בלעדי
הקרב הבא: צה"ל דורש עוד 20 מיליארד שקל
הכנסת צפויה לאשר היום תוספת תקציב של 30 מיליארד שקל לצה"ל. אלא שכעת מתברר כי הצבא דורש תוספת עצומה נוספת עבור מרכבות גדעון ב', בהיקף של 20 מיליארד שקל, 8 מיליארד מתוכם כבר ב־2025. משרד האוצר עשוי להסכים בשנה זו רק למחצית מהסכום
הכנסת אמורה לאשר היום תוספת תקציבית של כ־31 מיליארד שקל שרובה המוחלט – 29.8 מיליארד – מופנה לתקציב הביטחון. הצורך בתוספת נובע מהתארכות הלחימה בעזה, מעלויות לא צפויות במהלך מבצע עם כלביא, ובשל חריגה של צה"ל מתקציבו. אלא שתוספת זו מאושרת בזמן שמתנהל מאבק תקציבי בין משרד האוצר לבין צה"ל בנוגע לתקציב מבצע "מרכבות גדעון ב'". לכלכליסט נודע כי בצה"ל דורשים תוספת של 20 מיליארד שקל למימון מבצע מרכבות גדעון ב', מהם 8 מיליארד שקל במזומן ב־2025. זאת בעוד עמדת אגף התקציבים היא כי בשנה זו הם עשויים לתקצב את המבצע ב־4 מיליארד שקלים בלבד.
בתחילת השבוע אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בוועדת הכספים כי "לאחרונה צה"ל בא ומבקש תוספת על מרכבות גדעון ב', אין לי עדיין עמדה בנושא, אבל העמדה הבסיסית שלי שהם לא צודקים, בגלל שהתקציב שקבענו להם ל־2025 כלל שלושה חודשים של לחימה עצימה בעזה, אבל הלחימה לא יצאה אל הפועל בגלל עסקת החטופים". עם זאת בחדרי הדיונים העמדה של משרד האוצר כבר גמישה יותר, וגם הם עשויים להסכים לתוספת תקציבית של כ־4 מיליארד שקלים.
סמוטריץ' העריך כי "אני בכל מקרה מתקשה לראות כיצד ייפתח התקציב", כלומר, הוא מעריך שהסכום של 4 מיליארד שקלים הוא סכום שניתן לנהל ללא פתיחה מחודשת של התקציב. אך במקביל אמר שהוא רוצה שהדיונים ייערכו במהירות, כדי שיהיה ניתן להביא את התוספת התקציבית הנוספת, אם תידרש, כבר לאישור הכנסת יחד עם הגדלת התקציב הנוכחית.
סמוטריץ' תיאר את ההתנהלות של צה"ל בציניות ואמר ש"צה"ל כדרכו שם תג מחיר גבוה שמנצל הזדמנויות, אבל צה"ל לא יפגוש פראיירים בצד השני של השולחן". סמוטריץ' אמר במהלך אותו דיון כי אחרי מבצע עם כלביא צה"ל החל בדרישה לתוספת של בין 60–100 מיליארד שקל.
המתח בין מערכת הביטחון לבין משרד האוצר צפוי להימשך בשנים הקרובות, ולמעשה, אין ספק שאחרי 7 באוקטובר יש כוח מיקוח חזק יותר לתקציב הביטחון. גם נאום ספרטה של נתניהו נועד בעצם להעביר מסר לאנשי האוצר כי בכוונתו להיות נדיב יותר כלפי תקציב הביטחון. נתניהו הסביר בהבהרה שלשום כי הוא התכוון שעל ישראל לעבור לייצור נשק עצמי, וכי הוא מצפה מהפקידים ש"יחתכו בבירוקורטיה לשם כך". גם בכירים מאוד באוצר לא ידעו להסביר למה בדיוק מופנית הרמיזה הזו של נתניהו, וכי הם לא מכירים פרויקט שמתעכב או נחסם בשל רגולציה.
עם זאת, יש מאבקים תמידיים בין משרד האוצר למשרד הביטחון, לא רק על גובה תקציב הביטחון אלא גם על אופן הפיקוח על תקציב זה. בשנה האחרונה יש מתיחות בלתי פוסקת בין אגף החשב הכללי באוצר לבין צה"ל שמתריע על כך שצה"ל חורג מהתקציב בעשרות מיליארדים (יש לצה"ל אפשרות כזו בגלל מנגנון הרכש שלו שהוא נפרד ועצמאי). ייתכן שראש הממשלה ביקש מהחשב הכללי שינהל את תקציב המדינה ביתר קלילות ויעלים עין מחריגות. אלא שמדובר בבקשה תמוהה שכן ראש הממשלה יכול לתקן את החוק ולהגדיל את התקציב אם הוא יגייס לכך רוב.
נתניהו רמז בימים האחרונים על פרויקטים תקציביים גדולים שהוא מכנה "מינהור ותת קרקע". ככל הנראה הכוונה היא להעביר תשתיות רגישות רבות אל מתחת לפני הקרקע. מדובר בפרויקטים שעולים מיליארדי שקלים, ומה שמעכב אותם הוא לא "קושי בירוקרטי" אלא היעדר תקציב. בפרט, מתקיים ויכוח בין האוצר לבין משרד הביטחון על מיגון של קווי ייצור בתעשיות הביטחוניות. בעוד במשרד הביטחון רוצים תוספת תקציב ייעודית למיגון של קווי ייצור אלו, הרי שבמשרד האוצר טוענים כי נכון יותר שחברות כמו רפאל והתעשייה האווירית הנהנות מצבר הזמנות חסר תקדים ומחוב נמוך במיוחד, יגייסו הון בכוחות עצמם, ולא יצפו לתמיכה ממשלתית.
מרפאל נמסר בתגובה: "החברה מפתחת ומייצרת אמצעים קריטיים להגנה על אזרחי ישראל. החברה ממוקמת בצפון הארץ ומפעילה תשתיות חיוניות ומוקדי ידע לאומיים. מיגון תשתיות נחשב כהוצאה שאינה יצרנית ולפיכך אינה מוצדקת עסקית והיא נובעת מצורך ביטחוני ספציפי על פי דרישת המדינה ולכן צריך להיות ממומן על ידה. מימון תשתיות מיגון יקרות על חשבון רפאל, שאינן נדרשות בתעשיות מתחרות, יפגע בכושר התחרות של החברה".
ממשרד האוצר נמסר: "העלות הנדרשת בעקבות מרכבות גדעון ב' נמצאת בתהליכי עבודה הן במערכת הבטחון והן מול משרד האוצר. בין היתר, העלות מושפעת מהתפתחות הלחימה ומתרחישים שונים. באשר לשנת 2025, בעת הזו אנו סבורים כי יש בתוספת הנידונה בכנסת בכדי לתת מענה לתרחיש הנוכחי".
