עתירה לבג"ץ: לבטל החלטת הממשלה להעביר כסף מהחברה הערבית לשב"כ
ועד ראשי הרשויות ושלושה ארגוני זכויות עתרו לבג"ץ לבטל את הקיצוץ של חצי מיליארד שקל מתקציבי התוכנית לצמצום הפערים בחברה הערבית והעברתם לגורמי הביטחון. עוד הם דורשים למנוע מעורבות השב"כ בחקירת פשיעה אזרחית. "יוצרים מערכות אכיפה נפרדות, משטרה ליהודים ושב"כ לערבים"
מספר ארגוני זכויות אדם יחד והוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות עתרו היום לבג"ץ נגד הממשלה, המשטרה והשב"כ, בדרישה לבטל את החלטת הממשלה לקצץ חצי מיליארד שקל מתקציבי תוכנית החומש לצמצום פערים בחברה הערבית 550 תקאדום ולהעבירם למשטרה ולשב"כ. עוד התבקש בית המשפט לקבוע כי השב"כ אינו מוסמך לטפל בפשיעה אזרחית, ולהוציא צו ביניים שימנע את ביצוע הקיצוץ ואת מעורבות השב"כ עד להכרעה בעתירה. השופטת דפנה ברק ארז הורתה לממשלה להגיב לבקשה לצו הביניים עד ה-13.8.
הארגונים העותרים הם: האגודה לזכויות האזרח, איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי ומרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל. העתירה הוגשה באמצעות עורכות הדין הגר שחטר וניצן אילני מהאגודה לזכויות האזרח.
בעתירה הוסבר כי בניגוד לטענה המטעה של הממשלה שהכספים שיקוצצו אינם מנוצלים, על פי שורה של גורמי מקצוע, לרבות הייעוץ המשפטי של משרדי ממשלה שונים, הקיצוץ יוביל לפגיעה קשה בשורה של תוכניות לפיתוח החברה הערבית ולצמצום ההפליה שלה. קיצוץ זה יוביל לקטיעת פרויקטים, לפגיעה בזכויות של אלפי אנשים המשולבים בהם, ולהורדה לטמיון של התקציבים שכבר הושקעו בהם. בכך, החלטת הממשלה מובילה לפגיעה קשה מאד בזכויות אדם, ובראשן הזכות לשוויון. עוד נטען בעתירה כי בניגוד להכרזה שהכספים ישמשו לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, הם מיועדים ליעדים עמומים, באופן שמעלה חשש כי ייעודם האמיתי אחר.
ע"א הארגונים העותרים, חמורה לא פחות העובדה שמרבית התקציבים יוסטו לשב"כ, לשם טיפול בפשיעה אזרחית. זאת ללא הסמכה בחוק, ותוך מתן הרשאה לגוף ביטחוני חשאי לעקוב ולפקח אחרי הציבור הערבי בכללותו – גם הציבור שאינו עובר על החוק. לטענת הארגונים העותרים "ההחלטה איננה מייחדת את מעורבות השב"כ לטיפול בארגוני הפשיעה אלא בכל פשיעה אזרחית, באופן שמוביל לכך שכל עבירה על החוק, שולית ככל שתהיה, יכולה לגרור חקירה במרתפי השב"כ, ובלבד שהחשוד ערבי. היא מקדמת הכפפה של הציבור הערבי למערכת אכיפה נפרדת, לא דמוקרטית ודרקונית, התייחסות אליו כאל גייס חמישי, ויצירה של שתי מערכות אכיפה נפרדות, כאשר יהודים יהיו כפופים למשטרה, וערבים – לשב"כ".
עוד טוענים הארגונים העותרים כי "ההחלטה התקבלה בהליך חפוז ולא תקין, בניגוד לעמדות גורמי מקצוע, ובהם מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הייעוץ המשפטי לממשלה והייעוץ המשפטי של משרדי ממשלה רבים, כולל זה של המשרד לשוויון חברתי, אשר חתום על הצעת ההחלטה".
יו"ר הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות בישראל מאזן גנאים "החלטת הממשלה שולחת מסר מסוכן לציבור הערבי: במקום להוסיף משאבים למאבק בפשיעה, לוקחים אותם מהחברה הערבית עצמה. מי שמקצץ בתעסוקה, בחינוך, בתכנון ובפיתוח הרשויות – מחליש את החברה הערבית ואת היכולת האמיתית להתמודד עם הפשיעה. אין לערב את השב"כ – גוף ביטחוני מסכל שפועל במחשכים, בטיפול בפשיעה אזרחית. האזרחים הערבים, כמו היהודים, זכאים למערכת אכיפה ששומרת על זכויותיהם להליך הוגן, לפרטיות ולשוויון".
