פרשנות
חוק ביסמוט מחסל את ישיבות ההסדר החרדיות
14 ישיבות ההסדר החרדיות מבוססות על רכישת תואר במהלך הלימודים אבל החוק אוסר על עיסוק נוסף. בישיבות ההסדר טוענים שמדובר באפליה לרעת החרדים המשרתים. ביטאוני החסידים תקפו בחריפות את החוק
בישיבות ההסדר החרדיות מאשימים את יו"ר ועדת החוץ הביטחון בועז ביסמוט בכך שהצעת חוק ההשתמטות החדשה מחסלת את הבסיס לקיומן. הסיבה לזעם היא שישיבות ההסדר החרדיות מבוססות על לימוד מקצוע ורכישת תואר אקדמי, אבל ההצעה של ביסמוט מתעלמת מהן ואוסרת על עיסוק נוסף לתלמידי הישיבות. "תוקעים לנו סכין בגב", אומר ראש רשת ישיבות ההסדר החרדיות חדוותא הרב יונתן רייס.
ביום חמישי פרסם ביסמוט את טיוטת הצעת החוק שלו, ומחר בבוקר יחל בוועדת החוץ והביטחון מרתון הדיונים לאישור ההצעה. על פי ההצעה, יידחה המועד הראשון לבדיקת העמידה ביעדי הגיוס עד אמצע 2027. ועדה משותפת של צה"ל והחרדים תוכל להפחית את היעדים בדיעבד. הסנקציות שיוטלו על תלמידי הישיבות במקרה של אי־עמידה ביעדים, דוגמת ביטול האפשרות לרכוש דירה במסגרת מבצע מחיר למשתכן וביטול ההנחה במעונות יום, יסתיימו כשיגיעו לגיל 26.
אגודת ישראל מתנגדת
מטיוטת הצעת החוק שגיבש יו"ר הוועדה הקודם יולי אדלשטיין הוצאו שני היבטים מרכזיים: מכסה של חיילים קרביים ותומכי לחימה ובדיקת נוכחות ביומטרית של התלמידים בישיבות. כיוון שהצעת החוק של אדלשטיין הוכנה בתיאום עם היועצת משפטית של הוועדה מירי פרנקל שור, סביר להניח שהיעדרם של שני המרכיבים האלה יזכה לביקורת מצידה.
בעקבות פרסום טיוטת החוק שלח איגוד ישיבות ההסדר החרדיות מכתב לביסמוט ובו נכתב כי "אי־הכללת ישיבות ההסדר בחוק משמעותה חיסול מיידי של 14 הישיבות שבהן אלף תלמידים ושליחת מסר של זלזול למאות הבוגרים".
לטענת ראשי ישיבות ההסדר, מדובר ב"פגיעה קשה בערך השוויון ואפליה ברורה לרעת החרדים המשרתים בצה"ל". הם דורשים להכניס לחוק פרק העוסק בישיבות ההסדר החרדיות.
"הצבא נכשל בגיוס חרדים, ואת רוב המתגייסים מביאים יזמים פרטיים דוגמת ישיבות ההסדר", אומר הרב רייס. "הצעת החוק מסדירה את מעמד תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם אבל לא נותנת מענה לגיוס חרדים. ביסמוט נותן צ'ק של גיוס 8,000 חרדים, אבל אין בחוק כלים לגיוס".
יוסי לוי, מנכ"ל עמותת נצח יהודה הפועלת לגיוס חרדים, כתב לביסמוט: "תמוה כיצד מודל מוכח זה של ישיבות ההסדר החרדיות עדיין אינו מוסדר בחוק, למרות פניות רבות מצידנו לאורך השנים".
ביסמוט בתגובה טוען כי "בחורי ישיבות ההסדר החרדיות שמתגייסים לצה"ל הם חיילי סדיר כמו כל יתר החיילים וממילא נכללים ביעדי הגיוס בהצעת החוק. המסלול שלהם מוסדר כיום בחוק נפרד ולכן אינו מופיע בנוסח שהונח". עם זאת, לאור הביקורת הוא מתחייב "לבחון את שילוב החוק הקיים בעניינם במסגרת הצעת החוק".
מתגובת ביסמוט עולה פרצה נוספת בחוק ההשתמטות: תלמידי ישיבות ההסדר החרדיות ייספרו כמתגייסים בשנה שבה יצטרפו לישיבה ולא כשיתחילו לשרת בפועל.
בינתיים גוברת ההתנגדות להצעת החוק באגודת ישראל המייצגת את הציבור החסידי. הקואליציה צריכה שכל חברי הכנסת החרדים יתמכו בחוק אבל התמיכה בחוק של שלושה מתוך ארבעת נציגי אגודת ישראל מוטלת בספק: נציג חסידות גור ח"כ יצחק גולדקנופף, נציג ויז'ניץ ח"כ יעקב טסלר וח"כ מאיר פרוש שמייצג קבוצה של חסידויות קטנות ובינוניות.
ביטאון אגודת ישראל "המודיע" מקדיש חצי מעמודו הראשון לסקירת המגרעות בחוק מנקודת מבט חרדית. הוא מצטט בכותרת את מזכיר הממשלה יוסי פוקס שכתב כי מדובר ב"חוק היסטורי שנועד לגייס 23 אלף חיילים חרדים".
ביטאונו של מאיר פרוש "המבשר" מדווח על "כאב רב ביהדות הנאמנה נוכח הצעת החוק בעניין מעמד בני הישיבות. הנוסח כולל שורה של סעיפים הקשים לקריאה עבור כל מי שמוקיר את התורה ולומדיה ומעורר תמיהה כיצד במדינה שבשלטון יהודים הידרדרנו למצב חמור כל כך שבו מועלות הצעות כאלו". ראוי לשים לב לכך שהעיתון לא כותב מדינה יהודית או מדינת היהודים, אלא מדינה בשלטון יהודים.
יהיה קשה להשיג רוב לחוק
לעמדה של אנשי אגודת ישראל חשיבות ניכרת משתי סיבות. האחת, אם 3-2 חברי כנסת מאגודת ישראל לא יצביעו בעד החוק, ספק אם הקואליציה תוכל לגייס רוב. השנייה, אם הם לא יתמכו בחוק, נתניהו יתקשה לכפות הצבעה כזו על יתר חברי הקואליציה. ממילא עמדת אגודת ישראל מחזקת את ההערכה שדיוני ההשתמטות בוועדת החוץ והביטחון הם תהליך סרק שכל מטרתו להרוויח זמן הישרדות לקואליציה.
נוסח החוק שהפיץ ביסמוט דחה את בחינת העמידה ביעדי הגיוס עד לאמצע 2027. זאת באמצעות יצירת שנת גיוס מאוחדת שתימשך שנה וחצי מהעברת החוק ועד סוף יוני 2027. יעדי הגיוס כפי שמוצע בחוק: שנת הגיוס הראשונה (מועד העברת החוק עד סוף יוני 2027) – 8,160 מתגייסים, שנת הגיוס 2027 (יולי 2027 עד יוני 2028) – 6,840 מתגייסים, שנת הגיוס 2028 – 7,920, שנת הגיוס 2029 – 8,500, ובשנת הגיוס 2030 – 50% מהמחזור החרדי.
כדי להקל על העמידה ביעדים נקבעה שורת צעדים. צעיר חרדי יוגדר כמי שלמד שנתיים במוסד חרדי, מה שיאפשר להכליל ביעדים יוצאים לשאלה רבים. כן ייכללו ביעדים 10% של משרתים בשירות אזרחי ביטחוני וייספרו כמתגייסים מי שהצטרפו לישיבת הסדר חרדית.
ועדה של צה"ל שבה ייצוג רחב לחרדים תהיה רשאית להמליץ על הפחתת היעדים ושר הביטחון הוא שיקבע כמה יתגייסו. הצעת החוק כוללת חנינה גורפת למשתמטים בשנתיים האחרונות.
הסנקציות שיוטלו אוטומטית על בני ישיבות שלא יתגייסו כוללות שלילת רישיון, שלילת מלגת סטודנט, איסור יציאה מהארץ ושלילת נקודת זיכוי. ובהמשך גם שלילת הנחה בביטוח הלאומי, שלילת השתתפות במחיר למשתכן, שלילת הנחה במעונות היום, שלילת הנחה בתחבורה הציבורית ושלילת סיוע ברכישת דירה.
החוק קובע גיל פטור משירות צבאי של 26, מה שנחשב לפגיעה קשה בתהליך הוצאת החרדים לעבודה. כן הוא קובע שהסנקציות יבוטלו בגיל 26 – מה שיפגע מאוד ביעילותן.
