מבחן רכב
קיה סטוניק EX: אין הרבה חדש, וטוב שכך
קיה סטוניק צולחת היטב שיבושי דרך בעיר, היא מתנהגת יפה גם בכבישים מהירים, וצג המידע בתא הנוסעים גדול ונהיר, בלי קשקושים מיותרים. מנגד, בקרת השיוט אינה אקטיבית, ונדרש כבל כדי לחבר את מערכת אנדרואיד אוטו. כשהיבואנית תנצל את התרסקות הדולר כדי להוריד את המחיר, היא תעמיד תחרות ראויה לסינים
קיה סטוניק מחודשת הגיעה לישראל. על פניו מדובר בחדשות שברוב המדינות לא היו מכות יותר מדי גלים. אחרי הכל, קיה סטוניק היא עוד רכב כביש־שטח מבית יונדאי־קיה, שהוא חלק ממשפחה גדולה למדי של רכבי כביש־שטח בממדים דומים מבית יונדאי קיה. הפעם הנסיבות מעט שונות: דולר במצב מצוין משחק לטובת יבואני הרכב, הם יכולים להעמיס אוניות במכוניות ולשלוח לישראל ולמכור במחירים "תחרותיים" או כפי שקראו להם לפני חמש שנים: "מטורללים". ויש עוד עניין חשוב: הסינים. הם נוגסים בפלחי השוק של הקוריאנים והיפנים, ולהם יש טכנולוגיות הנעה היברידיות, יש להם פלאג־אין הייבריד. ובקטגוריות היותר נמוכות של רכבי הכביש־שטח שעולים בערך 130 אלף שקל נוחות הנסיעה לא משהו, כי ב־130 אלף שקל אפשר לקבל רכב סיני יחסית מיושן, לא משהו שתוכנן השנה. ויש להם גם ירידת ערך מחרידה שאולי לא משתקפת במחירונים, אבל מרגישים אותה היטב בשוק. מי שייכנס לקבוצות המקוונות של בעלי הרכבים הסינים, גם ההיברידיים הזולים, יגלה שלל סיפורים מצחיקים על מכוניות שלא מניעות, מערכות שלא מתחברות, רעשים, חריקות ושאר ירקות.
כעת מגיעה העת להשיק את קיה סטוניק המחודשת בישראל, ומחיר גרסת הבסיס הוא 130 אלף שקל. סטוניק אינה היברידית, היא לא סופר־מתוחכמת, אין לה מסכים עם תמונות מתחלפות, גם אין לה אורות מרצדים. מה שכן יש לה הוא פשטות, לאו דווקא באבזור אלא בתפיסה.
אז מה חדש בסטוניק? בשלוש מילים: שום דבר משמעותי. החידוש הוא קוסמטי מבחוץ: במקום הפנסים הקודמים יש כעת פנסים חדשים שמזכירים את אלה של הדגמים החשמליים של קיה. מאחור אותו סיפור. אף אחד לא מסתכל על הסטוניק ברחוב, גם לא בעלי סטוניק ישנה. בפנים השינוי דווקא חשוב: סטוניק מקבלת את הממשק הטוב של קיה, שבעבר היה "חדשני" והופיע בדגמים החשמליים של היצרנית, ואז חלחל למטה אל הדגמים העממיים.
סטוניק מתחילה באגם בדימונה, כי מתברר שלדימונה יש אגם. יש לה מנוע בנפח ליטר אחד, המנוע הזה מפיק 100 כוחות סוס באמצעות מגדש טורבו. בדומה ללא מעט מנועים אחרים מהז'אנר הזה, הוא נוטה לרעוד כאשר הוא עובד בסיבובי סרק. הרעידות אינן משמעותיות, אבל חלקן חודר לתא הנוסעים. בצד הירוק, יש כאן מערכת "עצור וסע" שמדוממת את המנוע בעצירה. עדיף לבטל מראש כי המזגן נחלש כאשר הרכב מדומם מנוע ברמזור.
תיבת ההילוכים אוטומטית בעלת שבע מהירויות, היא עובדת היטב, אין לה את המחלות שהיו לתיבות כאלה בעבר. סטוניק מאיצה היטב, עושה עבודה טובה בכל הקשור במנוע, אבל במאמץ, במיוחד בנסיעה בין־עירונית, המנוע הקטן מרעיש.
אין מבחן בטיחות
תא הנוסעים של סטוניק, כאמור, הוא סיפור אחר. השינוי המשמעותי ביותר הוא לוח המחוונים, אבל יש גם מקומות שמזכירים היטב שסטוניק היא מכונית שעברה עדכון, היא לא באמת חדשה. לדוגמה, כדי לחבר את מערכת אנדרואיד אוטו צריך כבל נתונים. שלנו ארוך, הוא מסתבך בידית ההילוכים. ואין ידיות להעברת הילוכים מגלגל ההגה. הפלסטיקים שחורים, קודרים, כמו ברוב דגמי קיה העממיים.
הספסל האחורי אינו מהמרווחים בקטגוריה. אם יש דבר אחד שיצרני הרכב הסינים לימדו את הישראלים זה שלילדים או להורים שיושבים מאחור עושים כבוד. פתח הכניסה לספסל האחורי מעט גבוה. אין פתח מזגן אחורי, יש שקע USB C אחד בלבד. על שלושה מבוגרים מאחור אין מה לדבר, זה לא חריג. תא המטען יחסית גדול ויש גלגל חלופי אמיתי.
עיקר השינוי הוא מקדימה: לוח המחוונים חדש. תנוחת הישיבה טובה מאוד. יש שפע של אפשרויות כיוון למושב, אם כי הכיוון ידני בגרסת הבסיס. בלם היד חשמלי, וזה נחמד. כמו בהרבה קוריאניות, משענת הראש מוטה מעט קדימה, לא מומלץ למי שסובל מבעיות בצוואר. לוח המחוונים עצמו כולל את הממשק החדש של קיה, כלומר לפני הנהג יש צג מידע גדול ונהיר, כזה שאינו לוקה בעודף קשקושים. בין הנהג והנוסע יש מסך נוסף, ברור להפליא, שינוי מרענן אחרי כל הסינים. מתחתיו יש פאנל שליטה מוכר של קיה, סרגל ארוך וצר שבלחיצת כפתור הופך מתצוגה של פונקציות בקרת האקלים לפונקציות של מערכת המדיה. כמה פשוט ככה קל. טווח הכיוון של ההגה טוב מאוד, חשוב גם לציין שרשימת מערכות הבטיחות חלקית: יש בקרת שיוט, אבל היא לא אקטיבית. יש שליטה בהיגוי אקטיבי.
סטוניק משוטטת בחום של באר שבע. העיר משתנה על בסיס יומי, כל הזמן בונים, חדש מתערבב עם ישן, וברחובות יש שפע של אשפה, בורות, שיבושים. סטוניק עושה עבודה טובה על הבורות בעיר. מדובר ברכב שתנוחת הישיבה בו יחסית גבוהה, מה שמאפשר שדה ראייה מרשים.
מחוץ לעיר אותו סיפור: סטוניק ממוקדת מאוד, יש לה התנהגות כביש טובה. מערכות הבטיחות שלה, שכן מותקנות, עושות עבודה טובה, אין יותר מדי חפירות, צפצופים וקשקושים. אגב, קיה סטוניק נבחנה עוד לפני הקורונה על ידי ארגון הבטיחות האירופי EURONCAP. אבל זה היה הדגם לפני מתיחת הפנים, והוא קיבל שלושה כוכבים, לא מבריק במיוחד. מאז סטוניק עודכנה אבל לא נבחנה מחדש.
המבצעים בדרך
בסופו של יום קיה סטוניק היא מוצר טוב. גם הגרסה היוצאת של קיה סטוניק היתה מוצר טוב. מדובר ברכב כביש־שטח קטן, קוריאני (מה שיבטיח שמירת ערך סבירה), שאינו חדשני ביותר אבל מספיק חדשני כדי לענות על רוח התקופה.
עם זאת, יש תחומים שבהם גילה של הסטוניק ניכר, למשל נושא הקישוריות או היעדר הפתח ליושבים בספסל האחורי. חשוב לציין שסטוניק היא מכונית זולה מן הדור שקדם לה, ומן הסתם אחראים לכך שער הדולר וגם התחרות מול הסינים, אבל קשה שלא לשים לב לאחידות המחירים בין סטוניק לדגם המקביל של יונדאי, שלא לדבר על הנוסחה המוכרת שקובעת שאם סיני פלאג־אין הייבריד עולה כ־140 אלף שקל, אז קוריאני לא היברידי יעלה 130 אלף שקל. יש כבר יבואני רכב שפרצו את הנוסחה הזאת, ראו ערך יבואנית סיטרואן, שמוכרת את C3 בכ־115 אלף שקל. והסיטרואן אגב מצוינת. סטוניק תתאים למי שמחפש סוג של תעודת ביטוח בעידן שבו קשה שלא לשים לב שהסינים אינם מושלמים, אבל יש לקחת בחשבון: סביר להניח שהמחיר הריאלי של סטוניק ייחשף במהרה בכל מיני מבצעים, הטבות והנחות.
