דוח המבקר
נתניהו וסמוטריץ' כשלו בניהול החזית האזרחית במלחמה
לפי דו"ח מבקר המדינה שעוסק בניהול הכלכלי של מלחמת חרבות ברזל, הקבינט החברתי-כלכלי הפסיק לפעול בדצמבר 2023, נושאים קריטיים נותרו ללא החלטות, והמשל"ט האזרחי קרס אחרי חודשיים; "אוזלת ידו של הקבינט באה לידי ביטוי בין היתר בהימנעותו ממתן מענה מערכתי ליישובי קווי העימות ותושביהם מבעוד מועד"
"בזמן המלחמה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שהוסמך לעמוד בראש הקבינט הכלכלי-חברתי, לקבוע את סדר יומו ולנהל את דיוניו לצורך קבלת החלטות, לרבות הקמת משל"ט אזרחי אשר לא צלח - לא מימש את סמכויותיו. לנוכח הפסקת כינוסי הקבינט כבר בדצמבר 2023, וכיוון שלא פעל לאורך חודשי המלחמה הרבים, היה על ראש הממשלה בנימין נתניהו להידרש לנושא כדי לוודא שהטיפול בתחום האזרחי במהלך המלחמה מלא וממצה. אך זאת לא נעשה", כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח חמור על הניהול הכלכלי של מלחמת חרבות ברזל.
לדברי המבקר, לניהול הכושל השלכות חמורות: "אוזלת ידו של הקבינט במילוי תפקידיו במהלך המלחמה באה לידי ביטוי בין היתר בהימנעותו ממתן מענה מערכתי ליישובי קווי העימות ותושביהם מבעוד מועד". המבקר מצא כי בחודשיים הראשונים למלחמת חרבות ברזל התכנס הקבינט בראשותו של סמוטריץ חמש פעמים בלבד והוא נמנע מלכנס את הקבינט במשך שנה שלמה (מדצמבר 2023 ועד דצמבר 2024). "בתקופה שבה העמיק המשבר הכלכלי והחברתי, בעיקר של התושבים המפונים מבתיהם", נכתב בדו"ח.
יתרה מזו, שלוש מארבע החלטות שבכל זאת התקבלו היו נקודתיות ללא יוזמה אסטרטגית או קידום של מדיניות רחבה. "הניסיון להקים מרכז שליטה אזרחי שייתן מענה לצורכי העורף במלחמה כשל ונכון לאמצע 2025 עדיין לא גובשה תוכנית רב-שנתית לשיקום הצפון".
אלא שהביקורת של המבקר לא נעצרת במה שראש הממשלה ושר האוצר לא עשו, אלא גם במה שהם כבר כן החליטו: "גם כשהקבינט כבר החליט, יותר ויותר החלטות התקבלו ללא דיון. כשאין דיון, אין העמקה, אין בקרה ואין הזדמנות לשמוע מספיק דעות מקצועיות. במשך יותר משנתיים, שרים נמנעו להגיע לדיוני הקבינט החברתי-כלכלי ובנושאים מסוימים לא התקבלו החלטות כלל".
עוד מעלה המבקר כי הניסיון של הממשלה להקים משל"ט אזרחי בראשות פרויקטור לצורך ריכוז עבודת הקבינט, הבטחת הרציפות התפקודית ומתן מענה לצורכי העורף בזמן המלחמה - נכשל. "שר האוצר שהוסמך לעמוד בראש הקבינט, לקבוע את סדר יומו ולנהל את דיוניו לצורך קבלת החלטות, לרבות הקמת משל"ט אזרחי אשר לא צלח, לא מימש את סמכויותיו אלה". לפי הדו"ח, בתגובה לכישלון הקמת המלש"ט, סמוטריץ' טען כי האשם בכישלון היו הפקידים: גורמי המקצוע במשרד האוצר, במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה, אשר לדברי השר "הערימו קשיים משמעותיים בפני הקמת המשל"ט וביסוס פעילותו". מנגד מסרו גורמי מקצוע במשרד האוצר ובנציבות שירות המדינה למשרד מבקר המדינה כי הם סייעו להקמת המשל"ט ולביצוע תפקידיו. המבקר מזכיר כי המשל"ט פעל חודשיים וחצי ונסגר.
לבסוף המבקר מצא כי בנוגע לשלושה תחומים שהקבינט הוסמך לטפל בהם בתקופת המלחמה, הוא לא קיבל החלטות כלל: מתן מענה כלכלי לעסקים ולעובדים; תיאום כלל היוזמות האזרחיות והקשר ביניהן לבין הממשלה; והסברה ותיווך של פעולות הממשלה האזרחיות לאוכלוסייה. אך הנושא הבולט בהקשר של סמוטריץ' והקבינט היה סוגיית כניסתם של העובדים זרים והעובדים הפלסטינים. לפי הדו"ח, סמוטריץ' לא כינס את הקבינט לצורך דיון בסוגיה קריטית זו כאשר "נושא המחסור בכוח אדם במשק לא בא על פתרונו גם בחלוף שנה מפרוץ המלחמה", אך חמור מכך, עת קיום דיון בקבינט בנושא כניסתם של עובדים פלסטינים, נמנע מנציג בנק ישראל, המשמש כיועץ הכלכלי לממשלה, להשמיע את דעותיו המקצועיות (הם תמכו בהחזרת העובדים הפלסטינים בניגוד לעמדה של שר האוצר).
עוד מעלה המבקר, כי הקבינט נמנע גם מעיסוק בנושאי ליבה בתחום החברתי ובתחום הכלכלי שהיו קשורים למלחמה –ולתקופה שלפניה - כגון דירוג האשראי של ישראל: "בפרט עיסוק באזהרת בנק ישראל מאפריל 2023 ובאזהרות של גופים פיננסיים בינלאומיים מאפריל עד יולי 2023 בדבר הסכנה ליציבות הכלכלה ולדירוג האשראי של מדינת ישראל, בין היתר, בשל החקיקה שקודמה ונגעה למערכת המשפטית". וקשיים הנובעים מהשפעות הסביבה הגלובלית, והחשיבות שייחסו לנושא ראש הממשלה, שר האוצר, נגיד בנק ישראל, החשב הכללי, הממונה על התקציבים וגורמים נוספים במשרד האוצר.
וללא קשר למלחמה, מתוך 5 נושאי ליבה בתחום הכלכלי שנבדקו (פריון העבודה, היערכות להזדקנות האוכלוסייה, דירוג האשראי, יוקר המחיה והיערכות כלכלית לחירום) הקבינט של הממשלה ה-37 לא דן בנושאים אלה כלל. גם שרי הממשלה לא הביעו עניין בדיונים האלו לפי הדו"ח: בדיון היחיד שקיים הקבינט במשך תשעת החודשים מיום הקמת הממשלה ועד פרוץ מלחמת חרבות ברזל, השתתפו 8 מתוך 15 חברי הקבינט (53.3%). באותו דיון ראש הממשלה, אשר כיהן כיו"ר הקבינט, לא השתתף. מפרוץ המלחמה ועד סוף שנת 2023 קיים הקבינט 5 דיונים. 7 חברי קבינט מתוך 19 השתתפו בכל חמשת הדיונים (36.8% מחברי הקבינט).
המבקר גם קבע כי "על רקע אי-התפקוד של הקבינט במלחמה, נושאים מהותיים כמו הטיפול במחסור בעובדים במשק נותרו ללא מענה מערכתי כולל". ואלה חברי הקבינט: השרים יצחק גולדקנופף, ניר ברקת, יואב בן צור, מירי רגב, ישראל כ"ץ, יצחק וסרלאוף, חיים כץ, אופיר אקוניס (עד מרץ 2024), עידית סילמן, אבי דיכטר, מיקי זוהר, שלמה קרעי ומשה ארבל (מאפריל 2023). לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל צורפו לקבינט השרים גדעון סער (עד מרץ 2024), חילי טרופר (עד יוני 2024), יואב קיש, אוריאל בוסו ויעקב מרגי.
מבקר המדינה קובע כי על ראש הממשלה ושר האוצר לדאוג לכך שהקבינט החברתי-כלכלי יעסוק בנושאי ליבה חברתיים וכלכליים כדי להבטיח מענה מלא לאתגרים שאזרחי ישראל ניצבים בפניהם. המבקר המליץ כי על יו"ר הקבינט - ראש הממשלה וממלא מקומו - שר האוצר, לפעול למימוש סמכויות הקבינט ולהבטיח כי הקבינט יפעל כפורום ממשלתי מוביל שפעולתו נשענת על עבודת מטה ממשלתית רצופה לצורך קבלת מידע עדכני שוטף, קיום הערכות מצב וקבלת החלטות למול כלל הצרכים המתפתחים".
