משרד הביטחון יתיר לייצא נשק לעוד עשרות מדינות - אך אינו מפרסם מי הן
לאור יצוא ביטחוני חסר תקדים של 14.8 מיליארד דולר ב־2024, והביקוש הבינלאומי למערכות ישראליות שנוסו במלחמות האחרונות, משרד הביטחון מקדם רפורמה שתפשט את תהליך היצוא ותרחיב משמעותית את רשימת המדינות המותרות. המהלך נועד בין היתר לחזק את כושר הייצור המקומי
משרד הביטחון מתכוון להאיץ את הרפורמה בפיקוח על היצוא הביטחוני מישראל ובמרכזה הקלות משמעותיות באישור עסקאות נשק. עיקרי הרפורמה נחשפו בכלכליסט לפני כשנה ובמסגרתה משרד הביטחון מתכוון לפשט בירוקרטיות ותהליכי רישוי של עסקאות ביטחוניות, וזאת כדי להקל על יצואני הנשק המבקשים למצות הזדמנויות בשוק העולמי שמתאפיין בביקושי שיא.
ב־2024 הסתכם היצוא הביטחוני ב־14.8 מיליארד דולר, שיא של כל הזמנים ובמשרד הביטחון שואפים להרחיבו, תוך ניצול העניין שמגלות מדינות בעולם במערכות נשק ישראליות שהוכיחו יעילות מבצעית במהלך מלחמת 7 באוקטובר ובייחוד במלחמת 12 הימים עם איראן. במערכת הביטחון רואים בהרחבת היצוא הביטחוני כלי לחיזוק התעשיות הביטחוניות המקומיות באופן שיכניס להן כסף שיופנה למימון פיתוח של מערכות נשק עתידיות לשימוש צה"ל, מיגון מפעלי נשק, הרחבת קווי הייצור והגדלת המקורות של תקציב הביטחון. זאת, תוך הרחבה ניכרת של עסקאות בין מדינות (G2G) – הנעשות באופן יזום ובתיווך משרד הביטחון, תוך קיצור ניכר של בירוקרטיות ובערבות של המדינה.
לצד ההקלות הנרחבות, באגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) הצביעו במהלך הדיונים המתקיימים במסגרת הרפורמה על הצורך להרחיב את יכולות האכיפה והענישה במצבים של הפרת חוקי הפיקוח. יצואן ביטחוני שנמצא מפר חוק, בין אם באמצעות יצוא או פעולת שיווק שנעשו ללא רישיון חשוף כיום לקנסות זעומים של עד כמיליון שקל ובאגף הפיקוח סבורים שאין בהם כדי להרתיע.
תיקוני החקיקה הדרושים להרחבת הענישה והגדלת הקנסות טעונים הליכים ממושכים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. ניסיון לכלול את יכולות האכיפה והענישה באמצעות חוק ההסדרים, נדחה על ידי משרד האוצר בנימוק שהצעתו להרחבת היצוא הביטחוני נועדה להסיר חסמים ולא להעמיס רגולציות נוספות. מתחילת השנה אגף הפיקוח קנס שלושה יצואנים בלבד על עבירות שנעשו על חוק אפ"י אך במערכת הביטחון סירבו לפרט אודות אותם המקרים. כך, פקחים מטעמים אפ"י הרחיבו את מספר הביקורות היזומות שלהן בחברות ביטחוניות ואצל יצואנים מכ־80 במהלך 2024 לכ-100 במהלך השנה החולפת.
התוכנית להרחבת היצוא הביטחוני מעוגנת גם בחוק ההסדרים ל־2026 ונגזרת מתוך הרפורמה בפיקוח על היצוא הביטחוני מישראל. ועדה מקצועית שבחנה את ההקלות בייצוא הביטחוני, ובראשה מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר האלוף (במיל') אודי שני, הגישה בימים האחרונים את המלצותיה, הכוללות הרחבה ניכרת של רשימת "המדינות המותרות" לייצוא ביטחוני. מדובר ברשימה שכיום כוללת כ־110 מדינות שניתן לקדם בהן עסקאות נשק עם פטור מרישיונות שיווק ובירוקרטיות נוספות, והיצוא אליהן טעון בקבלת רישיון יצוא בלבד. מתוקף הרפורמה, רשימת המדינות המותרות תגדל בעוד כמה עשרות מדינות. בנוסף, ובכפוף לשינויי חקיקה, היצואנים הביטחוניים עתידים לקבל פטור מהצורך ברישיונות שיווק גם כשמדובר במוצרים שרמת הסיווג שלהם היא "שמור", וזאת לרשימת מדינות מוגדרת. משרד הביטחון לא מפרט באילו מדינות מדובר.
מנכ"ל משרד הביטחון האלוף (במיל') אמיר ברעם קיבל את רוב ההמלצות של הוועדה בראשות שני ואמר כי "המציאות הקיימת מחייבת שינוי מהותי במדיניות משרד הביטחון. אנחנו זקוקים לייצוא ביטחוני רחב, כדי לייצר מקורות נוספים לתקציב הביטחון וכדי להגדיל את ההשקעה בפיתוח ההפתעות הבאות ובהרחבת קווי הייצור של התעשיות". הוא הוסיף כי "2026 תהיה שנת המימוש של הרפורמה האסטרטגית, תוך מציאת נקודת איזון נכונה שתאפשר שימור של מערכת פיקוח ממוקדת ואחראית".
מהלכים אלה אמורים לאפשר את חיזוק התעשיות הביטחוניות לקראת הבשלתן של מערכות עתידיות, תוך הבטחת יכולות הייצור שלהן גם בתרחיש של מלחמה ממושכת. על רקע מלחמת 7 באוקטובר, מערכת הביטחון הסיקה כי מוכנות למערכה כבר לא תוכל להסתכם בשימור מלאים מוגדרים של אמצעי לחימה בהתבסס על תרחיש ייחוס לפי משך הלחימה המוערך והיא כרוכה בזמינות מלאה של קווי ייצור, חומרי גלם וכוח אדם שיאפשרו אספקה שוטפת של נשק לחזיתות. מסקנה זו נגזרת בעיקר מהאמברגו שהטילו מדינות רבות בעולם על אספקת נשק לישראל וחומרי גלם הדרושים לייצורו.
המהלכים שמובילה מערכת הביטחון מתוקף הרפורמה הנוכחית אמורים לעודד חדירה של חברות ביטחוניות וחברות הפועלות בתחום הדיפנס־טק לשווקים חדשים בעולם, תוך רכיבה על חותמת "Combat proven" שקיבלו מערכות נשק ישראליות רבות, בשלל החזיתות המלחמתיות שהעסיקו את צה"ל בשנתיים האחרונות והעלו את קרנן של מערכות הנשק הישראליות.
