"הירידה באינפלציה מסמנת את סיומו של עידן 'הכסף היקר"
מדד המחירים לצרכן שפורסם בתחילת השבוע מביא עמו לא מעט השלכות חשובות עבור המגזר העסקי. האם הן יובילו לפתיחה מחודשת של שוק ההון אך גם לירידה בכוח התמחור של חברות?
מדד המחירים לצרכן שפורסם בתחילת השבוע מעיד במידה מרובה על יוקר המחיה שעימו מתמודד הציבור. אלא שלצד זאת הוא עשוי להיות רלוונטי במיוחד גם עבור המגזר העסקי, וכן עבור חברות גדולות. בין היתר הוא עשוי לאותת על שינויים מסתמנים הנוגעים לתמחור, ירידת ריבית פוטנציאלית, אך גם סיכונים לא מבוטלים.
דוגמה לכך עולה מדבריה של טלאור ינאי, סמנכ"לית הכספים בחברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט. לדבריה, הירידה באינפלציה, כפי שהשתקפה במדד האחרון, מצריכה תשומת לב גם מצד המגזר העסקי. "גם אם ההשפעה לא תהיה מיידית הרי שהיא יכולה להתפתח למגמות מעניינות שעשויות לשפר ולהקל על עלויות מימון, התנעה מחודשת של פעילויות ועוד. ככל שנראה אינדיקציות להמשך ירידת הריבית, עלויות המימון עשויות לרדת ומרווחי האג"ח להתכווץ. המשמעות היא שנראה 'פתיחה מחודשת' של שוק ההון לאחר שנתיים-שלוש בהן הייתה בו פעילות נמוכה יותר. התהליכים הללו עשויים גם לתמוך בגל הנפקות חדשות. כמו כן, ככל ששער הדולר יישאר נמוך במקביל לאינפלציה היורדת, חברות שמייבאות סחורות עשויות ליהנות מהפחתה של עלויות המכירה".
אלא שבאותה נשימה, ינאי מצביעה על כך שירידה באינפלציה מביאה עימה גם סיכון. "זה תרחיש שגם עשוי לשקף התקררות בביקושים ובפעילות הכללית במשק. כתוצאה מכך, גם כוח התמחור עשוי לרדת וזה מחייב חברות לייצר צמיחה אמיתית. כך לדוגמה, חברות יצואניות שההכנסה שלהן דולרית עשויות להיפגע לנוכח החולשה שלו ואף 'להיתקע' עם מלאים שנרכשו בעלויות גבוהות יותר".
"אימוץ נוסף של תשתיות תשלום מתקדמות"
בדומה, גם ד"ר עירא ריק-לכמן, מנכ"לית טקטונה פרודקט, מסבירה כי הירידה באינפלציה מסמנת את סיומו של עידן 'הכסף היקר' וזהו רגע קריטי במיוחד עבור חברות טכנולוגיה. "עבור חברות רבות, השנתיים האחרונות היו במצב של 'הישרדות מחושבת'; כעת, עם היחלשות הלחצים האינפלציוניים והציפייה להורדות ריבית, אנחנו עשויים לראות חזרה של נזילות לשווקים. עבור המגזר העסקי, זו לא רק הקלה בעלויות המימון, אלא הזדמנות אסטרטגית לחידוש השקעות במו"פ והתרחבות גלובלית. בתחום הפינטק והקריפטו בפרט, סביבה של אינפלציה נמוכה ויציבות מוניטרית מאפשרת למוסדות פיננסיים לאמץ טכנולוגיות חדשות בסיכון נמוך יותר, מה שצפוי להוביל לגל אימוץ נוסף של תשתיות תשלומים מתקדמות. בישראל, נראה שהמגמה הזו גם נתמכת בשינויים רגולטוריים המאפשרים אימוץ טכנולוגיות תשלומים מתקדמות. והמגמה כבר מורגשת".
עם זאת, לדבריה, הסיכון המרכזי טמון באשליית היציבות. "חברות שהתרגלו לגלגל עלויות על הצרכן בחסות האינפלציה יגלו ש'כוח התמחור' שלהן נחלש משמעותית. בשוק של מחירים יציבים יותר, המרווחים נשחקים וחברות שיציגו התייעלות תפעולית אמיתית (למשל באמצעות אוטומציה של תהליכים פיננסיים) ישרדו את המעבר. בנוסף, חשיפה למט"ח נותרת 'כאב ראש' ניהולי עבור אומת הסטארטאפ; היחלשות הדולר אל מול השקל אולי מיטיבה עם היבואנים, אך היא מהווה משקולת על חברות טכנולוגיה ישראליות שהכנסותיהן בדולר והוצאותיהן בשקלים, מה שמחייב ניהול סיכונים הדוק ומתוחכם מבעבר".
"צפויה הקלה למגזר העסקי"
יאיר דרור, סמנכ"ל ההשקעות בבית ההשקעות אלטרנטיב, סבור כי המגזר העסקי אינו צפוי ליהנות באופן מיידי, מפני שרוב ההלוואות הבנקאיות צמודות לפריים. "אני מעריך כי בנק ישראל כן יפחית את הריבית בשבוע הבא ב-0.25% ובכך יקל על חלקים נרחבים מהמגזר העסקי. בכל מקרה אין חולק כי אנו נמצאים בתוואי ריבית יורד, וככל שהשקט הביטחוני יישמר, הנגיד ימשיך במדיניות של ריבית נמוכה, ובכך צפויה הקלה למגזר העסקי בכלל, ולעסקים הקטנים בפרט".
דרור קרני מייסד ומנכ"ל קרני פמילי אופיס מסביר כי "מעבר להקלה הכללית בעלויות המימון, לירידת האינפלציה יש משמעות על חוסנן של חברות עתירות מינוף, ובראשן חברות הנדל"ן היזמי. בשלוש השנים האחרונות, השילוב של ריבית גבוהה ואינפלציה דביקה יצר לחץ כפול על תזרים המזומנים: מצד אחד הוצאות המימון על החוב הקיים זינקו, ומצד שני הביקושים לדיור נותרו חלשים.
כעת, ירידת האינפלציה יכולה לשמש כבלון חמצן כפול בכך שהיא סוללת את הדרך להורדות ריבית עתידיות שיקטינו את הוצאות הריבית, וגם מפחיתה ישירות את קצב עליית קרן החוב במכשירים צמודי מדד. עבור חברות יזמיות, מדובר בשיפור בנזילות וביכולת שירות החוב, מה שמאפשר להן לצלוח את תקופת ההמתנה עד להתאוששות אפשרית של הביקושים בשוק הדיור מבלי להיקלע לסחרור פיננסי".
