טראמפ משך את השטיח מתחת לדיונים על מתווה סיוע חדש
בזמן שצוות של משרד הביטחון ונציגי ממשל אמריקאי שוקדים על מתווה סיוע ביטחוני לעשור שיתחיל ב־2029, הכריז טראמפ כי בכוונתו לעצור לאלתר את המימון האמריקאי בנימוק שנתניהו הוא שאמר לו "אני חושב שזה יהיה מתאים אם לא נקבל סיוע". האם תקציב המדינה בשל להוצאה נוספת בגובה 3.8 מיליארד דולר בשנה?
בעיצומן של בחירות האמצע בארה"ב וברקע רוחות המלחמה המנשבות, שוב, במזרח התיכון לקראת מערכה אפשרית נוספת באיראן, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר היום (ג') כי סיכם כבר לפני כמה חודשים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו על עצירת הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל.
היקף הסיוע הביטחוני של ארה"ב לישראל עומד על 3.8 מיליארד דולר בשנה, ומשמש למימון רכש של מטוסי קרב, מסוקים ומערכות נשק מרכזיות אחרות עבור צה"ל. ההסכם שעל פיו ארה"ב מזרימה את הכסף לישראל נחתם ב־2016, בשלהי כהונתו של הנשיא ברק אובמה, נכנס לתוקף ב־2019 ואמור לפקוע ב־2028.
הדברים של טראמפ התקבלו בהפתעה במערכת הביטחון, שכן כבר לפני כמה חודשים צוות מקצועי, בראשות מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, החל להתדיין עם נציגי הממשל האמריקאי על גיבוש מתווה הסיוע הביטחוני לעשור שיתחיל ב־2029.
בעוד שני הצוותים שוקדים על גיבוש מתווה חדש שיתבסס על הידוק שיתופי הפעולה הטכנולוגיים והמחקריים בין תעשיות אמריקאיות וישראליות ועל צמצום הדרגתי בסכומי הכסף המועברים מדי שנה מארה"ב, טראמפ טוען כי נתניהו הוא שהעלה בפניו את הרעיון וגם ציטט אותו כמי שאמר "אני חושב שזה יהיה מתאים אם לא נקבל סיוע".
שינויים במתכונת הסיוע הביטחוני האמריקאי כבר נראו במהלך השנה האחרונה באופק, אך ניכר שצה"ל ומשרד הביטחון טרם נערכו לקראתם. בעוד המלחמה במזרח התיכון נמשכת זה למעלה משלוש שנים, ההוצאה הביטחונית של ישראל יצאה בשנים האחרונות משליטה, עד כדי מצב שמערכת הביטחון לא יודעת כיצד תסיים את השנה בשל מחסור של כ־25 מיליארד שקל בתקציבה. מאידך, משרד האוצר לא שש לספק לה את עשרות המיליארדים שהיא דורשת וכלל אינו יודע מאיפה להביא אותם.
מנוף לחץ על מדיניות הביטחון
נתניהו משוכנע כי הפסקת הסיוע הביטחוני תשפר באופן ניכר את עצמאותה של ישראל, ובשנים האחרונות נקט מהלכים אקטיביים בכיוון זה. ביטוי לכך התקבל ברצף של דיונים שקיימה בנושא ועדת משנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשות ח"כ עמית הלוי מהליכוד.
אמיר ברעם, מנכ"ל משרד הביטחון. הסיוע משמש, בין היתר, לפיתוח "כיפת ברזל"
(צילום: אלעד מלכה משרד הביטחון)
הוועדה דנה בקדחתנות במהלכים שיאפשרו את צמצום התלות הישראלית בסיוע האמריקאי ובמציאת מודל חלופי שיבטיח את הנגישות של צה"ל לנשק מתקדם ומאידך, יאפשר לה להיות חופשייה במהלכיה במזרח התיכון.
מנוע מרכזי של הלוי בדיונים אלה היה ההגבלה שהטיל הנשיא האמריקאי לשעבר ג'ו ביידן על אספקת פצצות במשקל טונה שחיל האוויר דרש ברקע המלחמה בעזה והיערכותה של ישראל באותה העת להרחבת הלחימה לרפיח. ביידן חשש שהשימוש בפצצות הכבדות יפגע באזרחים חפים מפשע ועצר את המשלוח. נתניהו, שרים בממשלתו ושותפיו הקואליציוניים מהימין הקיצוני הגיבו על כך בקמפיין חריף ויוצא דופן נגד הנשיא האמריקאי, והאשימו אותו בהטלת אמברגו נשק על ישראל בזמן מלחמה וייחסו למהלכיו את הימשכותם של הקרבות שעלו גם בחייהם של חיילים.
ועדיין, מעמדו של הסיוע הביטחוני האמריקאי דרש דיון מעמיק בישראל ברקע השחיקה במעמדה בדעת הקהל האמריקאית, בייחוד בעקבות המלחמה בעזה. מבחינת האמריקאים הסיוע נתפס כמנוף לחץ על ישראל המהווה הצדקה מוסרית כדי להעמיד לה דרישות מדיניות. באמצעות כספים אלה ישראל רכשה למשל מטוסי F-35 והזמינה מטוסי F-15 חדשים שאמורים להיות מסופקים לה בשנים הקרובות, כמו גם מטוסי KC-46 של בואינג לתדלוק אווירי של מטוסי הקרב שלה. פרט לאלה, כחצי מיליארד דולר, מתוך 3.8 מיליארד הדולר השנתיים שמעמידה ארה"ב לישראל, משמשים למימון פיתוח והצטיידות של חיל האוויר במערכות הגנה אוויריות ובמרכזן כיפת ברזל, קלע דוד וחץ.
מסוק אפאצ'י
(צילום: חיל האוויר)
סגירת הברז בארה"ב תאלץ את ישראל לממן מתקציב המדינה את כל הנשק שהיא רוכשת בארה"ב. "הסיוע האמריקאי מהווה כ־15% מתקציב הביטחון וצמצומו או הפסקתו יחייבו התאמות תקציביות משמעותיות בעיתוי רגיש במיוחד", אמר היום אבישי בן ששון־גורדיס מהמכון למחקרי ביטחון INSS. "מבחינת המשבר ביחסים שלנו עם האמריקאים הגענו לאן שהלכנו. לפי מה שאני שומע מהאמריקאים, ייתכן שהסיוע ייעצר כבר בשנת התקציב הבאה, שכן העברתו טעונה באישור הקונגרס".
הזמנות בסכנת ביטול
אלא שהפסקת הסיוע עלולה לעלות לישראל יותר מכ־4 מיליארד דולר בשנה, שכן חלק מההזמנות הרבות שהיא העבירה ברקע המלחמה לתעשיות האמריקאיות מתבסס על הסכם הסיוע של העשור הבא, בהנחה שיהיה כזה. אם הסיוע ייעצר ב־2028 ואף לפני כן, ישראל תצטרך לממן את ההזמנות האלה תקציבה או לחלופין, לבטל אותן. גורמים באוצר אמרו לכלכליסט כי ישראל כבר מחויבת בכמה מיליארדי דולרים בהתבסס על המתווה הבא, במערכת הביטחון מאשרים זאת אך מסרבים לנקוב בסכום.
"יש המון כסף על חשבון ההסכם הבא", אמר גורדיס. "או שישראל תממן את ההזמנות האלה בעצמה או שתבטל אותן. בתגובה למצב כזה היא תידרש למצוא מקורות חדשים, כמו הסטות תקציביות בתוך מערכת הביטחון, קיצוץ בהוצאה האזרחית שלה או הגדלת החוב, שבטווח הקרוב יכולה להיות מהלך זול מבחינה פוליטית, ובטווח הארוך תעלה ביוקר".
ועדיין, גם אחרי עידן הכסף האמריקאי החינמי ישראל לא תשיג את העצמאות שנתניהו וחברי סיעתו כה מייחלים לה. המערכות האמריקאיות מוטמעות בליבת הפעילות של צה"ל, וישראל לא תוכל לחדול מהמשך הצטיידותה בתעשיות בארה"ב. זה פשוט יעלה — כמו שלא עלה מעולם.
