פרשנות
בשורה של השתלבות? מחליפו של גפני, יעקב אשר, הוא עוד מאותו הדבר - רק פחות צבעוני
יו"ר ועדת הכספים הנצחי משה גפני לא הודח בגלל כישלון חוק ההשתמטות, אלא בגלל שהאיש החזק בסביבתו של הרב לנדו ניצל את ההזדמנות לקדם את מקורבו ח"כ יעקב אשר, שכיהן בעבר כראש עיריית בני ברק. כמו גפני, גם אשר מתנגד לפשרה בנושא חוק ההשתמטות. אל תצפו לבשורה: גם הוא לא יוביל את הציבור החרדי להשתלבות
כמו בנימין נתניהו, גם יו"ר ועדת הכספים הנצחי משה גפני נראה כל כך קבוע במערכת הפוליטית, עד שאי אפשר בלעדיו. עד ששלשום בלילה הזיזו אותו. גפני בכנסת מ־1988, עם הפסקות קצרות בשנות ה־90. הוא שרד חמישה מנהיגים של דגל התורה והיה נחשב למי שאי אפשר לגעת בו. עד שקדנציה אחת הוא לא הצליח להביא את הסחורה ונזרק הביתה.
לא הסקת מסקנות מכישלון החרדים בקדנציה האחרונה הייתה פה, אלא ניצול הזדמנות. ראשית, אם מישהו צריך היה להסיק מסקנות, זה מנהיג דגל התורה, הרב דב לנדו, שהדיח את גפני. שנית, ליו"ר דגל התורה נבחר האיש שריכז מטעם המפלגה את המשא ומתן הכושל על חוק ההשתמטות, ח"כ יעקב אשר. הסיבה: אשר מאוד קרוב לבית הרב לנדו, ובייחוד לאיש החזק בבית, דוד שפירא, נכדו של אחד ממנהיגי דגל התורה הקודמים, הרב אהרן לייב שטיינמן. מאותה סיבה, אגב, יצחק גולדקנופף, הפיגוע ההסברתי המהלך של הפוליטיקה החרדית, נשאר. הוא נאמן וצייתן לאדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, וזה מה שחשוב.
ביממה האחרונה היו דיבורים על הצורה המכוערת שבה גפני הודח, לעומת הודעות הפרישה המכובדות ביש עתיד. בפועל, לא קרה דבר מיוחד. ככה עובדות הדחות בציבור הליטאי – קודם שמועות, ואז מאבק, ובסוף החלטה. גפני חתר באותה צורה להדיח את קודמו, אברהם רביץ. סביר להניח שח"כ יצחק פינדרוס כבר מתחמם על הקווים, בתקווה להדיח את יעקב אשר כשתהיה הזדמנות.
לא השחירו את השניים. לא שלפו גילויים מביכים. אבל, על פי ההאשמות, השאירו לגפני את מכתב ה"תודה על שירותך" בתיבת הדואר. ההבדל העיקרי הוא שהיום יש הרבה יותר תקשורת חרדית שמסקרת ויש מעקב צמוד ברשתות החברתיות. ככה זה כששורדים כל כך הרבה זמן. העולם משתנה. גם אין שום דבר מיוחד או תקדימי בהתעלמות של לנדו ממועצת גדולי התורה. את התקדים הזה יצר הרב אליעזר מנחם שך המנוח לפני עשרות שנים.
את חוסר הענייניות של ההדחה מבליטה העובדה שיש סיכוי סביר שהמפלגות החרדיות יהיו בקדנציה הקרובה באופוזיציה. במצב הזה, לגפני, כדמות לאומית, יתרון משמעותי על אשר האפור והבלתי מוכר. במקרה שיהדות התורה תהיה בקואליציה, תעלה השאלה האם לראשונה ייקח אשר תפקיד שר או שידרוש, כמו קודמו, את התפקיד הלא פחות חשוב של יו"ר ועדת הכספים.
גפני היה השריד האחרון לדגל התורה של הרב שך, שדגלה בפשרה מדינית והתנגדה להתנחלויות. זה לא מנע ממנו להיות שותף בכיר בקואליציית המלחמה לנצח. ככה זה כשהזכות לחנך את הילדים לבערות ולהשתמט משירות צבאי הרבה יותר חשובה מהזכות לחיים של יהודים (ופלסטינים).
המנהיגות הכושלת של הרבנים לנדו והירש ניתקה את הציבור החרדי ממדינת ישראל, כולל מחלק גדול מהציבור הימני. יעקב אשר הוא לא מנסור עבאס החרדי. הוא לא יוביל את הציבור החרדי להשתלבות. בוודאי לא כל עוד הרב לנדו שולט. השינוי היחיד שהוא מייצג הוא תמיכה באמירות של הרב לנדו על התנתקות מגוש נתניהו. למרות זאת, הוא לא נוקט בעמדות שיאפשרו לו להשתלב בקואליציית מרכז. הוא מתנגד לפשרה בנושא חוק ההשתמטות, הוא לא בעד להכיל את החרדים החדשים, הוא מתנגד בחריפות ללימודי ליבה. בניגוד לגולדקנופף, הוא גם לא יעשה בושות. כך שמה שקיבלנו זה גפני, הדור הבא, רק פחות צבעוני.
