התקלה במתקני ההתפלה חשפה את הפגיעות של משק המים בישראל
פריחת אצות קיצונית השביתה חמישה מתוך שישה מתקני התפלה והמחישה עד כמה ישראל תלויה בהם. במשרד החקלאות מזהירים מפגיעה ביבול וקיים חשש גם מפגיעה במתקנים רגישים. מומחים מזהירים: הפעם זה אירוע סביבתי קצר, אבל אירוע מהותי כמו סייבר יכול להתגלגל לאסון לאומי
ישראל בנתה בעשורים האחרונים משק מים המבוסס על אחת ההצלחות הטכנולוגיות הגדולות שלה: התפלה. אלא שהשבוע התברר עד כמה ההצלחה הזו הפכה גם לנקודת תורפה. פריחת אצות חריגה השביתה חמישה מתוך שישה מתקני התפלה, חשפה את החקלאים לנזקים כבדים והעלתה מחדש שאלה מטרידה: עד כמה ישראל באמת מוכנה ליום שבו ברז המים המותפלים ייסגר?
חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה שלחופי הים התיכון לא פועלים באופן סדיר מאז יום שני, וברשות המים בלמו את השקיית הגינות הציבוריות והורו לחקלאים בדרום להפסיק להשקות את השדות. אמנם אספקת המים לתושבים נמשכת כסדרה, אך האירוע מעלה שאלות לגבי מוכנות משק המים לאירועים חמורים שעלולים לצוץ כל עת.
משבר ההתפלה: שלושה מתקנים חזרו לפעילות חלקית, המים חזרו לחקלאי פתחת ניצנה
שורק 1, שורק 2 ופלמחים חזרו להפיק יחד 20 אלף קוב בשעה, לאחר שרשות המים אישרה את הפעלתם למרות הסיכון לפגיעה בממברנות בשל פריחת האצות. במקביל, מתקני ההתפלה באשדוד ובאשקלון עדיין מושבתים; ברמת הנגב הודיעו כי אספקת המים לחקלאות ולשתייה באזור חזרה לשגרה
לכתבה המלאה
כ־80% ממי השתייה בישראל מסופקים על ידי מתקני התפלה גדולים. גם חלק מהחקלאים, בעיקר בדרום, מתבססים על מי התפלה להשקיית השדות. זוהי תלות כמעט מוחלטת, שעה שהכינרת, אקוויפר החוף ומאגרי המים הטבעיים מספקים כמות הולכת ויורדת של מים משנה לשנה, ודאי לאחר שנות בצורת קשות, דוגמת זו הנוכחית. למשבר הזה הגיעו מאגרי התהום של ישראל כשהם ריקים והכנרת מתחת לקו האדום, מה שמחמיר משמעותית את המצב, שעה שהמאגרים התפעוליים גם הם לא עמדו מלאים בתחילת המשבר — למרות שהשירות המטאורולוגי התריע בשבוע שעבר כי מזג האוויר הסוער עשוי להשפיע גם על הים התיכון.
אתמול התבררו תוצאותיה ההרסניות של הסערה החריגה שפקדה את האזור בסוף השבוע החולף: עכירות ששטפה את מי הים התיכון הובילה להשבתת המתקנים. הסיבה לכך היא פריחה של מיקרו אצות, שמקורן בדלתא של הנילוס. זו תופעה טבעית, המושפעת ממזג האוויר, זרמי הים וכמות החומר האורגני במים. מדובר באצות זעירות כל כך, עד שהן עוברות בקלות את מסנני המים בכניסה למתקנים. הם יכולים להמשיך לעבוד כרגיל, אך בטווח הבינוני הממברנות עלולות להיהרס כליל. עלות ההחלפה עשויה להגיע לכמה מיליוני שקלים.
גורמים האחראים למשק המים בישראל – משרד האנרגיה והתשתיות, רשות המים ומקורות – אמרו בתגובה כי משק המים "ערוך בצורה מצוינת לתרחישים, שכן המים בברזים ממשיכים לזרום גם אם החקלאות מתמודדת עם גזירות קשות".
לכלכליסט נודע כי שלושה מתקנים קיבלו אתמול היתר להתחיל לפעול בצורה חלקית בשל הימשכות המשבר והקושי לצפות מתי תיפסק פריחת האצות, תוך סיכון להרס הממברנות. אם הן ייהרסו, המדינה תשפה את החברות על הנזק.
האירוע יכול לחזור בגלל שינויי האקלים
פריחת האצות, הנפרסות על עשרות ק״מ, יכולה להסתיים ברגע אחד עוד היום, או להימשך ימים ארוכים. ״אנחנו יודעים בוודאות שאלו אצות״, אמר אלון זסק, מנהל המכון לחקר ימים ואגמים. ״זה אירוע חסר תקדים, אני לא מכיר דבר כזה. לא ראיתי פריחה בעוצמות כאלו לאורך חופי ישראל. אנחנו לא יודעים לומר כמה זמן זה יכול להימשך. אם העכירות תימשך, זו בעיה. יהיה צריך למצוא לזה פתרון ולהוריד את העכירות כדי להמשיך להתפיל. יכול להיות שהתדירות של האירוע הזה תגדל בגלל שינויי האקלים, שמקצינים אירועים. מים חמים יותר מספקים תנאים אידאליים יותר לפריחת אצות״.
בעולם יש כמה כלים שמאפשרים להתמודד עם בעיית האצות. אחד מהם הוא קדם טיפול: מוסיפים למים חומר מקריש, ואז מזרימים מיליוני בועות אוויר זעירות שנצמדות לאצות ומצׇיפות אותן לפני השטח, שם אוספים אותן. המכון לחקר ימים ואגמים משתמש בשיטה הזו בכנרת. לכלכליסט נודע כי ברשות המים בוחנים כעת, לאחר פרוץ המשבר, שימוש בטכנולוגיה הזו גם בארץ.
1 צפייה בגלריה
שר האנרגיה אלי כהן. "משק המים ערוך לתרחישים. המים ממשיכים לזרום"
( צילום: אסף מגל לע"מ)
החקלאים הם הראשונים לשלם את המחיר על השבתת מתקני ההתפלה. משקים רבים בדרום תלויים באופן מוחלט בהתפלה, ויממה ללא השקיה יכולה לחסל את כל התוצרת שעמלו על גידולה. לפי התאחדות החקלאים, מדובר בנזקים כבדים ובלתי הפיכים לגידולים רבים, במיוחד בירקות ובמטעים שנמצאים ימים לפני הקטיף. "ההחלטה מסכנת מאות משקים חקלאיים, רובם משקים משפחתיים", אומרים בהתאחדות, ודורשים מהממשלה לפעול באופן מיידי לצמצום השיבושים באספקת המים ולגבש מתווה פיצויים לחקלאים שנפגעו.
האירוע הזה ממחיש עד כמה משק המים שתלוי בהתפלה רגיש לזיהומים ונמצא תחת איום מתמיד. אין זו הפעם הראשונה שאירועי חירום משביתים מתקנים. משנת 2007 עד סוף 2023 התרחשו 14 אירועי זיהום שגרמו להפסקת הפעילות לפרק זמן של כמה שעות ועד לחמישה ימים. לפי מבקר המדינה, כ־57% מהאירועים נגרמו בגלל זיהום מיקרוביאלי. כ־29% נבעו מזיהום ים מדלק ומשמנים, וכ־14% היו אירועי עכירות במים בעת סערה או רעידת אדמה.
כעת עולות שאלות רבות, שהמרכזית בהן היא: האם משק המים מוכן להתמודדות עם אירועי שיבוש משמעותיים, שעלולים לחזור? אמנם כלל מאגרי המים כמעט מלאים כעת, אך מה היה קורה אם התקלה היתה מתרחשת בחורף כאשר המאגרים לא מלאים והתפוקה נמוכה? מדוע לא נבדקו מראש טכנולוגיות להתמודדות עם מכת אצות, שהיא תופעה מוכרת בעולם? אם אירוע סביבתי משתק כך את מתקני ההתפלה, מה יקרה אם גורמים עוינים יצליחו להשבית את מתקני ההתפלה באירוע סייבר?
"קריאת אזהרה חמורה למשק המים"
אף אחד לא צפה את בואן של האצות, אבל בזירה שבה אירועי הקיצון הולכים ומתרבים משנה לשנה — גם משק המים ייאלץ למצוא דרך לפעול תוך היערכות לכלל התרחישים. לפי רשות המים, ההיצע הטבעי של המים בישראל צפוי לרדת בכ־15% עד 2050 בשל שינויי האקלים (פחות גשם, יותר אידוי, שנים שחונות תכופות יותר). אבל התלות הגוברת של ישראל בהתפלה הובילה להזנחה רבת שנים של מקורות המים הטבעיים. אקוויפר החוף ואקוויפר ההר סבלו לאורך עשורים מהפקת יתר, מחדירת מי ים (המלחה) ומזיהום ־ חלקו בלתי הפיך (חנקות, דלקים, כימיקלים). השיקום מתרחש באיטיות רבה, וחלק מהבארות מושבתות לצמיתות, שעה שהממשלה לא מאשרת תוכנית מקיפה לטיפול בהן.
"זו קריאת אזהרה חמורה למשק המים על התלות העצומה של ישראל במתקני ההתפלה״, אמר מור גלבוע, מנכ״ל ארגון הסביבה צלול. ״חייבים להיערך לשיבושים בהפקת מים מותפלים. פעם זה אירוע זיהום ים מגלישות ביוב או נפט, ובפעם הבאה זה עלול להיות התקפת סייבר או פגיעה של טיל. צריך לשקם קידוחים שנסגרו, לעודד את המגזר העירוני והפרטי לקדוח בארות חדשות ולמנוע זיהומי קרקע שגורמים להשבתת בארות".
גלבוע מציע לקדם מדיניות חיסכון מים באמצעות ניהול ביקושים וקביעת תעריף מים שלישי לצריכה בזבזנית." במדינה שבה האוכלוסיה גדלה בקצב של 1.8% בשנה אין מנוס מחיסכון כדי שלא נאלץ להקים מתקן התפלה חדש בכל שנתיים תוך בזבוז אדיר של אנרגיה ותפיסת שטחי חוף יקרים״, אמר.
״האירוע ממחיש את החשיבות של קידום חוסן סביבתי, כלומר את היכולת להתמודד ולהמשיך לתפקד במהירות ואף להשתקם מההשפעות השונות של שינויים סביבתיים", אמר פרופ׳ עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית סמי שמעון. "המדינה לא יכולה להמשיך לתכנן את משק המים של המחר על סמך תפיסות ותנאי הסביבה של אתמול״.
מרשות המים נמסר בתגובה: "אנחנו מתמודדים עם אירוע חסר תקדים במערכת המים הארצית, במסגרתו נאלצנו להדמים חמישה מתקני התפלה לאורך חוף הים התיכון בעקבות פריחה מסיבית של מיקרו-אצות. משק המים הישראלי תוכנן בדיוק לתרחישי הקיצון הללו, ואנו מנהלים את האירוע בשקיפות, באחריות, ותוך שליטה מלאה על רציפות אספקת המים.
"הפעולות המיידיות שביצענו כדי להבטיח את תקינות המערכת כללו הפעלת מקורות מים חלופיים: הגברנו באופן מיידי את שאיבת המים מהאקוויפרים ומהכנרת אל תוך מערכת המוביל הארצי, כדי לגשר על אובדן כושר הייצור הזמני של מתקני ההתפלה, הורנו לתאגידי המים והרשויות להימנע משימוש בהשקייה וגינון ציבורי במים שפירים. יחד עם רשות המים, חברת מקורות מבצעת ניהול אקטיבי של מלאי המים בבריכות האיגום וויסות לחצים ברשת, כדי למנוע שיבושים באספקה לצרכני הקצה ולשמור על יציבות המערכת.
"בשלב זה אין כל פגיעה באספקת המים השוטפת למשקי הבית ולתעשייה, מלבד תקלות נקודתיות שמטופלות מיידית. אנו פועלים עם השותפים שלנו כדי להחזיר את מתקני ההתפלה לתפקוד מלא ובטוח ברגע שריכוז האצות בים יאפשר זאת, תוך שמירה על ביטחון המים של מדינת ישראל. הוכנסו לפעולה בצורה מבוקרת שני מתקני התפלה, תוך מתן שיפוי למתקן ככל שייגרמו נזקים למערכות. המטרה הינה לא לגרום נזק לטווח ארוך למתקנים, כיוון שנמשיך לצרוך מים מותפלים לאורך כל השנה".
