פרשנות
הדילמה של טראמפ: MAGA או ישראל
בכירים בתנועה הפופוליסטית סבורים כי התערבות אמריקאית במלחמה באיראן תהיה הרסנית עבור הנשיא; מהצד השני עומדת ישראל, שזקוקה לרגל המסיימת" של ארה"ב
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ משחק שח. הוא מאיים על איראן ללא הפסקה, בקצב שעולה אקספוננציאלית. אבל נכון לכתיבת שורות אלה - הוא עדיין לא הורה למפציצים האמריקאים להפציץ את מתקני הגרעין של הרפובליקה האסלאמית.
אלא שנדמה כי הנשיא האמריקאי שכח שהוא משחק את משחק האסטרטגיה המפורסם בעולם עם מי שהמציאו אותו: הפרסים. המונח "שחמט" מקורו בפרסית ומשמעותו "המלך מת" (שָאה מָאט). והאיראנים יודעים שיש לטראמפ דילמה קשה בכל הנוגע להתערבות במלחמה.
מי שרוצים להבין מדוע נשיא ארה"ב לא ממהר להתערב במלחמה באיראן, אף שיש לו את כל הכלים לכך, יכולים לצפות בריאיון שערך טאקר קרלסון עם סטיב באנון. מדובר בשני האישיים החשובים והמשפיעים ביותר בתנועת MAGA (ראשי תיבות של Make America Great Again) שהעלתה את טראמפ לשלטון, ויש יגידו התנועה של טראמפ עצמו. זה הבסיס הפוליטי של טראמפ כיום. על פיה יקום ויפול דבר - לרבות הנשיא.
באנון, יועצו לשעבר של טראמפ, הסביר בדייקנות ובחדות מדוע אסור -בתכלית האיסור - לנשיא להיכנס למלחמה, אף ששניהם פרו-ישראלים מובהקים. לדבריו, מלחמה כוללת מול איראן עלולה להפיל את טראמפ בטווח הארוך. הנשיא האמריקאי אמנם כבר הבהיר לאותו קרלסון כי רק הוא מחליט; ואולם צריך גם לזכור כי עבור פופוליסט כמו טראמפ, ה"בייס" של MAGA הוא החמצן.
תוכנית MAGA מבוססת על שלוש רגליים: אי התערבות במלחמות של אחרים; גירוש מאסיבי של ה"פולשים" (מהגרים בלתי חוקיים); ושינוי דרמטי של מדיניות הסחר לעבר אנטי-גלובליזציה והחזרת הייצור לארה"ב. מסע המכסים יצא לדרך וטראמפ החל את הגירוש. לדברי באנון, מהלך הגירוש יהיה מלווה ב"מיני-מלחמות אזרחים" כמו אלו שראינו בלוס אנג'לס, דבר שיצריך לרכז אליו את רוב המאמצים הלאומיים-ממשלתיים.
ואולם לפי באנון, הרגל הראשונה (סיום "המלחמות האינסופיות") תהיה הכי קשה להשגה, שכן חלק מאנשי הממסד הניאו-שמרני בממשל טראמפ - ה"דיפ סטייט" - מביעים התנגדות. לדבריו, טראמפ השכיל למנות את אנשיו לתפקידים הקריטיים לנקיטת מדיניות בדלנית, ולכן הזדמנות כזו לא תחזור לעולם, ומלחמת ישראל-איראן היא לא רק המבחן הראשון - אלא המבחן האולטימטיבי.
קרלסון הסכים לכל מילה כאשר השניים לא הפסיקו להדגיש כמה הם תומכים בישראל - ומאחלים לנו בהצלחה. במלחמה שלנו. וזה לא הכל: באנון הדגיש כי האירוע המכונן של תנועת MAGA בהקשר הזה היה המלחמה עם עיראק, ורמז כי בכירים ישראלים הם שמשכו את האמריקאים לתוך הבוץ העיראקי שגבה מחיר יקר מהאומה האמריקאית הן בנפש והן בכסף.
בישראל הבינו היטב את התמונה, ולכן אנשי ראש הממשלה בנימין נתניהו –לרבות ראש המל"ל צחי הנגבי - שבים ומדגישים כי ההחלטה אם להיכנס למלחמה היא של העם אמריקאי בלבד, וכי המלחמה היא "כחול לבן". חשוב לנתניהו להתרחק מההכרעה בארה"ב כמו מאש. זה עלול לסכל לצמיתות את האפשרות של כניסה אמריקאית למערכה. ראש הממשלה גם הדגיש כי ארה"ב לא אישרה את פתיחת המלחמה מאחר שאף אחד לא ביקש את אישורה. זאת, אף שברור לכל בר דעת כי איראן גרעינית היא איום לא פחות גדול על ארה"ב מאשר על ישראל.
ואולם ישראל זקוקה ל"רגל המסיימת" של ארה"ב במלחמה באיראן. האיראנים מבינים זאת. חמינאי יעדיף למות לפני שיכריז על "כניעה מוחלטת" כפי שטראמפ דורש. איראן לא השקיעה את כל מאמציה, משאביה וכוחותיה במשך 30 שנה כדי לבטל הכל בהינף יד תוך 6 ימים. חמינאי גם מבין היטב כי כניעה היא סוף המשטר וייתכן גם סופו שלו.
בתנאים שהציב טראמפ, אין לחמינאי מה להפסיד. האסטרטגיה האיראנית ברורה: למשוך זמן. היא שוחקת את ישראל (שלא תצליח להישאר לנצח בלי נתב"ג ומשק), וחושפת את "הבלוף" של טראמפ.
צריך לזכור, שנשיא ארה"ב כבר איים פעמים רבות בקדנציה הזו - למשל "לפתוח את שערי הגיהנום" בעזה - ושום דבר לא קרה. לא בכדי נולד המונח TACO ( Trump Always Chickens Out) - טראמפ תמיד "משתפן". יש לקוות כי לממשלת נתניהו יש תוכנית חלופית טובה לתרחיש שבו ארה"ב וטראמפ לא מתערבים. זהו רגע קריטי לא רק עבור ישראל, אלא גם עבור טראמפ עצמו. נדמה כי הוא גם מודע לכך.
