פרשנות
החשש מאחורי עסקת הענק בגז: עליית מחירים ואיום אנרגטי על ישראל
רה"מ אישר הערב ייצוא גז בהיקף עצום למצרים והבטיח כי מחירי הגז לשוק המקומי לא יעלו, אבל הוא לא הסביר איך יעשה זאת וימנע מהעסקה להפוך למחולל יוקר מחיה נוסף עבור אזרחי ישראל. בנוסף, כשתגליות גז גדולות אינן נראות באופק - עולה שאלות באשר לעתודות הגז שצפויות להתרוקן עד 2045 ולהפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות שרחוקה מהיעד
ראש הממשלה, בנימין נתניהו הודיע הערב (ד') כי החליט לאשר את עסקת ייצוא הגז הגדולה בתולדות ישראל, שעליה דווח לפני 4 חודשים, ובמסגרתה ניומד אנרג'י ויתר שותפותיה בלוויתן ימכרו 130 BCM גז טבעי למצרים בשווי מוערך של 35 מיליארד דולר- כ-112 מיליארד שקל- עד שנת 2040.
נתניהו הבטיח כי מתוך סכום זה, 58 מיליארד שקלים ייכנסו לקופת המדינה (תמלוגים ומס הכנסה) והציג בהודעה מוקלטת שפירסם לציבור גרף ובו צפי להכנסות המדינה לפי שנים. נתניהו הבטיח עוד כי הכסף הזה יחזק את הבריאות, החינוך והתשתיות, למרות שהשותפות הקואליציוניות כבר ניסו השנה להשתמש בכסף למטרות פוליטיות וסקטוריאליות.
עסקת יצוא הגז הגדולה בתולדות ישראל מאיימת על עתידה האנרגטי
לא רואים תגליות גז גדולות באופק: מאחורי הכותרות המפוארות על עסקת יצוא הגז למצרים, בהיקף של כ־35 מיליארד דולר, מסתתרות שאלות כבדות על תחרות, על מחיר החשמל לציבור ועל עיכוב בהכנסות לקרן העושר. הכנסות המדינה ממסים אולי יגדלו - אבל עתודות הגז צפויות להתרוקן עד 2045, והפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות רחוקה מהיעד
לכתבה המלאה
מדובר בהסכם ייצוא הגז הגדול ביותר מאז החלו פיתוחי הגז בישראל, והוא מהווה עדכון להסכם הייצוא הקיים מ-2019, שכלל ייצוא גז בהיקף של 60 BCM. בשלב הראשון, שצפוי לצאת לדרך במחצית הראשונה של 2026, תימכר כמות גז בהיקף של20 BCM.
בשלב השני יימכר גז בהיקף של 110 BCM נוספים — לאחר השלמת פרויקט הרחבת לווייתן (Phase 1B), שעתיד להעלות את קיבולת ההפקה השנתית של המאגר. נזכיר כי השותפות במאגר לא היו מוכנות להשקעה של מיליארדי דולרים בפרויקט ההרחבה ללא חוזה יצוא ארוך טווח, כך שההסכם מעניק ודאות כלכלית שמצדיקה את המימון.
נתניהו עוד הבטיח כי העסקה נעשית כאשר האינטרסים הביטחוניים של ישראל מובטחים, וגם אינטרסים "אחרים" שאינו יכול לפרט עליהם. גם שר האנרגיה אלי כהן השתתף במסיבת העיתונאים ואמר כי העסקה נחתמה אחרי חודשים של מו"מ אינטנסיבי.
מעבר להכנסות ממסים, טען כהן כי ההיקף ההשקעות העתידיות כתוצאה מהעסקה נאמדות על 16 מיליארד שקל. כהן הבטיח כי חברות זרות נוספות ייכנסו להשקיע במשק הגז הישראלי.
אפס תחרות ותמריץ עצום לחברות הגז למכור בחו"ל
השורה החשובה ביותר מתוך דבריו של כהן היא זו: ההסכם שנחתם מבטיח עדיפות למשק המקומי "כאשר סוכמו מגוון מנגנונים שישפרו את מחיר הגז עבור השוק המקומי".
נזכיר כי כהן הבטיח תחת כל עץ רענן כי ישמור על המחירים לשוק המקומי ברמה נמוכה ותחרותית. הרי גז הוא תשומה קריטית עבור ייצור אנרגיה (חשמל) ועבור התעשייה כולה, כך שכל הישג נוסף שחברות הגז מצליחות להוציא בישראל - מתגלגל באופן כמעט מיידי ואוטומטי לאינפלציה במשק ול"טיפוח" יוקר המחייה שבישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי.
האתגר הוא כפול ומכופל בגלל שתי סיבות עיקריות: מחיר יצוא הגז הוא גבוה ממחיר המקומי, ולכן יש תמריץ מובהק לשותפות במאגרי הגז למכור בחו"ל ולא בארץ. הבעיה המבנית השנייה היא כי אין באמת תחרות בשוק הגז הישראלי: שברון היא הבעלים של 40% מ"לוויתן" ורבע מ"תמר", כאשר יש גם לחברה הזו את השליטה התפעולית במאגרים. למעשה שברון האמריקאית מחזיקה באופן אפקטיבי ב־90% מעתודות הגז של ישראל.
הייצוא עלול לייקר את המחיר בישראל שאותו אנחנו נשלם
הממונה על התחרות, מיכל כהן, הגדירה זאת כמצב "בעייתי" והבהירה שהמדינה נדרשת לעודד שחקנים חדשים ולא רק להישען על המאגרים הקיימים. אלא שהשחקנים החדשים, כמו "כריש" - ששימש כגורם תחרותי - הולך ואוזל. כלומר, הפרספקטיבה מבחינת תחרות - היא שלילית ביותר.
לכן, משרד האוצר דרש במסגרת חוק ההסדרים לשנות את כללי המשחק - ולהגביל יצוא. כלומר, אין לאוצר "עיקרון" נגד יצוא, אלא שאותו יצוא, בגלל מבנה השוק, עלול לייקר את המחיר בשוק המקומי ואת המחיר כל הישראלים ישלמו, בריבית דריבית (בלשון המעטה, שכן אינפלציה, תעכב בהכרח את הפחתת הריבית במשק על ידי בנק ישראל).
נתניהו: עסקת הגז עם מצרים בסך 112 מיליארד שקל - יוצאת לדרך
ראש הממשלה הודיע כי אישר את עסקת הגז עם מצרים, "הגדולה בתולדות ישראל". לפי נתניהו, היקף העסקה 112 מיליארד שקל, מתוכם 58 מיליארד שקלים שיכנסו לקופת המדינה. על פי העסקה, שפורסמה באוגוסט האחרון, ייוצא למצרים גז טבעי בהיקף של 130 BCM עד שנת 2040
לכתבה המלאה
הדרך המקורית שהאוצר מצא אינה הגבלות על יצוא, אלא מנגנון של עודף היצע. היות ולמאגרים יש את כל הגז שהמשק הישראלי צריך, אין באמת תחרות. לכן, האוצר רוצה להכריח את מאגרי הגז להשאיר בישראל יותר גז ממה שהמשק צריך. כשיש יותר גז פנוי ממה שהשוק המקומי צורך - המאגרים חייבים להתחרות ביניהם כדי למכור אותו, אחרת הם "נתקעים" איתו או חייבים להשאיר אותו מתחת לאדמה - וזה אומר הפסדים. רק כאשר הם יתחרו באמת - המחירים ירדו.
בפרקטיקה האוצר רוצה לקבוע כי לא ניתן יהיה לייצא יותר מ-85% מהפער בין הביקוש המקומי ליכולת ההפקה, כך שהשוק המקומי יקבל יותר גז ממה שהוא זקוק לו. לפי האוצר, זה מה שייאלץ את המאגרים להתחרות ביניהם ולהוריד מחירים. הצעת האוצר לא נכללה בחוק ההסדרים.
אבל הסכם הגז ההיסטורי מערב אלמנטים נוספים שהם הרבה מעבר לגז ולרגולציה, אלא נוגעים לגיאו-פוליטיקה של ממש עם מעורבות ישירה של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. בראש ובראשונה יש כאן אינטרסים מובהקים מול בעלת ברית אסטרטגית קריטית והיא מצרים של א-סיסי שבשנים האחרונות סובלת ממשבר אנרגיה (שנובע גם מירידה ניכרת בהפקת הגז) בעוד שהביקושים - לחימום, חשמל ותעשייה- נותרו גבוהים.
כתוצאה מכך, מצרים עברה מיצוא גז לייבוא גז, והיא כעת זקוקה לגז הזה שכן אי קבלתו עלול ליצור תסיסה חברתית ופוליטית במדינת הענק – דבר שבוודאי הוא מאוד לא רצוי מבחינת האינטרס הישראלי, בטח בתקופה כה רגישה כאשר סוגיית הידוק הקשרים עם הקטארים והזנחת מצרים מושכת לא מעט תשומת לב.
בנוסף, בעידן שבו אירופה מחפשת תחליפים לגז רוסי, הגז ה"ישראלי-מצרי" עשוי לשמש גם ליצוא מחודש - מה שמעניק לישראל ולקהילייה האזורית רלוונטיות גיאו-אסטרטגית.
לצד השחקניות באזור, עומדת ארה"ב של טראמפ ששיחקה תפקיד לא מבוטל בקידום ההסכם הזה כחלק ממדיניות רחבה יותר של הממשל לייצוב שוקי האנרגיה במזרח התיכון ולחיזוק הבריתות האזוריות. לא רק שגורמי ממשל אמריקאים –לרבות טראמפ עצמו - עסקו בתיאום בין הצדדים, אלא הפעילו גם לחץ (עדין) כדי להבטיח את קידום ההסכם ואת הרחבת התשתיות הנלוות.
ממשל טראמפ רואה בגז הישראלי־מצרי נכס אסטרטגי. בראש ובראשונה כי כאמור, הוא עשוי בעתיד להפחית את התלות האירופית בגז רוסי. שנית, הדבר יתרום גם לייצוב של מצרים של א-סיסי הנתפס בוושינגטון כשותף מרכזי לשמירת היציבות האזורית.
בנוסף, הממשל רואה בייצוא אנרגיה ישראלית בסיס לשיתופי פעולה אזוריים – המכונה "Energy Diplomacy"- מה שמחזק את האינטרסים האמריקאיים במזרח הים התיכון. לא בכדי גם ראש הממשלה וגם שר האנרגיה חזרו על המנטרה שמדובר במהלך שמבסס את מעמדה של ישראל כמעצמת אנרגיה איזורית.
השאלה שנותרה פתוחה היא איך בדיוק תבטיח הממשלה כי מחירי הגז לשוק המקומי לא יעלו והעסקה הזו שאמורה להיטיב עם אזרחי ישראל לא תהפוך למחולל יוקר מחייה נוסף שיפגע בכיס וישחק עוד יותר את ההכנסה הפנויה של הישראלים, שכבר סובלים מיוקר מחייה חריג, בעוד הממשלה לא עושה דבר כדי לטפל בכך.
