משבר ההתפלה: מסרים סותרים בין גורמי הממשלה גם ביחס לריסוס האצות
משרד הבריאות פרסם הערב המלצה שאוסרת זמנית על הדיג באזור בו בוצעו ריסוסים נגד האצות שגרמו להפסקת הפעילות במתקני ההתפלה; ברשות המים ובמשרד האנרגיה הביעו תמיהה על כך, מאחר שלדברי גורמים בהם מדובר בפיזור מבוקר ואין מדובר בחומרי הדברה; אף משרד ממשלתי לא טרח להסביר מדוע המידע המדובר לא הועבר לציבור בטרם בוצע הניסוי
משרד הבריאות המליץ הערב (ה') לאסור זמנית את הדיג באזור שבו נעשה אתמול הטיפול ניסיוני לעצירת התפשטות האצות בים מול חופי אשקלון, וזאת בשל אי ודאות לגבי סוג האצות והשפעות הטיפול הניסיוני עליהן. התפשטות האצות גרמה להשבתה של מתקני התפלה ולפגיעה באספקת המים, שנכון לרגע זה אין צפי לסיומם. עם זאת, במשרד האנרגיה וברשות המים הביעו תמיהה על ההודעה.
הניסוי נעשה באמצעות ריסוס תרכובות של חברת בלו-גרין שנשאו מטוסים של כימניר ולפי בכירים במשק המים תוצאותיו אמורות להתקבל בתוך כשתי יממות. בעוד שבמשרדי הממשלה טוענים כי החומרים שבאמצעותם רוססו האצות אינם מסכנים את הציבור, משרד הבריאות הודיע הערב כי "בשל אי ודאות באשר לזהות האצות ולהשפעות הטיפול בהן, המליץ לנקוט בגישה זהירה ולהורות על איסור זמני של דיג באזור שבו נעשה הטיפול ובאזור בחיץ הסמוך לו".
עוד לפי משרד הבריאות "מומלץ לאפשר את חידוש הדיג לאחר קבלת תוצאות הניטור שיוודאו כי לא נמצאו ממצאים חריגים בדגה ושאין אינדיקציה לסיכון לבריאות הציבור". הוא הדגיש כי המלצתו לא מבוססת על קיומו של סיכון מוכח, ושאין לניסוי השפעה על איכות מי השתייה ועל צריכת דגים המשווקים כיום.
ברשות המים ובמשרד האנרגיה הביעו הערב תמיהה על המלצת משרד הבריאות, חרף השתתפות נציג מטעמו בדיון שקיימה הוועדה ובסופו אושר הניסוי. "האישור כלל מגבלות על מיקום ואופן פיזור החומרים, ניטור סביבתי ותיעוד, מעקב רציף אחר כיווני הזרמים והפסקה מיידית במקרה של זרימה לעבר החוף או חשש לפגיעה בבעלי חיים. החומרים יושמו בכמויות מבוקרות ונועדו להתפזר ולהתפרק במהירות במים. כל פעילות עתידית תיבחן מקצועית בהתאם לממצאים ותחייב אישור נפרד".
גורמי ממשלה המעורים בפרטים טוענים כי הניסוי אושר כמתבקש, החומרים שפוזרו אינם חומרי הדברה, לא נעשה שימוש במינון גבוה בהם, והם מאושרים על ידי הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה לשימוש בגופי מים לשתייה. גורם אחר במשרדי הממשלה טוען כי מדובר בפרקטיקה מקובלת במאגרים וימות בריכוזים מזעריים, החומרים הללו לא מסוכנים גם לדגה, אולם הוחלט כאמצעי זהירות לאסור דיג, בשל השימוש ברכיב נחושת.
אין מדובר במקרה ראשון של חוסר תיאום ומסירת מסרים סותרים של משרדי הממשלה והרשויות המעורבים במשבר ההתפלה, הנמשך מתחילת השבוע. המשרד להגנת הסביבה לא דיווח לציבור על הניסוי מול חופי אשקלון, רשות המים ושר האנרגיה אלי כהן מצהירים שוב ושוב על "סיומו הקרוב" של המשבר, וזאת כשבפועל רק מתקן ההתפלה בחדרה פועל בתפוקה מלאה, שניים מושבתים לחלוטין ושלושה פועלים בתפוקה חלקית.
ומה עם המידע לאזרחים?
בנוסף, אף משרד ממשלתי לא טרח להסביר מדוע המידע המדובר לא הועבר לציבור בטרם בוצע הניסוי, למרות שרשרת האישורים שעבר. בתגובת המשרד להגנת הסביבה, לא טרחו לענות לשאלה זו.
"היה צריך להודיע לציבור בשקיפות על מחסור במים ולבקש צמצום צריכה, אבל הדבר לא נעשה כנראה משיקולים פוליטיים", אומר גורם במשרדי הממשלה. כך או כך, המשבר הנוכחי חושף היטב את הפגיעות של משק המים הישראלי - הנסמך באופן כמעט מוחלט על מתקני התפלה עבור מי שתייה. הם מספקים כ-80% מהם, ואף מים לחקלאות באזורים נרחבים בדרום הארץ. בזמן שהתלות בהתפלה הלכה והעמיקה לאורך השנים, מקורות המים הטבעיים הלכו והזדהמו - ונזנחו על ידי הרשויות. הממשלה מתמהמהת עם אישור התוכנית לשיקום אקוויפר החוף, בזמן שבארות מים רבים עומדים סגורים לאחר זיהום כבד של דלקים וכימיקלים - ללא אופק לשיקום. מבקר המדינה מתח ביקורת מספר פעמים בשנים האחרונות על כך שאין תקציב מתאים ותוכנית רב שנתית לשיקום מקורות המים הטבעיים, למרות שב-64% מאתרי הניטור נמצא זיהום שטרם החל הטיפול בו.
מור גלבוע, מנכ"ל ארגון הסביבה צלול, אמר כי הוא "מתריע מזה שנים שמדינת ישראל לא ערוכה למקרי אסון שיפגעו במתקני ההתפלה כתוצאה מזיהומים ודלק. משק המים נמצא כבר שבוע במשבר חמור, ראשון מסוגו, שמאיים על מי השתייה שלנו כמו גם על החקלאות בדרום ועל בריאות הציבור כתוצאה מהיעדר צפוי של מי שתייה בבתים. כל החלטה על המשך או הרחבת הטיפול צריכה להתקבל רק לאחר בחינת תוצאות הניסוי והשלכותיו הסביבתיות. האירוע החריג ממחיש פעם נוספת כי פתרונות חירום אינם תחליף לטיפול במקורות הזיהום ולמדיניות ארוכת טווח".
איך עובד הניסוי?
כלל לא בטוח שהניסוי יעבוד ויימשך שלושה ימים כפי שנקבע, אולם בעולם משתמשים בפרקטיקות דומות להתמודדות עם אצות במתקני התפלה - בעיקר באזורי מים מתוקים. הטכנולוגיה המדוברת, הנקראת קדם טיפול, מטפלת בפריחת האצות לפני הגעתן לממברנות וסיכונן. מוסיפים למים חומר מקריש, ואז מזרימים מיליוני בועות אוויר זעירות שנצמדות לאצות ומצׇפות אותן לפני השטח, שם אוספים אותן. מדובר בשיטה קומפקטית ויעילה מאוד. במפרץ הפרסי ובמפרץ עומאן, אזורים מועדים לפריחת אצות, נעשה שימוש בטכנולוגיות הללו. כך גם בספרד, הולנד ומדינות נוספות.
