הטילים רועמים והבורסה מזנקת: המקרה המוזר של השוק הישראלי
ב-12 ימי המלחמה מול איראן, הבורסה בתל אביב המשיכה לעלות ללא הפרעה, בהובלת מדדי הביטוח והבנייה. על מה מבוססת האופטימיות של המשקיעים והאנליסטים – והאם היא מוצדקת?
ב-24 ביוני, בשעות הבוקר המוקדמות, דווח על הפסקת אש בלחימה בין ישראל לאיראן. כפי שאפשר היה לצפות, הבורסה בתל אביב הגיבה באופטימיות רבה.
אך העובדה המפתיעה היא שגם במהלך ימי המסחר מאז פרוץ הלחימה עם איראן ועד הפסקת האש – המדדים המשיכו לעלות: בסיכום התקופה, הבורסה עלתה ב-6.7%, מדד הביטוח עלה ב-22.4% ומדד הבנייה עלה ב-22.3%. מה קורה כאן? איך ייתכן שמדינה הנתונה תחת מטחים של עשרות טילים ביום, עם הרוגים, פצועים, מפונים והרס נרחב – מתחזקת שוק הון שאינו רק יציב, אלא גם עולה?
כשמשבר הופך לשגרה
כדי להבין את הפרדוקס, צריך להתחיל בנקודת ההתחלה. בעת המתקפה הישראלית באיראן, שהחלה ב-13 ביוני, המשק הישראלי כבר היה נתון במלחמה בת שנה ושמונה חודשים מול החמאס וחזיתות אחרות. אבל גם זו לא ההתחלה; ההתחלה היא אי שם במארס 2020, כשהקורונה שיתקה מדינות ברחבי הגלובוס, ולא פסחה גם עלינו. ההתאוששות של המשק מסגרי הקורונה ונזקיה היתה עוצמתית אך קצרה, עד שהגיע ה-7 באוקטובר 2023.
ואולם לאורך כל התקופה, פיתחנו חוסן מרשים – שרק ממשיך להתחזק. "בסוף מתרגלים להכל", שר דודו טסה, וגם אנחנו התרגלנו לתפקד במצבים משבריים, תחת לחצים כבדים. אם הקורונה תפסה אותנו בהפתעה גמורה, ונדרשה לנו תקופת מעבר כדי להסתגל לחיים המתנהלים בעיקר בין קירות הבית ובאינטרנט – הרי שמאז כולנו עברנו כברת דרך, מהורים, תלמידים ומורים, עבור בעסקים פרטיים וחברות ועד לגופים ממשלתיים.
בכל הקשור לגמישות תפעולית, מה שהיה בעבר כאוס טוטאלי, הפך היום להתארגנות כמעט שגרתית: די בהתראה קצרה כדי שחלק ניכר מהמשק יעבור לעבודה ולימודים מהבית, ורוב המערכות במדינה – כולל הקריטיות שבהן – מסוגלות לתפקד גם תחת אש. היכולות הללו להתאושש ולחזור לתפקוד באופן כמעט מלא, גם במצבי קיצון, משפיעות גם על שוק ההון הישראלי, מקום שבו המשבר הוא כבר כמעט שגרה יומיומית.
שוק ההון לא רק משקף את המציאות הנוכחית – אלא גם את התחזיות של המשקיעים לעתיד. כפי שאפשר לראות בעליית המדדים בענפי הבנייה והביטוח, המשקיעים מתכוננים ליום שאחרי המלחמה, ומניחים כי חברות בתחומים כמו התחדשות עירונית, תשתיות ובינוי, יהיו עסוקות יותר מתמיד בשנים הקרובות.
זו דוגמה לכך ששוק ההון אמנם מגיב באופן מיידי לאירועים המתרחשים בעולם – אך גם מבוסס על תהליכים ארוכי טווח. כך למשל, כשחברה שוקלת לצאת להנפקה בבורסה, היא נערכת לכך לאורך חודשים ואפילו שנים, עם הכנת תשקיפים, בדיקות עומק וניתוח סיכונים. כך שמשקיעים ואנליסטים לא מסתכלים רק על מה שצפוי מחר – אלא גם בעוד שנה, חמש שנים ואפילו עשור.
למעשה, אפשר לומר שהשוק כיום "זוכר" את ההתאוששות במשברים קודמים. הזכרנו פה את מגפת הקורונה, אליה הגיב השוק בירידות חדות. הפחד מהבלתי נודע שיתק את המסחר, וגרם לתנודתיות חסרת תקדים. אבל תוך שבועות ספורים התחיל תהליך התאוששות מרשים – דווקא כי התברר שהעולם יודע להסתגל, שהחיים נמשכים גם בתנאים אחרים. בישראל, אותו דבר קרה גם אחרי ה־7 באוקטובר: הפאניקה הראשונית התחלפה במהירות בראייה מפוכחת. התפקוד הכלכלי נמשך, החברות חזרו לפעול, ושוב – השוק הגיב בהתאם.
בין פילוג פנימי לאמונה משותפת
ועדיין, אי אפשר להתעלם מהאתגרים שמעיבים על התחזית האופטימית. אחד מהם אינו ביטחוני, כלכלי או בריאותי – אלא חברתי. חוסר האמון הגובר בין המגזרים השונים, השיח הקוטבי והתחושה של התרחקות זה מזה - כל אלה עלולים להרתיע משקיעים לא פחות מאיומי טילים. כלכלה משגשגת נשענת גם על יציבות חברתית, ושם מוטל על כולנו לפעול באחריות.
חשוב שנזכור שבישראל יכולה להתקיים חברה שהיא יהודית וגם דמוקרטית, חברה שבה אפשר לחלוק על הממשלה – ובו בזמן לפעול למען המדינה. זו אינה רק עמדה מוסרית, אלא נכס אסטרטגי. היא זו שמאפשרת ליזמים, מהנדסים, חיילי מילואים ועובדי ציבור – לפעול יחד, מתוך מחויבות עמוקה, גם כשלא כולם מסכימים על הכול.
אי ודאות, אך גם פוטנציאל אדיר
צריך כמובן לזכור שישראל אינה שוויץ. גם אם איראן לא תהווה איום ממשי בשנים הקרובות, אי אפשר להבטיח שלא יהיו איומים אחרים. ההוצאה הביטחונית לא צפויה לרדת, והנטל התקציבי ילווה אותנו שנים קדימה. גם שוק ההון עשוי להשתנות, ולהגיב באופן שונה לאתגרים אחרים – במיוחד אם אי-הוודאות תעמיק או שהצריכה המקומית תיפגע.
ואולם, ישראל ממשיכה ליהנות מיתרון טכנולוגי מובהק – ושוק ההון, כולל זה הגלובלי, מכיר בכך. החברות שנבנות כאן ממשיכות להימכר בסכומים גדולים ולייצא חידושים לכל העולם, אך הפוטנציאל של ישראל לא טמון רק ברעיונות, אלא גם באנשים שעומדים מאחוריהם.
בסיכומו של דבר, התחזית שלי לעתיד נותרת אופטימית - לא מתוך תמימות, אלא מתוך היכרות עמוקה עם הכלכלה הישראלית ועם האנשים שמניעים אותה. יזמים, מנהלים, משקיעים – כולם מבינים שהאתגרים עצומים, אבל גם מזהים את הפוטנציאל. לא פעם, מתוך משבר צומחות ההזדמנויות הגדולות ביותר. בישראל יש פוטנציאל אדיר להשקעות חדשות, לצמיחה, ואפילו לסדר חדש במזרח התיכון – שיביא עימו עידן חדש של שגשוג.
עו"ד מני גורמן הוא שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון במשרד עו"ד שטיינמץ, הרינג גורמן ושות',
d&b – לדעת להחליט
