והרחבת היצע. פיקוח על מחירים והגבלות יצוא לא יכולים לשנות את המציאות. ההיפך הוא הנכון: צעדים כאלה לעיתים קרובות גורמים לתוצאות הפוכות על ידי העלאת מחירי הבסיס, מה שמוביל לקיצוב ולהעברת השפעות שליליות למדינות אחרות".
