האקדמיה צריכה להישאר רלוונטית - החיבור לשירות הציבורי הוא הדרך
הצעירים הישראלים נוהרים לאקדמיה בהמוניהם, התואר הראשון הפך להיות מעין "כרטיס כניסה לחיים", לאו דווקא בגלל הערך הממשי שלו בשוק העבודה, אלא משום שזה מה שכולם עושים. מעל 330 אלף סטודנטים פתחו לאחרונה את שנת הלימודים האקדמית, כמעט מחצית מהצעירים בישראל. זהו שיעור גבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD. לצד הנתונים הללו, מרחפת שאלה מהותית שקשה להתעלם ממנה - האם הלימודים ישמשו קרש קפיצה לקריירה משמעותית, או שיישארו נחלת ידע תיאורטי בלבד?
מדינת ישראל משקיעה הון עתק בלימודים אקדמיים ומממנת חלק ניכר מעלות הלימודים של כל סטודנט. ההשקעה הזו, שמגיעה מכספי משלם המיסים, מחייבת שההשכלה הגבוהה תצדיק את עצמה לא רק כסמל סטטוס, אלא כמנוע להשתלבות בשוק העבודה ולצמיחה כלכלית.
עם זאת, הקשר שלהם לעולם העבודה נותר לעיתים מקרי. אחת הזירות שבהן הפער הזה צורם במיוחד היא השירות הציבורי - המעסיק הגדול במדינה, עם כ-800 אלף עובדים. שדה התעסוקה שאנו זקוקים בו לטובים ביותר, אלו שיובילו, יעצבו את פני החברה, ויקבעו את איכות השירותים הציבוריים שאנו מקבלים כאזרחים.
המערכת הציבורית בישראל מתמודדת עם אתגרי כוח אדם משמעותיים. בשלוש השנים האחרונות נרשמה ירידה של כ 40% במספר המועמדים למכרזים פומביים לשירות המדינה, במקביל לעזיבה של עובדים ומנהלים מיומנים. לצד מגמה זו, בקרב סטודנטים שנחשפו לשירות הציבורי, ישנה נכונות גבוהה להשתלב במערכת ולהישאר לאורך זמן. מנתוני סקר שנערך לאחרונה בקרב 1050 סטודנטים וסטודנטיות בשירות המדינה, נמצא כי כשני שליש מהסטודנטים רואים עצמם ממשיכים לעבוד בשירות המדינה בטווח הארוך.
בנוסף, כמחצית מהם דיווחו כי תפיסתם לגבי השירות הציבורי השתפרה בעקבות ההתנסות בו. החשיפה לשירות הציבורי יוצרת חיבור חיובי, מחזקת את תחושת השליחות, ומגדילה את הסיכוי שהסטודנטים יבחרו להמשיך במסלול זה. האתגר הוא לבנות תשתית שתאפשר את החיבור הזה כבר בתוך האקדמיה.
בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה כי לימודים אקדמיים צריכים לשלב לא רק ידע תיאורטי, אלא גם התנסות מעשית שתכין את הסטודנטים לעולם העבודה. החלטת ות"ת לקדם את תכנית 'אקדמיה 360' מבטאת שינוי זה, ומטרתה לעדכן תוכניות לימוד כך שיכללו התמחויות והכשרה מעשית כחלק בלתי נפרד מהלימודים. כדי לממש את מלוא הפוטנציאל, יש לחבר את המהלך לתחום השירות הציבורי, חיבור כזה יסייע לאקדמיה לא רק לשפר את מוכנות הבוגרים לשוק העבודה, אלא גם לתרום לעיצוב דור חדש של משרתי ציבור מקצועיים.
לצד השינוי באקדמיה, נציבות שירות המדינה ומשרדי הממשלה מקדמים תהליכים אסטרטגיים כמו 'עתודות לישראל', שנועדו לפיתוח דור העתיד של השירות הציבורי. האקדמיה צריכה ויכולה להוות תשתית מרכזית בתהליך זה, בהיותה מקור להכשרת כוח אדם איכותי ולפיתוח הכישורים הנדרשים להשתלבות במערכות הציבוריות.
שיתוף פעולה הדדי בין האקדמיה לממשלה יכול להניב תועלת לשתי המערכות. פיתוח מסלולים המחברים בין השכלה גבוהה לתעסוקה בשירות הציבורי ישמור על רלוונטיות האקדמיה בעולם העבודה המשתנה, יעניק לבוגרים הזדמנויות תעסוקתיות משמעותיות, ויסייע בשילוב והכשרת הון אנושי איכותי במגזר הציבורי.
האקדמיה והשירות הציבורי יכולים וצריכים לעבוד יחד. זה הזמן להפוך את החיבור הזה למציאות.
ירין רוזן, מוביל מחקר ופיתוח בארגון תשתית-לחיזוק השירות הציבורי
