סגור
חיילי צה"ל לקראת פעילות מבצעית
חיילי צה"ל לקראת פעילות מבצעית (צילום: דובר צהל)

האוצר מוריד תחזיות: התוצר צפוי להתכווץ ב-9.5% ברבעון הראשון של 2026

אגף התקציבים מוריד את תחזית הצמיחה למשק הישראלי לכל השנה. לפי התרחיש של סיום מלחמת איראן בעוד חודש, ומלחמת לבנון נמתחת עד לסוף יוני - הצמיחה ב-2026 תתכווץ ל-3.3%, והצמיחה ב-2027 תעלה ל-6.1%. מאוחר יותר היום בנק ישראל יפרסם את התחזיות שלו 

אגף הכלכלן הראשי חתך היום (ב׳) את תחזיות הצמיחה שלו בגין מלחמת 'שאגת הארי'. ברבעון הראשון של 2026 צפויה לפי האוצר להירשם צמיחה שלילית של מינוס 9.5% במונחים שנתיים, או מינוס 2.5% במונחים רבעוניים.
העדכון הנוכחי כולל שלושה תרחישים. לפי תרחיש המלחמה הקצרה (המלחמה באיראן מסתיימת עוד שבועיים, ולבנון מסתיימת בעוד חודש) הצמיחה ב-2026 תהיה 3.8% וב-2027 תעמוד על 5.3%.
לפי התרחיש שבו המלחמה מסתיימת בעוד שבועיים, אך מלחמת לבנון נמתחת עד לסוף יוני - הצמיחה ב-2026 תתכווץ ל-3.5% והצמיחה ב-2027 תעלה ל-5.7%. לפי התרחיש הארוך (מלחמת איראן מסתיימת עוד חודש, ומלחמת לבנון נמתחת עד לסעוף יוני, הצמיחה ב-2026 תתכווץ ל-3.3%, והצמיחה ב-2027 תעלה ל-6.1%.
עדכון התחזית מגיע על רקע אישור התקציב אמש בכנסת, על רקע הפרסום הצפוי של תחזית עדכנית על ידי בנק ישראל, ועל רקע העובדה שגורמים רבים בשוק הביעו חוסר אמון בעדכון הקודם של אגף הכלכלן הראשי. בתחילת מרץ הכלכלן הראשי עידכן כי הצמיחה תעמוד על 4.8%-4.7% (הורדה של כחצי אחוז תוצר מהתחזית הקודמת), ואחרי כשבוע התחזית הזו זכתה לביקורת רבה. בכלכליסט פורסם אז כי באגף הכלכלן הראשי קיבלו את הביקורת ואמרו כי התחזית נבנתה בימים הראשונים של מבצע שאגת הארי כשהיתה אופוריה רבה מהמלחמה והערכה כי המלחמה תהיה קצרה בהרבה.
ההנחה של תחזית הכלכלן הראשי כי הירידה בצמיחה בשנת 2026 'תוחזר' בשנת 2027 (אם זו תהיה ללא מלחמות). למרות זאת, מציינים כלכלני האגף כי "ככל שהאירועים הבטחוניים מתמשכים, הרי שההתאוששות מוגבלת יותר בהיקפה ונמשכת זמן רב יותר".
כמו כן, למרות שבאוצר עידכנו את התחזיות, יהיו מי שיגידו שעדיין מדובר בתחזית אופטימית. כך לדוגמה בבנק הפועלים העריכו אתמול כי "מספיק שהמלחמה תימשך עד סוף חג הפסח בכדי שהצמיחה השנתית כבר תפחת מ-3% ויתכן שאף הרבה מתחת לזה". גם יונתן כץ מלידר השקעות העריך כי בסיום מהיר של המלחמה (כלומר יותר מהיר מהתרחיש הראשון של הכלכלן הראשי) הצמיחה תעמוד על 3.6% בלבד.
על בסיס התחזית הקודמת נבנתה גם תחזית הכנסות אופטימית (תחזית ההכנסות עודכנה כלפי מעלה) ועל בסיסה גם נקבעה תקרת הגרעון בתקציב שאושר אתמול. ייתכן שאם התקציב היה כפוף לתחזית החדשה, הרי שהגרעון החזוי היה גבוה יותר. מכל מקום, בשלב זה העדכון של הכלכלן הראשי לא מתייחס במפורש להכנסות ממסים ולגרעון.
ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר אמר לכלכליסט כי "בשלב הזה אנו לא יודעים האם עדכוני הצמיחה ישפיעו על ההכנסות, הספקנו ללמוד בשנים האחרונות שהדינימקה בין הצמיחה לתוצר היא מורכבת בתקופות חריגות כאלו, אני עדיין מאמין בתחזית ההכנסות שלנו".