סגור
בתים ב יישוב א-סייד כפר בדואי ב נגב 2012
היישוב א-סייד (צילום: Romayan via Wikimedia Commons)
פרסום ראשון

בית המשפט ביטל צווי פינוי נגד בדואים בנגב: לא נשמעו טענותיהם

בית המשפט קבע כי רמ"י לא נתנה לאב ולבנו הזדמנות אמיתית להשמיע את טענותיהם לפני שנדרשו לפנות את בתיהם ביישוב א-סייד בנגב. רמ"י: "מדובר על מי שבנו באופן לא חוקי ועל כן קיבלו מספר התראות מקדימות; הרשות תלמד את קביעות פסק הדין ותבחן את צעדיה"

בית משפט השלום בבאר שבע ביטל שני צווי פינוי שהוציאה המדינה נגד אב ובנו מהחברה הבדואית ביישוב א-סייד בנגב. המשמעות: השניים, המתגוררים בסמיכות זה לזה באותם מקרקעין, יוכלו בשלב זה להישאר בבתיהם. את פסק הדין נתן נשיא בית המשפט, השופט עמית יריב, שקבע כי נפלו פגמים בהליך המנהלי, שכן האב והבן לא קיבלו הזדמנות אמיתית להשמיע את טענותיהם לפני שנדרשו לפנות את בתיהם.
התובעים, אב ובנו, שמתגוררים בסמיכות במקרקעין שבגינם הוצאו הצווים על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), עתרו לביטול הצווים. לטענתם נפלו פגמים מהותיים בהליך הוצאת הצווים והמדינה לא עמדה בתנאים הנדרשים. בין השאר טענו התובעים כי לא ניתנה להם אפשרות לטעון את טענותיהם בטרם הוצאו הצווים. עוד נטען כי המקרקעין המדוברים אינם מקרקעי ציבור, לאחר שהמדינה קידמה תוכנית להסדרה במקום לטובת היישוב. בנוסף נטען כי לא נעשתה כל פלישה למקרקעין, והתובעים ובני משפחתם מתגוררים ומחזיקים במקרקעין עשרות שנים. עוד טענו התובעים כי נודע להם על הדרישה לפינוי המקרקעין רק משיחה טלפונית שקיבלו ממשטרת ישראל, בסמוך לפני ביצוע הפינוי וההריסה בפועל. את התובעים ייצג עו"ד יקיר שקרצי.
מנגד, רמ"י טענה כי התובעים לא עומדים בתנאים הקבועים בחוק לצורך ביטולם של הצווים ולפיכך יש לדחות את תביעתם. רמ"י פירטה כי התובעים לא הוכיחו קיומה של זכות כלשהי במקרקעין שבגינם הוצאו הצווים, והוסיפה כי טענות התובעים בדבר קידום הליכי הסדרה במקרקעין לא מתייחסות למגרשים המפורטים בצווים, ובכל מקרה לא מדובר בזכות קניינית כדין. הרשות אף שללה את טענת התובעים בדבר פגיעה בזכות הטיעון, וטענה כי לתובעים ניתנו שתי הזדמנויות למימוש זכות זו: האחת ניתנה עם הדבקת ההתראה במקרקעין טרם ביצוע הצווים, שם צוין בטופס ההתראה כי מקבל ההתראה רשאי לפנות לממונה בכתב ולהעלות טענותיו; והשנייה ניתנה במסגרת הצווים עצמם, שם צוין כי עומדת למקבל הצו הזכות להביא טענותיו בפני הממונה. רמ"י אף הוסיפה וטענה כי מפקח מטעמה שנכח במקרקעין לא פגש את הפולשים במקום, ומשכך המציא ההתראה והצווים בדרך של הדבקה על גבי המבנים במקום בולט לעין.
2 צפייה בגלריה
עו"ד יקיר שקרצי
עו"ד יקיר שקרצי
עו"ד יקיר שקרצי, שייצג את התובעים: "גם בתקופה של אכיפה מוגברת בנגב, הכוח המנהלי כפוף להליך הוגן ולביקורת שיפוטית הדוקה"
(צילום: עוזי אברהם)
חוק מקרקעי ציבור, שמכוחו הוצאו הצווים בתיק, נועד להעמיד בידי רשויות המדינה מנגנון יעיל ומהיר למאבק בפלישות שלא כדין למקרקעי ציבור. החוק מאפשר לרשויות לפעול לסילוק פולשים בהליך מנהלי מקוצר, וזאת ללא צורך בפנייה מוקדמת לערכאות משפטיות. הצדקה למתן סמכות זו נעוצה בהיקפם הניכר של מקרקעי הציבור ובקושי בפיקוח רצוף עליהם, המאפשר פלישות המוניות ומקשה על המדינה להגן על החזקה בהם באמצעות ההליכים המשפטיים הרגילים. עם זאת, הפעלת הסמכות מותנית בהתקיימם של תנאים מצטברים, ביניהם מתן הזדמנות לתופס להשמיע טענותיו.
השופט עמית יריב קבע כי לאחר ששמע את הצדדים, "לא שוכנעתי כי הנתבעת עמדה בנטל להוכיח כי התובעים קיבלו את זכות הטיעון טרם הוצאת הצווים, ומשכך - דין הצווים להתבטל". בית המשפט קבע כי במקרה זה המפקח הסתפק בביקור יחיד בשטח ובהדבקת התראה על המבנים, מבלי לבצע ניסיונות ממשיים נוספים לאתר את המחזיקים או להביא את ההליך לידיעתם בפועל.
"אין לקבל את טענת המדינה כי ניתן להסתפק בהמצאה כפי שבוצעה במקרה זה. קרי, ניסיון אחד בודד לאיתור הפולש במקום והדבקת ההתראה על גבי המקרקעין, ללא נקיטת אמצעים סבירים נוספים שמטרתם להביא את דבר ההתראה לידיעת הפולש... כזכור, עצם ההליכים לפי חוק מקרקעי ציבור משקפים הקלה משמעותית בכללים החלים על המדינה בעת דרישה לפינוי קרקע על פי החוק. אינני סבור כי הדרישה לביצוע המצאה אפקטיבית של ההתראה - ועמה יידוע אפקטיבי של המחזיק בדבר זכותו להביא את טענותיו לפני הממונה - היא דרישה מוגזמת או מופרזת", קבע השופט. לפיכך, קבע השופט כי לא בוצעה מסירת ההתראה באופן שיש בו להביא את דבר ההתראה לידיעת התובעים.
2 צפייה בגלריה
נשיא בית משפט השלום בבאר שבע עמית יריב 21.11.22
נשיא בית משפט השלום בבאר שבע עמית יריב 21.11.22
נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, עמית יריב: "הדרישה לביצוע המצאה אפקטיבית של התראת הפינוי - אינה דרישה מוגזמת או מופרעת"
(צילום: מוטי קמחי)
בסופו של דבר הורה השופט לבטל את הצווים בשל פגם מהותי בחוקיותם, אולם הבהיר כי אין בהחלטתו כדי להביע עמדה באשר לטענות התובעים פרט לטענת אי-מימוש זכות השימוע, וכי כל טענות הצדדים שמורות להם לעתיד לבוא. עוד הורה כי המדינה תישא בשכר הטרחה של בא כוח הנתבעים בסך 7,500 שקל.
עו״ד יקיר שקרצי, שייצג את התובעים, מסר בתגובה: "הנשיא עמית יריב קיבל את הטענה המרכזית שהעלינו במלואה, שלפיה לא ניתן להוציא צווי סילוק יד בלי מסירה אפקטיבית ומתן זכות שימוע אמיתית. ההכרעה, שהובילה לביטול מלא של שני הצווים, מבהירה לרשויות כי גם בתקופה של אכיפה מוגברת בנגב, הכוח המנהלי כפוף להליך הוגן ולביקורת שיפוטית הדוקה".
מרמ"י נמסר בתגובה: "רשות מקרקעי ישראל פועלת כל העת לשמירה על קרקעות המדינה ובהתאם לכך מקיימת הליכים לפינוי פולשים ממקרקעין אליהם פלשו או שעליהם בנו שלא כדין. במקרה זה, מדובר על מי שבנו באופן לא חוקי ועל כן קיבלו מספר התראות מקדימות בטרם הכוונה לפנותם. הרשות מוציאה אלפי צווים בשנה נגד פולשים, בהתאם לחוק, ומבצעת את הפינויים בפועל ככל שהפולש לא מבצע את הצו בעצמו. הרשות תמשיך לשמור על האינטרס הציבורי, לפעול על פי דין ולפנות פולשים מקרקעות מדינה. הרשות לומדת את הקביעות בפסק הדין ותבחן את צעדיה".