תקציב המשרד לשירותי דת יגדל ב־100 מיליון שקל
בתקציב המדינה גדל תקציב המשרד ב־21%; הסעיפים העיקריים שקפצו הם המועצות הדתיות והרזרבה; רשתות החינוך החרדיות הרוויחו מהרפורמות התקציביות
תקציב המשרד לשירותי דת יגדל ב־100 מיליון שקל ויגיע ל־660 מיליון שקל, זאת במסגרת תקציב המדינה שיובא היום לכנסת לאישור בקריאה ראשונה. מדובר בעלייה של 21% בהשוואה לתקציב המשרד ב־2025. יש לשים לב שב־2025 גדל תקציב המשרד ל־660 מיליון בעיקר באמצעות כספים קואליציוניים, כלומר גם התקציב המנופח של השנה אינו סופי וצפוי לגדול.
שני הסעיפים שגדלו בצורה המשמעותית ביותר הם המועצות הדתיות והרזרבה שבה מוחבאים כספים שלא ברור למה ישמשו בהמשך. תקציב המועצות הדתיות גדל ב־12%, שהם 44 מיליון שקל, מ־362 מיליון שקל ל־406 מיליון שקל. כיוון שהממשלה מממנת 40% מתקציב המועצות הדתיות והשלטון המקומי 60%, המשמעות היא שהיא מחייבת את הרשויות המקומיות בעוד 66 מיליון שקל. בסך הכל יגיע תקציב המועצות הדתיות, כולל השתתפות השלטון המקומי, ליותר ממיליארד שקל. סעיף הרזרבה התקציבית גדל ב־211%, שהם 61 מיליון שקל, מ־29 מיליון שקל אשתקד ל־90 מיליון שקל השנה.
רשתות החינוך החרדיות זכו לרווח לא צפוי מהרפורמות התקציביות שהן נלחמו בהן. בעבר כשני שלישים מהתקציבים שלהן היו בבסיס התקציב, והיתר מועבר בסוף השנה לפי ההוצאה. מתקציב השנה, בגלל המעבר לתקציב מסודר, כל הסכומים המגיעים להן הוכנסו לבסיס התקציב מה שמגדיל את הסכום שיוקצה להן בתקציב המקורי ביותר מ־800 מיליון שקל. זה אומר שמהשנה לא יהיה צורך בהעברה בסכום הזה בסוף השנה, סוג העברה שהפך ב־2025 נושא לדיון קשה בבג"ץ.
שתי עתירות של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון ויזם האנרגיה הסולארית והאקטיביסט החברתי ישראל קרויזר הניעו בשנים האחרונות תהליכים של שינויים דרמטיים בדרכי התקצוב ובפיקוח על רשתות החינוך החרדיות המפלגתיות, החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס. קרויזר עתר בדרישה למנות לחינוך העצמאי ממונה חיצוני בשל אי־הסדרים הכספיים הקשים בניהול שלו. חדו"ש עתרה למניעת העברת תוספות השכר הגדולות למורים החרדים ללא החלת כל כללי תוכנית הליבה כפי שמחויבות הרשתות בחוק.
בעקבות העתירות הניעו החשב הכללי ואגף התקציבים מספר תהליכים מהפכניים. חשבת הרשתות הוצאה מהן והועמדה בראש מנגנון פיקוח חיצוני, הרשתות נותקו ממערכת מרכב"ה שמנהלת את תקציב המדינה ונקבע שיקבלו מעתה תקציב בסכום ידוע מראש על פי כללי תקצוב (תקצוב נורמטיבי).
ב־25 בדצמבר אישרה ועדת הכספים של הכנסת העברת תוספות תקציב של 1.09 מיליארד שקל לחינוך החרדי, מתוכם כ־800 מיליון שקל לרשתות החינוך המפלגתיות. בתגובה הוגשו שתי עתירות לבג"ץ, אחת של יש עתיד והשנייה של עמותת חדו"ש וח"כ נעמה לזימי מהדמוקרטים נגד חוקיות ההעברה. הטענה העיקרית של המדינה בתגובה היתה שמדובר בהשלמת התקציב השוטף לעמותות ולא בתוספת תקציב. אלא שבג"ץ ממשיך לדון בשאלה למה אין מקזזים תקציב למוסדות שאינם עומדים בכללי הליבה
תקציב החינוך העצמאי גדל ב־28%, שהם 460 מיליון שקל, מ־1.64 מיליארד בתקציב המקורי של 2025 ל־2.1 מיליארד שקל בהצעת תקציב 2026. תקציב בני יוסף גדל ב־43%, שהם 370 מיליון שקל, מ־860 מיליון שקל ל־1.23 מיליארד שקל.
באוצר מסבירים שלא מדובר בתוספת תקציב, אלא בתוצאה של המעבר לתקציב נורמטיבי. אם בעבר העבירו רק כשלושה רבעים מהתקציב מראש והשאר הושלם בהעברה בהתאם לביצוע בפועל, עכשיו ידוע מראש לכמה כסף זכאיות הרשתות ונקבע סכום שאיתו יידרשו להסתדר. "אין פה משאבים חדשים. זה תקציב דומה בהיקף לשנה שעברה", אומרים באוצר.
