בלעדי
מתחילת השנה: היקף הרכש של צה"ל מהתעשיות הביטחוניות - 20 מיליארד שקל
רוב הסכום נועד לרכש של טילי הגנה, חימושי אוויר קרקע, ערכות הנחיה לפצצות, מנועים לטילים ועוד. 10 מיליארד שקל הופנו לחברות הגדולות אלביט מערכות, רפאל, התעשייה האווירית ותומר
קצב צריכת החימושים הגבוה של חיל האוויר בעקבות התקיפות האינטנסיביות באיראן והתארכות המלחמה ניכר בקווי הייצור של התעשיות הביטחוניות, הפועלים מסביב לשעון. עיקר מאמצי הייצור ממוקדים בטילים למערכות ההגנה האוויריות, פצצות אוויר־קרקע, טילי תקיפה מסוגים שונים וכלי טיס בלתי מאוישים, הנחוצים למאמץ המלחמתי שאת רובו נושא חיל האוויר.
לפי נתונים שהציג מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם בהערכת מצב עם מנהלי התעשיות הביטחוניות המרכזיות, מתחילת השנה היקף הרכישות שהפנה משרדו לחברות במשק הסתכם ב-19.5 מיליארד שקל. רוב הסכום הופנה לרכש של טילי הגנה, חימושי אוויר קרקע, ערכות הנחיה לפצצות, מנועים לטילים ועוד. 10 מיליארד שקל הופנו לארבע החברות הגדולות — אלביט מערכות, רפאל, התעשייה האווירית ותומר, והיתר הופנה לחברות ביטחוניות בינוניות וקטנות.
אלביט מייצרת טילי תקיפה מתקדמים, ובהם הטיל רמפייג', המשמש את חיל האוויר בתקיפת מטרות באיראן וכלי טיס בלתי מאוישים; תע"א מייצרת טילי הגנה למערכי החץ והברק MX, טילי תקיפה, חימושים משוטטים וכטב"מים; רפאל מייצרת את מערכות ההגנה האוויריות "קלע דוד" ו"כיפת ברזל", ותומר אמונה על ייצור ופיתוח של מנועים לטילים ורקטות של אלביט ותע"א.
קדחת הרכש וההתחמשות של משרד הביטחון נעשית ברקע צריכת חימושים שגדולה משמעותית מהמלחמה הקודמת באיראן, ביוני אשתקד. הזמינות של מטוסי התדלוק האמריקאיים מאפשרת לחיל האוויר לבצע הרבה יותר גיחות לאיראן, וקצב צריכת החימושים בהתאם.
כל זאת כשהתעשיות הביטחוניות עמוסות ממילא בייצור לטובת מלאים שהידלדלו בכלל החזיתות מאז 7 באוקטובר, ומחויבות לספק גם ללקוחות בחו"ל ולשרת את הביקוש העולמי העצום לנשק. לפי מנכ"ל משרד הביטחון ברעם, "שיתוף הפעולה עם התעשיות ועם צה"ל מאפשר העברת אמל"ח מקו הייצור לשדה הקרב בתוך שעות, תוך הפקת לקחים וביצוע שיפורים יומיומיים".
לחצי הייצור ניכרים ביתר שאת בקווים של טילי ההגנה, זאת כשמערכות ההגנה האוויריות מתמודדות זה שבועות ארוכים עם ירי מתמשך וקבוע של טילים בליסטיים מאיראן ומטחים של רקטות ושיגור של כטב"מים מצד חזבאללה בלבנון.
כישלון יירוט הטילים בסוף השבוע לעבר דימונה וערד הוא אירוע שמדגים את מורכבות המשימה ומדיניות היירוטים שעושה חיל האוויר. במוצ"ש הוא נמנע מהפעלת מערכת החץ 3, המסוגלת ליירט מחוץ לאטמוספירה ובאחוזי הצלחה גבוהים, ובחר להפעיל את מערכת "קלע דוד" שנועדה לפעול מתחת לאטמוספירה. את המחיר שילמו יותר מ־100 פצועים, ובהם כעשרה קשה. כמו כן נזק כבד נגרם למבני רבים ולרכוש.
בעוד שההזמנות של משרד הביטחון אל התעשיות זורמות בשצף קצף, חובותיו אליהן מצטברים, כך שלמעשה הן מספקות לו אשראי. הוא חייב לתעשייה האווירית כ־4 מיליארד שקל, וסכום דומה גם לאלביט מערכות. לפי משרד הביטחון, חובות אלה ייפרעו עם הסדרת תקציבו, שמפרוץ המלחמה הוגדל בכ־32 מיליארד שקל לסכום של 144 מיליארד שקל. חרף הגדלה זו, במערכת הביטחון אמרו באחרונה כי לא יהיה מנוס מהגדלה נוספת של תקציב הביטחון ב־33 מיליארד שקל.
בד בבד הרכבת האווירית, בעיקר מארצות הברית ומגרמניה, נמשכת. מתחילת המלחמה נחתו בישראל עשרות מטוסי מטען, והמשלוחים כוללים כלי רכב, פצצות, טילים, אמצעי לחימה מסוגים שונים וציוד צבאי. במשרד הביטחון לא נקבו בהיקף הרכש מחו"ל.
