ריאיון
"אנחנו לא יודעים אילו פצצות יפתחו באמצעות מחשבים קוונטיים"
נשיא HIT פרופ’ אדוארד יעקובוב חושש ש"דווקא מדינה כמו איראן, עם רמה גבוהה של ידע מתמטי ומדעי, תצליח לבנות מחשב קוונטי” ומאמין כי “בתוך כארבע שנים הבינה המלאכותית תעבוד מהר פי אלף”; הוא מזהיר מפני שאננות ישראלית במרוץ הנשק החדש: “האם יכול להיות שבמדינת ההייטק רק 5% מהתלמידים מסיימים עם בגרות בפיזיקה?”
אדוארד יעקובוב (74)
מתגורר בחולון • שלושה תארים במתמטיקה מאוניברסיטת טשקנט באוזבקיסטן • ייסד את המחלקה למתמטיקה שימושית והפקולטה למדעים במכון הטכנולוגי בחולון • מונה לפרופסור באוניברסיטת טשקנט בגיל 30, זכה בגיל 15 באולימפיאדת המתמטיקה של מזרח ברית המועצות
נשיא המכון הטכנולוגי חולון (HIT), פרופ' אדוארד יעקובוב, לאן צריך לפתח את האקדמיה?
"צריך לחזק את הקשר עם התעשייה. בוגרים של HIT הקימו את המחלקה לאלקטרוניקה בתעשייה האווירית לפני 50 שנה, והשנה היא תרמה לעצירת המתקפות של איראן. כדי לשרת את היעד הזה צריך חיבור הדוק יותר בין האקדמיה לתעשייה. עדיף שיעבדו באותו קמפוס. אחד החלומות שלי שבקמפוס של HIT יהיו מבנים של התעשיות. אנשי תעשייה יוכלו להיות מעורבים בהנחיית פרויקטים. סטודנטים ומרצים יכולים לעבוד שם".
מה מונע את זה?
"עומס הוראה מאוד גדול במכללות מפריע לקיום מחקר. אם המרצים שלנו מלמדים 24 שעות בשבוע, איך יהיה להם זמן למחקר? יש צורך במוסדות של מחקר יישומי שישרתו טוב יותר את התעשייה, וצריך לאפשר למכללות טכנולוגיות, ובהן HIT, להתמקד בכך. לשם כך צריך לאפשר לחוקרים פחות שעות הוראה ויותר שעות מחקר. אם נאפשר למרצים ללמד פחות ולהיות מעורבים במחקר יישומי, זה יאפשר לנו לספק פתרונות ראויים למערכת הביטחון”.
למה זה נחוץ בעצם?
"התעשייה צריכה פי שניים יותר מהנדסים עם כלים לעבודה וידע בסיסי איך לפתור בעיות. יש מספיק ידע תיאורטי. יישומיות זה מה שאני מחפש כדי שהבוגר של HIT יוכל להשתלב בעבודה מהיום הראשון. האתגרים שיעמדו בפנינו בעוד 4-3 שנים הם הרבה יותר גדולים מאלה של היום, גם במישור הביטחוני וגם בשאר המישורים".
בסך הכל התעשיות הביטחוניות בפרט וההייטק בכלל מסתדרים לא רע.
"לא נכון. זה היה לפני עשר שנים. אנשים במדינות אחרות לא יושבים בחיבוק ידיים. טכנולוגיות מתחדשות באופן מואץ. כולנו חשבנו שהאיראנים בפיגור ואנחנו מקדימים את כולם. ראינו כמה הרוגים וכמה הרס הם גרמו. למה? כל מי שחשב שהאמצעים שיש לנו מספיקים טעה בגדול. חשוב להיות כל הזמן לפני כולם. זה דורש לא לשבת בחיבוק ידיים".
אלו אמצעים היו חסרים?
"הנפילות שהיו, כולל בחולון, אומרות שהיה צריך להשקיע יותר. כנראה שיש לאיראנים פטנטים נגד אמצעי ההגנה שלנו. מישהו לוחץ על כפתור בתימן וכל המדינה בפאניקה. היינו צריכים לחשוב על זה קודם. אנחנו צריכים להיות תמיד שני צעדים, ועדיף חמישה, קדימה. אין לנו דרך אחרת".
אז מה לא היה בסדר?
"אנחנו יכולים להגיד עד מחר שאנחנו המובילים בהייטק, אבל גם האחרים לא יושבים בחיבוק ידים. בורא עולם פיזר את החוכמה באופן שווה בין כל המדינות. נולדתי באוזבקיסטן האסלאמית וגדלתי שם וראיתי הרבה מוסלמים מאוד חכמים. זה שאנחנו מעצמה טכנולוגית זה נכון ואמיתי, אבל אנחנו לא צריכים לזלזל באחרים".
אז עתיד ההייטק בסכנה?
"אנחנו מרדימים את עצמנו, מסתכלים על ההצלחה של ההייטק ואומרים 'וואוו'. אבל כל מה שיש היום בשנייה עלול להשתנות. מישהו חשב שבאינטל יהיו פיטורים כאלה? העולם מתפתח, גדל דור חדש של אנשים צעירים לא פחות חכמים מהילדים שלנו בהנדסה, ברובוטיקה ב־AI והכל דינמי. יש סכנה כשמערכת החינוך שלך עומדת על רגל צולעת".
למה, למשל, אנחנו צריכים להתכונן?
"בייחוד לטכנולוגיות קוונטיות ולחישובים קוונטיים. העולם יתעורר מחר בבוקר או מחרתיים ויגלה שהמחשבים עובדים פי אלף יותר מהר, והיכולות של AI יהיו שונות לחלוטין. זה ישנה את העולם באופן סופר־משמעותי ודי מהר. מה המקום שלנו בעולם הזה? הטכנולוגיות הקוונטיות יאפשרו לבצע חישובים במהירויות הרבה יותר גבוהות. המחשבים יהיו שונים גם מבחינת התוכנה וגם מבחנת החומרה. אנחנו משתמשים לצ'יפים בליתיום, נחושת ברזל. היום בונים יותר ויותר על סיליקון, שלא צורך כמעט אנרגיה. זה אומר שבאותה אנרגיה תוכל לעשות פי אלף, אולי פי עשרת אלפים. זה ישנה את העולם. לכן ההשקעה שלנו צריכה להיות בכיוון זה. אנחנו חייבים להקדים אחרים. זה נושא קריטי".
כמה מהר?
"להערכתי, בשלוש עד חמש שנים הקרובות לכל יותר. יש כבר כל מיני ידיעות שבמדינה כזו או מדינה אחרת בנו מחשבים קוונטיים. משמעות הדבר היא פריצת גבולות בכל תחום: הצפנה, ביטחון, מערכות הגנה, חלל, רפואה ועוד. לכן אמרתי שהאתגרים שנעמוד בפניהם קשים. לפני מאה שנה איינשטיין פרסם את תורת היחסות, ובעקבותיה הופיעה פצצת האטום. היום אנחנו מתמודדים עם תוכנית גרעינית של האיראנים, אבל אנחנו לא יודעים אילו פצצות ייצרו בעקבות טכנולוגיות קוונטיות. החשש הוא שדווקא מדינה עוינת כמו איראן, עם רמה גבוהה של ידע מתמטי ומדעי, תצליח לבנות מחשב קוונטי, ותזכה ביתרון אסטרטגי דרמטי על מדינות אחרות".
האם הבוגרים שאתם מקבלים ממערכת החינוך מתאימים לכמות אנשי המחשבים והמהנדסים שצריך להכשיר?
"עם כל הכבוד, אתה לא יכול להרים ולהחזיק את מערכת ההשכלה הגבוהה בלי להשקיע בחינוך של הילדים. האם יכול להיות שבמדינה מתקדמת רק 5% מהבוגרים מסיימים עם בגרות בפיזיקה? מדינת הייטק יכולה להרשות לעצמה מספר נמוך כזה? מאיפה יבואו מהנדסים אם אין בגרות בפיזיקה? יש מכינות לפיזיקה, אבל אתה לא יכול במכינה בכמה חודשים ללמד מה שצריך כדי לגדל מהנדס חושב".
זו הבעיה היחידה?
"זו אחת הבעיות העיקריות. הפוטנציאל של תלמידי ישראל עצום אך לא ממומש. במדינות רבות בעולם שיעור הזכייה של תלמידים באולימפיאדות מתמטיקה גבוה משמעותית מזה של תלמידי ישראל, אם כי בשנים האחרונות אנו רואים מגמת שיפור. לגבי מתמטיקה, פיזיקה וכימיה ומדעי המחשב השאלה היא מי המורים. באוזבקיסטן בכל עיר קטנה היה מכון להכשרת מורים, אז היו לך מורים. היום, מצד אחד, להיות מורה זה לא כבוד גדול לצערי, ומצד שני, בישראל קודם לומדים מתמטיקה ואחר כך הוראה. למה לא ללמד במקביל?" .
כי הסטודנטים לא יבואו.
"למה בפינלנד באים? מה מפריע לתת אפשרות לראשי ערים לשחרר מארנונה מורים טובים? לתת הנחה של 80%? לתת הנחה של 100%? לעודד אותם".
המשבר בהייטק משפיע על הבוגרים שלכם? הם מתקשים למצוא עבודה?
קרוב ל־90% מהבוגרים אחרי חצי שנה עובדים במקצוע בזכות העובדה שבכל שנה אנחנו מכניסים שינויים עדכניים לתוכניות הלימודים".
אתה תומך בהצעת החוק של הליכוד לאפשר למכללות להעניק תוארי דוקטור?
"אני חושב שכן צריך להסיר את האיסור הגורף על הענקת תואר דוקטור במכללות, בעיקר במוסדות יישומיים, שתרומתם לחברה, לכלכלה ולביטחון הלאומי היא קריטית. צריכים להיות קריטריונים ברורים שמתבססים על איכות אקדמית ולא רק על ותק. יש לנו כבר הסכמים של הנחיה משותפת של דוקטורנטים עם אוניברסיטאות בארץ ובעולם".
הקימו מכללות כדי שיכשירו תלמידים. אם הן הופכות לגופי מחקר, למה צריך אותן?
"המכללות התפתחו. יש דינמיקה. אתה לא יכול להתייחס אליהן כמו שהתייחסת כשהוקמו. גם הילד שלך יום אחד מתחתן".
איך משפיע שירות המילואים על הלימודים?
"בתחילת המלחמה מתוך 6,000 סטודנטים במכללה 2,000 גויסו למילואים ועוד 500 עובדים בתעשייה הצבאית או משרתים בקבע, כלומר 40% לא היו בתמונה. פתחנו את שנת הלימודים הקודמת שלוש פעמים. אבל קיבלנו מהמל"ג תקציב לסייע לאנשי המילואים. נתנו שיעורי עזר, שיעורי תגבור בקבוצות קטנות ולכל סטודנט התאמנו מערכת אישית. יש כאלה שלמעלה מ־550 יום במילואים. הם לא יהיו מהנדסים פחות טובים, הם מקבלים את אותו ידע”.
אז אין בעיה?
"המרצים והמתרגלים עובדים יותר. כשסטודנט רואה שמעוניינים שהוא יצליח, הוא הופך לפרטנר".
מה חשבת על החלטת שר החינוך יואב קיש לוותר השנה לתלמידי י"ב על הבגרויות?
"הייתי מציע אלטרנטיבה. אם מוותרים על הבגרויות, לפחות לא להסתמך רק על הפסיכומטרי אלא לערוך גם בחינות כניסה. אני באתי ממערכת שלא משנה איזו בגרות יש לך, עורכים בחינות כניסה כדי לבדוק התאמה”.
מה מונע ממך?
"אם אנהיג בחינות כניסה בעצמי, אהיה פחות תחרותי. זה צריך להיות מערכתי".
המלחמה החמירה את הפערים בין מרכז לפריפריה?
“כן, חד־משמעית. רמת ההומוגניות של הידע השתנתה, ועכשיו אתה לא יכול להשוות את מי שגר בתל אביב למי שגר בעוטף עזה. התפקיד שלנו הוא לדעת לא לפגוע בבני נוער ולתת להם הזדמנויות ליישר את הקו”.
איך הבינה המלאכותית משפיעה על הלימודים?
"אנחנו הכנסנו בהתאם להתקדמות מנועי ה־AI שינויים בתוכנית הלימודים, וזה גם משפיע על מה ששואלים בבחינות. יש לנו מרצה שנתן בחינה שבה ביקש להשתמש בבינה המלאכותית כדי לתכנן בשלוש שעות קמפוס חדש ל־HIT. הבינה המלאכותית הפכה לכלי שמלווה אותנו, לא מחליף אותנו. זה כמו המחשב האישי. היא איתך כל הזמן, אבל היא לא חושבת במקומך. גם הקמנו מרכז מחקר לבינה מלאכותית אחראית, שבה אנחנו חוקרים בעיות אתיות".
למשל?
"אתה מהנדס וקיבלת החלטה בעזרת AI. מי אחראי, המהנדס או ה־AI? יש לנו פקולטה לטכנולוגיות רפואיות. אתה רופא ומקבל החלטה על מרשם באמצעות AI. של מי האחריות? אנחנו מנסים להעביר לסטודנט את המסר שגם אם הוא השתמש ב־AI, הוא צריך לבדוק כי הוא המהנדס האחראי".
