העובד שכח להכניס למקרר - ותרופה בשווי מיליונים נזרקה לפח
הראל תובעת 6.4 מיליון שקל מ-DSV, לאחר שפיצתה את נאופרם על משלוח תרופות לדלקת מפרקים ופסוריאזיס שנפסל ונשלח להשמדה. לפי התביעה, התרופות נותרו במשך כשבוע מחוץ לקירור הנדרש; DSV: "איננו מגיבים על מערכות יחסים עם לקוחות"
חברת הביטוח הראל הגישה לבית המשפט המחוזי תביעה בסך 6.4 מיליון שקל נגד חברת השילוח הבינלאומית DSV וכנגד חברת הביטוח של החברה, בטענה לנזק שנגרם למשלוח תרופות יקר ערך שיועד לישראל. לפי כתב התביעה, עובד בספינה ביצע טעות כשאחסן תרופות לטיפול בדלקת מפרקים ופסוריאזיס במשך כשבעה ימים בשטח עם טמפרטורה גבוהה משמעותית מהנדרש ולא במקרר, ובעקבות זאת נפסל המשלוח כולו לשימוש. התביעה הוגשה לאחר שהראל פיצתה את המבוטחת שלה, נאופרם הישראלית, במלוא סכום הנזק, וכעת היא מבקשת לקבל את הכסף בחזרה מהגורמים שלטענתה אחראים לנזק.
על פי כתב התביעה, חברת נאופרם הישראלית הזמינה מיצרנית התרופות UCB Pharma בבלגיה משלוח שכלל תשעה משטחים, שלושה משטחים של התרופה Cimzia, הכוללים 1,276 יחידות, ושישה משטחים של התרופה Bimzelx, הכוללים 2,673 יחידות. המשקל הכולל של המטען היה 1,049 ק"ג, ושוויו עמד על כ-1.76 מיליון יורו.
מדובר בתרופות המחייבות שמירה רציפה בשרשרת קירור בטמפרטורה של 2- 8 מעלות צלזיוס, טמפרטורה המקובלת במקררים. לפי התביעה, DSV התחייבה לטפל בהובלת המטען ובאחסונו בטמפרטורה מבוקרת, החל מאיסופו ועד למסירתו בישראל. אך המטען שנאסף ב-22 בינואר 2026 כשהוא במצב תקין ובטמפרטורה הנדרשת, לא הגיע כך ליעדו. לאחר שהגיע למחסן DSV באנטוורפן, הוא הוכנס, לטענת הראל, לאזור שבו שררה טמפרטורה של 15- 25 מעלות צלזיוס, במקום לאזור הקירור המיועד לתרופות עם טמפרטורה נמוכה בהרבה.
הטעות לא התגלתה במשך כשבעה ימים. על פי כתב התביעה, רק לאחר שבעה ימים, ב-29 בינואר בצהריים, אותרה החריגה והמטען הועבר לאזור הקירור הנכון. בסך הכול שהה המשלוח מחוץ לטווח הטמפרטורה הנדרש במשך כ-174 שעות ו-40 דקות. היצרנית UCB ביצעה בדיקת איכות וקבעה כי זמן החשיפה המצטבר לטמפרטורה שאינה במסגרת שרשרת הקירור חרג מהמותר בשתי התרופות. לגבי Cimzia, זמן החשיפה המותר עמד על 408 שעות, לעומת 488 שעות ו-24 דקות שנמדדו בפועל. במקרה של Bimzelx, הפער היה משמעותי יותר, 72 שעות מותרות לעומת 874 שעות ו-55 דקות בפועל. בעקבות הבדיקה קבעה היצרנית כי שתי התרופות אינן ראויות לשימוש, ולכן המשלוח כולו הוגדר, לפי התביעה, כאובדן מוחלט ונשלח להשמדה.
אחת הטענות המרכזיות של הראל נשענת על מסמך פנימי של DSV עצמה. לפי כתב התביעה, בדוח אי התאמה ופעולה מתקנת (CAPA) שהכינה החברה נקבע כי מדובר באירוע חמור, וכי שורש התקלה היה בכך שעובד במחסן הכניס את המשלוח לאזור בטמפרטורה של 15- 25 מעלות. עוד נטען, כי בדוח נקבע שהעובד לא פעל בהתאם לנהלים המקובלים.
בנוסף, הראל טוענת כי DSV לא עמדה בחובת הדיווח שנקבעה בהסכם האיכות. לפי כתב התביעה, ההסכם חייב את החברה לדווח על אירועים מסוג זה בתוך 48 שעות. בפועל, לטענת הראל, האירוע התרחש ב-22 בינואר, אותר ב-29 בינואר, והדיווח למבוטחת הגיע רק לאחר 2 בפברואר ובאמצעות צדדים שלישיים. בעקבות הדברים, הראל טוענת לרשלנות, להפרת התחייבויות חוזיות ולהפרת הסכם האיכות, וכן כי על DSV חלה חובת זהירות מוגברת בשל מומחיותה המוצהרת בתחום הלוגיסטיקה והובלת תרופות. עוד טוענת הראל כי מאחר שהנזק התרחש לפני שהמטען הוטען לאונייה, אין להחיל במקרה זה את מגבלות האחריות של אמנות בינלאומיות להובלה ימית.
לאחר שהראל שילמה לנאופרם 6.38 מיליון שקל בגין הנזק שנגרם לה, בניכוי ההשתתפות העצמית של המבוטחת, היא מבקשת כעת מבית המשפט לחייב את DSV ואת חברת הביטוח של הקבוצה לשלם לה את מלוא הסכום, בתוספת ריבית, הצמדה והוצאות משפט.
מחברת DSV נמסר בתגובה: "איננו מגיבים על מערכות יחסים עם לקוחות".
