איסלנד לא תצטרף לאיחוד האירופי: 52.5% הצביעו במשאל עם נגד חידוש השיחות
האיסלנדים דחו במשאל עם את הצעת הממשלה לחדש את המו"מ על הצטרפות לאיחוד, שהוקפא ב-2013; החשש מאובדן השליטה בענף הדיג, שאחראי לכמעט 40% מהיצוא, עמד במרכז ההתנגדות; איסלנד כבר חברה בשוק האחיד ובאזור שנגן, והצטרפות מלאה לאיחוד היתה מחייבת אותה, בין היתר, לאמץ את היורו במקום הכתר האיסלנדי
איסלנד הצביעה נגד חידוש המשא ומתן על הצטרפות לאיחוד האירופי, כך דיווח תאגיד השידור הציבורי RUV, כאשר נותרו לספירה קולות ממחוז בחירה אחד בלבד. לפי הדיווח, 52.5% מ-188,496 הקולות שנספרו עד כה התנגדו להצעת הממשלה, בעוד 47.5% תמכו בה.
ממשלת המרכז-שמאל של ראש הממשלה קריסטרון פרוסטדוטיר (Kristrun Frostadottir) התחייבה לקיים משאל עם בנושא עד 2027, אך הקדימה אותו בשל המתיחות הבינלאומית, ובכלל זה איומיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנוגע לגרינלנד. עם זאת, הדיון במדינת האי, שמונה כמעט 400 אלף תושבים, התמקד יותר בענף הדיג שלה מאשר בחששות ביטחוניים.
איסלנד כבר חברה בשוק האחיד של האיחוד האירופי ובאזור שנגן, שמאפשר מעבר ללא ביקורת גבולות. הצטרפות לאיחוד האירופי היתה מכניסה אותה גם לאיחוד המכסים, ובהמשך תחייב אותה לאמץ את היורו (המטבע המקומי של המדינה הוא כתר איסלנדי).
המדינה הגישה בקשה להצטרף לאיחוד האירופי ב-2009, בעקבות המשבר הפיננסי של 2008 וקריסתה של מערכת הבנקאות האיסלנדית. הליך ההצטרפות כבר היה בשלב מתקדם כאשר ממשלה המתנגדת להשתלבות באיחוד עלתה לשלטון ב-2013 והקפיאה את השיחות. זכויות הדיג היו המכשול הגדול ביותר אז - והן נותרו המכשול המרכזי גם כיום.
ענפי הדיג והים אחראים לכמעט 40% מהיצוא של איסלנד, ורבים מהמצביעים שהתנגדו לחידוש השיחות חששו שהמדינה תיאלץ לוותר על חלק מהשליטה באזורי הדיג הרווחיים שלה במסגרת מדיניות הדיג המשותפת של האיחוד האירופי.
קמפיין משאל העם עורר דיון נרחב על מקומה של איסלנד בעולם, אמרה פרוסטדוטיר לאחר שהצביעה בבירה ביום שבת. "זה יום גדול. חיכינו לכך במשך שנים, להזדמנות לקיים הצבעה", אמרה פרוסטדוטיר, והוסיפה כי ממשלתה תמשיך בעבודתה ללא קשר לתוצאות.
השאלה שהוצגה במשאל העם היתה: "האם על איסלנד לחדש את המשא ומתן על הצטרפות לאיחוד האירופי?" הצבעת "כן" לא היתה מהווה החלטה סופית על הצטרפות לאיחוד, אלא מובילה לחידוש המשא ומתן לקראת הסכם הצטרפות, שאותו היה צורך לאשר בהמשך במשאל עם נוסף. באותה מידה, הצבעת ה"לא" אינה שוללת את האפשרות שאיסלנד תחדש את השיחות בעתיד.
אף שסוגיות כלכליות עמדו במרכז הקמפיינים לקראת משאל העם, גם שיקולים ביטחוניים מילאו תפקיד בדיון. איסלנד היא חברה מייסדת בנאט"ו, אך אין לה צבא והיא מסתמכת על בעלות בריתה לצורכי הגנה. המדינה תמכה באוקראינה מאז הפלישה הרוסית הנרחבת, ובכירים באיסלנד הביעו דאגה מהתגברות הפעילות הימית של רוסיה בקרבת האי. גם התבטאויותיו של טראמפ בדבר רצונו להשתלט על גרינלנד עוררו חששות.
