סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
טים לודקה שותף בחברת הייעוץ היידריק אנד סטרגלס
טים לודקה שותף בחברת הייעוץ היידריק אנד סטרגלס (צילום: היידריק אנד סטרגל)

ראיון
"אנחנו עובדים רק עם אנשים שמשתכרים יותר מ־200 אלף דולר בשנה"

טים לודקה, שותף בחברת ציידי הראשים היידריק אנד סטרגלס, שאחראית על השמת יו"ר גוגל ומנכ"ל טבע, מגבש בימים אלה את רשימת האנשים הנחשקים בהייטק ובפיננסיים בארץ: "הופתענו לגלות כמה הכל אטי בישראל, רק לפתוח חשבון בנק לקח חצי שנה"

מה משותף לאריק שמידט, יו"ר גוגל, קור שולץ, מנכ"ל טבע, ואלפרד קלי, מנכ"ל ויזה העולמית? במבט ראשון לא הרבה, מעבר לעובדה ששלושתם עומדים בראש של חברות גדולות, אבל רק מי שמצוי מאחורי הקלעים ידע להגיד ששלושתם לא היו מגיעים לתפקיד לולא חברת ציידי הראשים האמריקאית HEIDRICK & STRUGGLES. חברות מסוגה של היידריק אנד סטרגלס פועלות לרוב מתחת לפני השטח ולא מעוניינות שמי שלא חייב לדעת על קיומן ועיסוקן, ייחשף אליה. לאורך החודשים האחרונים חורשת היידריק אנד סטרגלס את פני האקו סיסטם הישראלי ובונה את רשימת היעדים.
"היעדים" הם אותם אריק שמידטים וקור שולצים לעתיד, שעליהם תוכל להמליץ לחברות הטכנולוגיה, התרופות והפיננסים כשיחפשו מועמדים לאיוש תפקידים בכירים. בשקט בשקט הרכיבו אנשי החברה רשימה שמונה כבר כמה אלפי שמות וכל מי שרואה את עצמו כאיש או אשת קריירה מוצלחים, אמורים להיות בה.
לפני המשבר הנוכחי במניות הטכנולוגיה, היידריק אנד סטרגלס כבר נסחרה בשווי של יותר ממיליארד דולר, אך מאז נפלה עם כולם ונסחרת היום בכחצי מיליארד דולר. זאת חרף העובדה שב־2021 הייתה שנת השיא שלה וההכנסות נסקו למיליארד דולר לעומת 621 מיליון דולר ב־2020. הרווח הנקי הגיע ל־72.6 מיליון דולר. בראיון בלעדי ל"כלכליסט" טים לודקה, שותף האחראי על פיתוח אסטרטגיה בחברה, מסביר איך עושים כל כך הרבה כסף מלהעביר אנשים בודדים ממקום עבודה אחד למשנהו.

טים לודקה (53)
גר במילאנו
נשוי + 2
בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת WHU בגרמניה
היה בעבר מנכ"ל של חברת מחשוב בגרמניה, בכיר בדל וב־GE קפיטל באירופה

"אנחנו עובדים רק עם אנשים שמשתכרים יותר מ־200 אלף דולר בשנה. אלה הם אנשים בדרגות ניהול בכירות, סמנכ"לים ורק אם מדובר בחברות ענק נטפל גם בגיוסים בדרגות של VP. כמובן שיש אזורים בעולם שבהם רמות השכר קצת יותר נמוכות ובארה"ב זה לרוב גבוה יותר, אבל זה חשוב לעמלות שלנו כי אנחנו גובים שליש מההכנסה השנתית של המועמד אותו הבאנו לחברה", מסביר לודקה, "אם מישהו מקבל שכר בסיס של 200 אלף דולר בשנה ועוד 100 אלף דולר בונוס, אנחנו נקבל 100 אלף דולר אם נמצא לו תפקיד אצל אחד הלקוחות שלנו. בישראל השוק עוד חדש ולא מבוסס, כך שבשלב הראשון נקבל פחות משליש ונתחיל במבנה יותר גמיש".
אם מיישמים את שיטת החישוב של לודקה על חוזה ההעסקה של קור שולץ שנכנס לטבע ב־2017, הרי שרק על השמתו יכלה לגזור החברה קופון שמן במיוחד. רק עבור שלושת חודשי העבודה באותה שנה קיבל המנכ"ל שהובא מדנמרק לישראל 333 אלף דולר וקיבל גם מענק הצטרפות של 20 מיליון דולר. בהיידריק מסרבים לומר כמה בדיוק קיבלו אז, אבל סביר להניח כי מדובר בהרבה יותר מ־100 אלף דולר. אכן מבט בדו"חות הכספיים של היידריק אנד סטרגלס חושף כי השמת בכירים הוא עסק פרודוקטיבי למדי. בחברה שכאמור הגיעה להכנסות שנתיות של מיליארד דולר בשנה שעברה עובדים רק 365 יועצי איתור כפי שמגדירה אותם החברה, כך שהתפוקה של כל אחד מהם הייתה 2.7 מיליון דולר. הכנסה ממוצעת מהשמת כל בכיר יצרה לחברה הכנסות של 144 אלף דולר. כעת בהיידריק אנד סטרגלס, שפועלת כמעט בכל מקום בעולם ולדאבונה אף רכשה שתי חברות בתחום ברוסיה ובאוקראינה בסוף 2021, היא רוצה נתח משוק ההייטק ההיפראקטיבי של ישראל. זה שרק לפני כמה חודשים היו חסרים לו יותר מ־10,000 עובדים והיום לא עובר יום מבלי שלא יישלחו הביתה כמה עשרות או אפילו מאות עובדים.
למה עכשיו, ולמה ישראל?
"אנחנו מסתכלים על ישראל כבר שש שנים ורואים מצד אחד את מה שקורה כאן מבחינת ההתפתחות וכמות החברות המקומיות הגדולות והמספר הגבוה של המרכזים של חברות רב־לאומיות ומצד שני אתם שוק מאוד לא מיועץ. כולם חושבים שהם יודעים הכל לבד יותר טוב ואין כאן תרבות של שימוש ותשלום בשירותים מקצועיים".
זה נכון, כי אנחנו מדינה קטנה וכל אחד כמעט נמצא במרחק של שניים שלושה ווטסאפים. מי שלא למד איתי באוניברסיטה, היה איתי בצבא, בתיכון או הורה בבית ספר של הילדים. ויש גם את לינקדין, למה בכלל צריך חברה כזאת משנות החמישים?
"אנחנו לא מעמידים פנים שזה לא קיים, אבל גם אם כולם מכירים פה 70% מהאנשים, יש עדיין את ה־30% הנותרים שאתם לא מכירים. יכול להיות שהם ישראלים שעזבו מזמן וחושבים לחזור, יכול להיות שהם יהודים שרוצים לעשות עלייה ומחפשים את התפקיד המתאים כדי לעשות את המהלך. זה יעזור לכלכלה הישראלית לעשות עוד קפיצת מדרגה, כי יש עכשיו הזדמנות להביא לכאן בכירים מנוסים מחו"ל. יש קבוצה גדולה של ישראלים שהגיעו אחרי צבא כדי ללמוד באוניברסיטאות בארה"ב, התחתנו ועכשיו הילדים שלהם מתבגרים והם רוצים שיהיו ישראלים. בניגוד לעבר, בישראל יש הרבה משרות מעניינות ומן הצד השני בארה"ב תקופת הקורונה הייתה קשה מאוד, שדות התעופה היו סגורים. הרבה אנשים, שאתה לא מעלה על דעתך בכלל לפנות אליהם, אומרים לנו שרוצים לחזור".
1 צפייה בגלריה
טים לודקה שותף בחברת הייעוץ היידריק אנד סטרגלס
טים לודקה שותף בחברת הייעוץ היידריק אנד סטרגלס
טים לודקה שותף בחברת הייעוץ היידריק אנד סטרגלס
(צילום: היידריק אנד סטרגל)

אז יש את לינקדאין
"ברור שלינקדאין שינו את התעשייה כי הם הפכו את הכל לשקוף יותר. בשנות התשעים, כשעברתי צד מלנהל חברת מחשבים לעבודה בהיידריק, לקוחות שילמו לנו גם על כך שאנחנו הכרנו את האנשים הנכונים. היום כולם מכירים את כולם והבת שלי יכולה לעשות בלינקדאין עבודה יותר טובה ממני, אבל איך לבחור את הבן אדם הנכון בלינקדאין זה כבר עניין אחר. לא תמיד ברור אם הבן אדם באמת בכיר, כי לכולם יש המון סופרלטיבים ותארים שם, או מה בדיוק אתה עושה ואיפה אתה יושב. או לאן אתה מוכן לעבור. יש גם תפקידים שעבורם מספר המועמדים הוא ממש ברמה של לספור על יד אחת. למשל עכשיו סיימנו תהליך איתור של מנהל רפואי ראשי לחברת תרופות גדולה. זה משהו כל כך מורכב וממוקד — יש רק חמישה אנשים בעולם שמתאימים לתפקיד ואנחנו מכירים את כולם. אנחנו יודעים להגיד שמתוך החמישה, שניים בוודאות לא ירצו לעבור, אפילו לא יענו לטלפון, השניים האחרים יענו אבל לא ידברו עם החברה עצמה ואם רוצים להביא אשה לתפקיד אז יש רק אחת כזאת".
מה זאת אומרת לא ידברו עם החברה?
"הסיפור הזה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע, כי מדובר באנשים, זה לא עניין של שיחת טלפון. אפשר להגיד שאנחנו עושים מסאג' גם למועמד וגם לחברה. בלא מעט מצבים החברה עצמה כבר פנתה למועמד המסוים, אבל הוא אפילו לא החזיר לה טלפון. למה? כי צריך לדעת איך לטפל נכון במועמדים. כשאנחנו מתקשרים, לרוב המנהלים מחזירים לנו טלפון ולא בהכרח כי הם מחפשים עבודה עכשיו, אלא כי הם יודעים שכדאי להם להיות ברשימת הבכירים שלנו. לעתים קרובות הם גם מנצלים את הטלפון מאיתנו לסוג של ייעוץ קריירה כדי לרחרח לאיזה כיוון בכלל כדאי ללכת בתפקיד הבא, מי החברות החזקות בתחום שלהם ומי פחות. אנחנו מקבלים אמנם את הכסף שלנו מהחברה, אבל אנחנו יותר אובייקטיבים כמובן מהחברה עצמה. התפקיד שלנו הוא לא למכור את החברה למועמד, אלא למצוא את הבן האדם הנכון שלדעתנו מתאים לחברה ברגע הנכון ולעשות את השידוך".
רשימת הראשים של היידריק אנד סטרגלס, שמונה כיום כמה מיליוני בכירים ברמה העולמית שווה הרבה מאוד כסף. איך בונים רשימה כזאת בשוק חדש כמו ישראל?
"זו ממש עבודת מודיעין, אנחנו עוברים כמובן על הרשתות החברתיות, אבל גם חורשים לעומק השוק, מחוברים כאן לפירמות ייעוץ וראיית חשבון ולקרנות השקעה והון סיכון".
אבל נדמה כי פיספסתם את הטיימינג הנכון להיכנס לשוק. עכשיו יש בעיקר פיטורים, הכל רועד ובמצב כזה אנשים לא ממהרים להחליף מקום עבודה.
"למען האמת התחלנו בתהליך הכניסה לישראל כבר לפני שנה, אבל הופתענו לגלות כמה הכל קורה לאט במדינה שהיא מעצמה טכנולוגית", צוחק לודקה. "לקח לנו המון זמן להתניע את הכל בגלל הבירוקרטיה, רק פתיחה של חשבון בנק לקחה חצי שנה וזה מאוד מוזר. התפקיד שלי בחברה הוא לפתוח שווקים חדשים ואמרתי לפני שנה לאנשים אצלי במשרד: 'ישראל זה יהיה קל', אבל זה ממש לא היה ככה. בכל מקרה הייתה לנו הזדמנות בישראל כי מאיה פרסטפלדר, שמנהלת את הסניף המקומי, בדיוק עשתה עלייה מניו יורק. אבל באופן כללי חברה כמו שלנו לא תלויה במחזורים כלכליים, וגם מי יודע כמה זה יימשך? גם במשבר הפיננסי של 2008 המשכנו לעבוד. יש אנשים שדווקא לא מרגישים בטחון בחברה הנוכחית שלהם אם היא פחות יציבה וישמחו לעזוב לטובת חברה יציבה יותר, גם אם לא יחפשו עבודה באופן פעיל".
כמה גדול יכול להיות העסק שלכם בשוק הישראלי הקטן?
"בחודשיים הקרובים יצטרפו עוד שני עובדים והשאיפה היא להגיע למסה של 6–8 עובדים. המיקוד בישראל הוא בחברות טכנולוגיה ומדעי החיים, יש הרבה סטארט־אפים ישראלים שמחפשים בכירים בחו"ל ואומרים לנו: 'אנחנו צריכים סמנכ"ל כספים והוא יכול להיות בישראל, בארה"ב או בבריטניה, איפה שיימצא המועמד המתאים ביותר'. מן הצד השני יש כאן הרבה מרכזי פיתוח של חברות רב־לאומיות שגם הן כל הזמן מחפשות עובדים ולא מכירות את השוק המקומי".
והפיטורים דווקא בחברות האלה שמתרחשים לעתים קרובות יותר ויותר בימים אלה לא מפריעים לכם?
"אנחנו לא מעורבים בתהליכים האלה משום שאנחנו עוסקים רק בעובדים הבכירים".
איך נכנסים לרשימת המועמדים?
"פשוט פונים אליי ישירות, אבל אנחנו יודעים הכל על כולם ואם חברה כלשהי מחפשת מישהו שבדיוק עונה על התיאור שלך, אנחנו כבר נגיע אלייך".