פרשנות
גם האופטימיות של S&P לגבי ישראל נתקלה בחומת המציאות העגומה
האיומים הביטחוניים שרק הולכים ומתרבים, החשש מנזקיהם הכלכליים והחוב שהולך ותופח לא משאירים ספק לאן צועדת הכלכלה הישראלית – ולכן התחזית של סוכנות הדירוג נשארת שלילית. אי הוודאות שמייצר דונלד טראמפ רק מוסיפה שמן למדורה
1. סוכנות הדירוג S&P לא שינתה דבר – בהתאם לציפיות: לא את דירוג האשראי עצמו (A) וגם לא את תחזית הדירוג (שלילית). משמעות הדבר שהיא עדיין שוקלת להוריד עוד הורדת דירוג ב־24 החודשים הקרובים. לכאורה מדובר באיתות ששום דבר לא השתנה במשק הישראלי בחודשים האחרונים. אבל המסר שעולה מהדו"ח חריף בהרבה מהכותרת המרגיעה: החידוש הרשמי של הלחימה בעזה, לצד המשך הפעילות בלבנון ובסוריה והחשש מעימות ישיר מול איראן – מעלים את הסיכון של ישראל לרמה "גבוהה מאוד".
הם מסבירים בדיוק איך הסיכון הזה עלול להשפיע על הכלכלה, שלוש פעמים במהלך ההודעה: "עימות צבאי ממושך או אינטנסיבי יותר עלול לפגוע בביצועים הכלכליים, הפיסקליים, ובמאזן התשלומים של ישראל". כלומר, המשך הלחימה תפגע בצמיחה הכלכלית, תפגע בפרמטרים התקציביים (גירעון וחוב) וגם בכניסה של מטבע חוץ (דולרים). אלו שלושה פרמטרים קריטיים מבחינת סיכון אשראי.
החששות שמעלים בסוכנות הדירוג בדו"ח, שמתפרסם פעמיים בשנה, ברורים – משבר כזה יביא להידרדרות בהשקעות ובאמון בשווקים, יגרום מחסור בעובדים (עקב גיוס עובדים לצה"ל) וישפיע על התנהגות המטבע. יתרה מזו, בסוכנות אין תרחיש להעלאת דירוג, אלא אך ורק להעלאת תחזית הדירוג - וגם זאת רק במידה של הפחתה ברורה בעימותים - דבר שלא נראה באופק בהינתן מימוש תוכניות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדבר כיבוש עזה והקמת משטר צבאי קבוע שם. בניגוד לנרטיב שהולך ומסתמן בישראל, כאילו העולם התרגל למלחמה בעזה, ב־S&P מבהירים שזה ממש לא כך. מבחינתה מדובר בסיכון מהותי, כאשר האירוע שעדיין מתגלגל עלול להשאיר עוד צלקות ולהמשיך להשפיע גם אחרי כשהתותחים יפסיקו לרעום.
2. עוד מסר ברור שעולה מהדו"ח הוא כי בניגוד לציפיות הגדולות, בעיקר בקרב תומכי נתניהו, הגעתו של דונלד טראמפ לבית הלבן לא מבשרת טובות לישראל. בסוכנות הדירוג מדגישים שהחלפת הממשל האמריקאי לא מוסיף ודאות – אלא חוסר ודאות ומציינים במפורש שהעמדה של ממשל טראמפ בנוגע לעזה, לאיראן ולסוגיית רצועת הביטחון האזורית – אינה ניתנת לחיזוי. הם גם מוסיפים את ההשפעות השליליות המיידיות של "המכסים החדשים" על ישראל.
2 צפייה בגלריה
בצלאל סמוטריץ'. התפיסה שטראמפ בבית הלבן טוב לישראל לא עומדת במבחן המציאות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אין כאן יותר מדי התחכמויות, ישראל חשופה באופן ישיר ועקיף להגברת הפרוטקציוניזם האמריקאי והיא תיפגע – גם אם רוב הייצוא הישראלי לארה"ב הוא בענפי השירותים ואינו ממוסה ישירות. וזאת מאחר שהאקלים העסקי, מקורות המימון להייטק והתנודתיות בשוק ההון האמריקאי ייפגעו בכל מקרה. במילים אחרות, ממשל טראמפ אינו מציל את ישראל, אלא מכניס משתנה נוסף של חוסר יציבות לסביבה שגם ככה על סף רתיחה.
ההנחה שהכול יסתדר אם טראמפ יחזור לבית הלבן, כפי שחשבו בסביבתם של נתניהו וסמוטריץ', לא עומדת במבחן המציאות, גם לא בדו"ח של S&P.
3. הנקודה שנראית כחמורה ביותר בדו"ח של סוכנות הדירוג היא התמונה הפיסקלית של ישראל. מתברר שכלכלני S&P לא קונים את הנרטיב של האוצר. הדו"ח קובע מפורשות כי הגירעון יעמוד השנה על 6% מהתמ"ג – יותר מהיעד שקבעה הממשלה בתקציב (4.9%). הם גם צופים שהגירעון יישאר גבוה בשנים הקרובות: 5% ב־2026 וגם ב־2027. מבחינת S&P, לממשלת ישראלת יש בעיה כרונית ומבנית עם גירעון וחוב.
הפעם כבר לא מדובר מבחינתם באירוע זמני, אלא זו מדיניות או חוסר מדיניות. הממשלה הזו לא מתמודדת באופן מבני, בר־קיימא מתמשך ועקבי עם הבעיות התקציביות של המדינה. נכון שב־S&P מחשבים את הגירעון באופן שונה מזה של האוצר, אבל המשקיעים הזרים שיקראו את הדו"חות יראו את המספרים של סוכנות הדירוג ולא את מספרי החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג, שהם נמוכים יותר. וזה הגירעון לפי הסוכנות: 6.9% תמ"ג ב־2023, 9.4% תמ"ג ב־2024, 6% תמ"ג ב־2025 (תחזית) וכאמור 5% תמ"ג ב־2026 ו־2027. אלו מספרים שאינם בני קיימא.
הבעיה האמיתית היא לא הגירעון - אלא חוב. הרי זה ייעודן של סוכנויות דירוג אשראי: לאמוד את יכולת ההחזר של החוב. שם, בדומה לכל שאר הארגונים הכלכליים הבינלאומיים, צופים עלייה מתמדת ובלתי פוסקת בחוב הממשלתי – מ־58% ב־2023 ל־70% כבר השנה (אפילו עלייה מהירה יותר מזו שחזתה קרן המטבע הבינלאומית). נזכיר כי תחזית קודמת מ־2022, עוד לפני המלחמה, דיברה על ירידה מתחת ל־55%. מדובר בשינוי כיוון דרמטי. ההסבר העיקרי הוא התוספת הקבועה להוצאות הביטחון (0.5% תוצר בשנה) וההאטה המתמשכת בצמיחה.
4. עם זאת, יש להוסיף כי S&P הפכה לסוכנות הכי אופטימית לגבי ישראל. היא היתה דווקא הסוכנות הראשונה שהזהירה מפני הסכנות הכרוכות בממשלת נתניהו וההפיכה המשטרית שהיא מקדמת, אך כעת היא מתעלמת באופן כמעט מוחלט מהסיכונים הפוליטיים הפנימיים. לדעתם אין כאלו. ישנה התייחסות על כך שממשלת נתניהו של היום אינו משיגה רוב בכנסת, אך אותה עובדה מוצגת כמעין קוריוז לצד המסר המרגיע לפיו "לישראל יש היסטוריה של ממשלות קצרות מועד ובחירות תכופות".
בסוכנות מציינים שהעמדה של ממשל טראמפ בנוגע לעזה, לאיראן ולסוגיות ביטחוניות אינה ניתנת לחיזוי. הם גם מוסיפים את ההשפעות השליליות של המכסים החדשים
ב־S&P החליטו להתעלם ממה שמתרחש בתוך ישראל. אין מילה על שסעים חברתיים, פיצול פוליטי, חוסר אמון בממשלה וחוסר תפקודה, החלשת מוסדות שלטון החוק, חידוש ההפיכה. יתרה מזו, כאשר ניגשים לטבלה המציגה את הניתוח הטכני, דירוג האשראי של ישראל למעשה לא השתנה ועומד על –AA. מייד אחרי הניתוח, בכמעין הערת אגב – מורידים שני ציונים בגלל "סיכון גיאופוליטי מהותי במיוחד הנובע מעימות עם חמאס, חיזבאללה והסיכון לעימות ישיר יותר עם איראן". וזהו.
מבחינת סוכנות הדירוג, היא חייבת להתרכז אך ורק בשאלה אחת: האם ממשלת ישראל מסוגלת להחזיר חוב. והיא מסבירה באופן מפורט מדוע ממשלת ישראל יכולה: היתרונות האיתנים של המשק הישראלי, לרבות הייטק והגיוון; מערכת הבנקאות היציבה; העודף בחשבון השוטף (כניסה נטו של דולרים); חוב ממשלתי שמונפק בשקלים ומוחזק על ידי ישראלים; חוב שהוא לטווחים ארוכים והמח"מ הממוצע הוא של 9 שנים - מה שמפחית תנודתיות וסיכון.
זו גישה שונה במהותה מזו של סוכנויות הדירוג מודי'ס ולאחרונה גם של פיץ', אבל זו גישה לגיטימית. השאלה הגדולה היא האם היא לא נאיבית מדי. מבחינת S&P שום דבר מהותי, מבני או עמוק לא השתנה בישראל מאז דצמבר 2022 כשהושבעה ממשלת נתניהו הנוכחית. המסר שסוכנות הדירוג משווקת הוא כי ברגע שהכל יירגע ביטחונית - תשוב עטרה ליושנה. תפיסה זו נעה בין קוצר ראייה לעיוורון.
עם זאת, אסור להתעלם ממה שסוכנות הדירוג שנחשבת להכי סלחנית כלפי השלטון הישראלי אומרת: הדירוג נותר נמוך, התחזית שלילית, המשבר הביטחוני הוא אמיתי ומורגש בשוק, ממשל טראמפ לא מביא איתו שקט, הגירעון עולה ואיתו החוב. זו עדיין תמונת מצב מטרידה.
