"הגעתי לאתר בנייה עם ג'ינס ונעלי עקב ואמרו לי 'תסתלקי מפה'. המשכתי להגיע"
רונית שבירו, אשת השנה של 100 DUNS בנדל"ן, מספרת בראיון מיוחד לרגל יום האישה הבינלאומי על החסמים שהסירה, החשיבות שבדוגמה אישית ואיך למדה לדרוש – ולקבל - את מה שמגיע לה
יום האישה הבינלאומי מקבל השנה משמעות גדולה אפילו יותר. לא מעט טייסות הן חלק בלתי נפרד מההישגים הכבירים של מבצע "שאגת הארי", השיח בנושא מתקדם ומקבל מודעות גדולה יותר ונשים כן מצליחות להטביע חותם במגוון רחב של תחומים ותפקידים בכירים. אלא שבאותה נשימה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שעדיין קיימים פערים בין גברים לנשים שמתבטאים בייצוג חסר במגזרים שונים, בשכר ובקריטריונים נוספים.
זו בדיוק הסיבה שהשנה החלטנו להפנות את הזרקור אל עבר הזוכה באות אשת השנה בענף הנדל"ן, רונית שבירו. שבירו, בעלים ויועצת משפטית ראשית בקבוצת הנדל"ן המובילה שבירו, זכתה לאות הודות לשילוב בין מצוינות עסקית למעורבות קהילתית וחברתית. בנימוקי הוועדה שבחרה אותה הובהר כי היא "לא רק אשת עסקים מוצלחת אשר מקדמת את קבוצת שבירו לשיאים מקצועיים והצלחה עסקית, אלא גם דמות יוצאת דופן מבחינת הפעילות הקהילתית שלה ובאנושיות שהיא מגלה כלפי המגזר השלישי בישראל, כלפי מגוון אנשים וארגונים אשר זקוקים לעזרה בתקופה המאתגרת שמדינת ישראל חווה, וכלפי עובדי החברה שבאמצעותם מצליחה קבוצת שבירו לצמוח ללא הרף".
בדיוק בשל כך, ולאור העובדה כי כבר מגיל צעיר היה לה ברור שהיא תהיה אשת עסקים משפיעה, ישבנו איתה לשיחה על החסמים שהסירה, התובנות שצברה והדרך שסללה עבור אחרות.
ענף הנדל"ן מזוהה כענף גברי. האם לדעתך חל שינוי בשנים האחרונות?
"כן, בהחלט. כשאני התחלתי את דרכי הייתי בין הנשים היחידות ואני ואלו שכמותי פרצו דרך בענף. בעשורים האחרונים מעמד האישה בענף הנדל"ן התחזק מאוד. יש היום נוכחות יפה של נשות שיווק, מכירות, אדריכליות ומהנדסות. לעיתים נדירות גם יש מנהלות פרויקט. גם אצלי, כחלק ממדיניות גורפת בחברה, אנחנו נותנים מקום לניהול נשי ושילוב בתפקידי מפתח. יחד עם זאת, מה שעדיין פחות רואים זה נשים שהן בעלים של חברות".
למה זה קורה?
"המשמעות של להיות בעלים של חברת נדל"ן – בין אם מדובר בגבר או באישה – היא לתת את כל כולך, מבוקר ועד ליל, לעסק. זה אומר שיש מחויבות גדולה 24-7, וניהול של סיכונים וסיכויים. נשים בגילאים צעירים יותר מעדיפות את האימהות וליווי של הילדים עד בגרותם. לא רבות הנשים שמוכנות לקחת את המטלות כמו גברים ולהיות מהבוקר עד הלילה בעסק ובמסירות הזו. אני מראשית הדרך רציתי להיות עצמאית, מובילת דרך וקובעת מדיניות. אני כן מאמינה שהשינויים שמתחוללים והעובדה שנשים מוכיחות את עצמן כשוות לכל דבר, יובילו לכך שכן נראה יותר נשים כבעלים של חברות".
עם אלו חסמים נדרשת להתמודד?
"אמנם השתחררתי מהצבא כסגן אבל הרצון המקורי שלי היה לשרת בתפקיד קרבי ולא אפשרו לי. היו מקרים שהגעתי עם ג'ינס ועקבים לאתרי בנייה ואמרו לי 'תסתלקי מפה'. המשכתי להגיע. כמו כן, בעבר גברים בתפקידים מקבילים לשלי דרשו לקבל אחוזים גבוהים יותר מפני שהם גברים ואני אישה. היו מקרים שעבדתי על 80% מהתפוקה ובפועל קיבלתי 20% בלבד מהתמורה, כשבפועל גבר שעבד על 20% מהתפוקה נהנה מ-50% מהתמורה. בהתחלה הסכמתי לזה בעל כורחי. אחר כך, ועם הניסיון, הבנתי שאם אני תובעת את זכויותיי, אני גם מקבלת אותן. מאז זה לא חזר".
אילו עצות את נותנות לנשים שרוצות לעשות דרך דומה לשלך?
"אפקט המראה הוא המנטורינג והגישה הכי נכונה. חברות שלי, הבת שלי וחברותיה ונשים בתעשייה רואות אותי ואת ההשקעה ואת הגישה שלי ובסוף מבינות שזה מה שמוביל להצלחה. בסוף אין תחליף לדוגמה אישית".
אי אפשר להתעלם מכך שעברנו כברת דרך ארוכה בכל הנוגע לשוויון בין גברים לנשים, אבל הפערים עדיין קיימים. איך נכון להמשיך את התהליכים האלו?
"אני חושבת שהניסיון עד כה הוכיח היא שהצלחה היא תלוית אדם ולא מגדר. גברים ונשים יכולים להצליח באותה מידה - הכל בהתאם לאישיות וליכולות שלהם ושלהן. לכן, המסר שלי הוא לחזק את מעמד האישה בדרך של החוזקה ולא ממקום של הצגתה כמסכנה או כמנוצלת.
הקו המנחה בעיניי הוא שאני טובה כמו כל אחד או אחת בתחום, ומה שיקבע את ההצלחה שלי הוא ההתמדה שלי והיכולות שלי.
"חשוב גם לא לסרס גברים ולא להרגיש שעכשיו רק אנחנו יכולות. זו המשמעות של להיות שוות בני שווים. נשים לא באות להתעלות על אף אחד ולא בתחרות. אנחנו רוצות להוכיח שאנחנו שוות בזכות הידע, הכישורים והעבודה הקשה – ותו לא".
