פרויקט המטרו מלהיב את המשקיעים, אבל לא כל הקבלניות גוזרות קופון
צפי להשקעות עתק בתשתיות, ומכרזים צפויים בפרויקט המטרו, מזניקים את מניות החברות בתחום. אורון ושפיר בולטות לטובה, בעוד התמקדות בבנייה למשרדים ולמגורים מכבידה על דניה סיבוס ואשטרום, ומחדדת את הפערים בין החברות בענף
הפיצול הענפי מבליט את ההבדלים: בעוד מגזר הנדל"ן למגורים סובל מהאטה וזה המניב עדיין מתמודד עם קשיים בשוק המשרדים, במגזר התשתיות בולטת בחודשים האחרונים אופטימיות מצד המשקיעים שדחפה לעלייה בשערי המניות של רבות מהחברות הקבלניות שעוסקות בו. כך, בזמן שמדד ת"א־125 עלה מתחילת השנה ב־10%, מניית קבוצת אורון זינקה באותו פרק זמן ב־129% ומניותיהן של שפיר, רימון, ומנרב עלו ב־37%, ב־34% וב־17% בהתאמה. אולם, לא כל החברות נהנו באותה המידה. מהצד השני, בולטות מניות חברות שהתלות שלהן בבנייה למגורים ולמשרדים רבה, כמו דניה סיבוס ואשטרום שאיבדו בתקופה זו 26% ו־21% מערכן בהתאמה.
התפיסה המקובלת בשוק היא כי מאחר שתחום התשתיות יחייב השקעות מסיביות מצד המדינה, לאור הריבוי באוכלוסייה, לצורך לקידום הצמיחה ולהתאוששות מפגעי המלחמות האחרונות, החברות שעוסקות בתחום ייהנו מכך. המייצג הבולט לכך הוא פרויקט המטרו, שיצריך השקעה של כ־200-180 מיליארד שקל ומלהיב את המשקיעים, כאשר רבות מהחברות כבר נערכות לאחוז בנתחיו. מנגד, חלק מהחברות שאינן עוסקות רק בהקמת פרויקטי תשתיות, ממוקדות במקביל בהקמת פרויקטים עבור חברות אחרות, במגורים או במשרדים או בתחומים אחרים, ואף פועלות בזרועות נוספות כדוגמת ייזום למגורים, אנרגיה ונדל"ן מניב, גם בחו"ל, ולכן מושפעות מהנעשה בתחומים אלה ובאזורים שבהן הן פועלות, כאשר המשקיעים בוחנים אותן על גם על סמך פעילויותיהן האחרות. הדו"חות הרבעוניים האחרונים שפרסמו כמה מהחברות עשויים להסביר את התוצאות.
זינוק נחשוני בפעילות ההנדסית של אורון
תחום הפעילות המרכזי של אורון, שמנוהלת על ידי בעלי השליטה, האחים יואל וגילי עזריה (32.5% כל אחד), הוא תשתיות ובנייה שהיה אחראי ברבעון השני של 2026 ל־56% מהכנסותיה, ובו היא מבצעת פרויקטים הנדסיים בתחומי התשתיות, המבנים, הכבישים, התשתיות התת־קרקעיות, המנהור והבנייה הציבורית. בהם בולטים פרויקטי תשתיות כבישים ומסילות שונים. כחלק מכך בסוף מאי ובאמצע יוני היא זכתה בשני מכרזים לביצוע עבודות ראשוניות בפרויקט המטרו. לצד זאת פועלת אורון גם בתחום הייזום והבנייה למגורים, וכן בתחום התעשייה, שבו היא מייצרת, מובילה ומשווקת מוצרים לענפי הבנייה והסלילה.
אחרי שנפגעה מהשלכות המלחמה מול איראן ברבעון הראשון של השנה, אורון שבה ברבעון השני למגמת השיפור בביצועים שאותה רשמה ב־2025 והמכירות עלו ב־12%, ל־548 מיליון שקל. עלייה זו השתרשה לרווח התפעולי שזינק ביותר מפי ארבעה ל־38 מיליון שקל, והעבירה את השורה התחתונה של אורון מהפסד של 8.5 מיליון שקל ברבעון השני אשתקד לרווח של 13 מיליון שקל שיוחס לבעלי מניותיה ברבעון השני השנה.
בהתאם לחלקו המרכזי בפעילות החברה, תחום התשתיות והבנייה הניב את התרומה המרכזית לכך עם קפיצה של 25% בהכנסות, ל־306 מיליון שקל, ורווח גולמי רבעוני שנסק מעלה מ־1.6 מיליון שקל ל־26.6 מיליון שקל. זאת בעקבות השפעה שלילית של המלחמה הראשונה עם איראן ביוני שעבר, עלייה בהיקף הפרויקטים שבביצוע והבדלים בתמהיל ביניהם, כמו גם עדכוני תמחור של חלק מהפרויקטים.
בשוק מייחסים את הזינוק במניית אורון לביצועים החזקים של החברה. אך אלה נתפסים רק כמרכיב אחד שתומך בהתלהבות המשקיעים. החברה נהנית מהרוח הגבית שדוחפת גם חברות תשתיות אחרות בעקבות הצפי למכרזי תשתיות משמעותיים מצידה של המדינה — המטרו הוא הבולט בהם — שיקפיצו מעלה את צבר הפרויקטים של החברות וצפויים אף לספק להן רווחיות גבוהה מבעבר. הזינוק במניית אורון בתגובה לדיווחיה על אודות זכייה בשני מכרזים ראשוניים בפרויקט המטרו, של 8% ושל 17%, מדגים את עוצמת הציפיות מהפרויקט מבחינת המשקיעים.
היבט שמחזק זאת עוד יותר הוא העובדה שאורון גם מזוהה בעיקר עם תחום התשתיות, אף שהיא מחזיקה בזרוע ייזום נדל"ן, ופחות בונה למגורים או למשרדים, תחומים שסובלים מהאטה וסימני שאלה. כאשר בזכות תאגיד כוח אדם שבו היא מחזיקה היא גם עצמאית מבחינת נגישות לעובדים זרים ומחזיקה בזרוע פעילות תעשייתית שמספקת לזרוע התשתיות שלה את חומרי הגלם הנדרשים בפרויקטים באופן עצמאי.
שפיר: הגדולה ביותר מבחינת השווי
בעוד אורון, שנסחרת כיום בשווי של 2.3 מיליארד שקל, מזוהה בעיני גורמים בשוק כמעין "שפיר הקטנה", שווי השוק של שפיר הנדסה המקורית מגיע ליותר מ־15 מיליארד שקל. לשפיר, שמנוהלת על ידי בעלי השליטה (56% במצרפי) האחים הראל, ישראל, גיל וחן שפירא, חמישה מגזרי פעילות: תעשייה, תשתיות, נדל"ן, לוגיסטיקה וזכיינות. כאשר מגזר התעשייה, שבו היא מפעילה מחצבות ועוסקת בייצור והובלה של מלט ומוצרי בטון ואספלט, ברזל לבניין וצנרת ייעודית, ומגזר התשתיות שבו שפיר מבצעת פרויקטים להקמת תשתיות ומבנים כולל כבישים, גשרים, מערכות רכבתיות ובנייה ציבורית, הם המרכזיים בפעילותה והיו אחראים ל־46% ול־44% מההכנסות ברבעון השני.
בהתאם לכך, כמו אורון, גם שפיר מזוהה בשוק בעיקר עם עולמות התשתיות ונהנית מהתנופה המצופה בהם. כמוה, גם היא שולטת בעצמה בהבאת העובדים הזרים הנדרשים לה, ונכון לסוף 2025 העסיקה 450 עובדים זרים לעומת כ־175 שאורון העסיקה. שפיר מספקת לעצמה גם את חומרי הגלם הנדרשים בפרויקטים ו־8% מהכנסות מגזר התעשייה ברבעון השני - 64 מיליון שקל - נרשמו כהכנסות בין־מגזריות בחברה עצמה.
שפיר נהנתה ברבעון השני מקפיצה של 28% ושל 22% בהכנסות בשני מגזרי הפעילות העיקריים ל־772 מיליון שקל במגזר התעשייה ול־746 מיליון שקל בתשתיות. כאשר במגזר התעשייה העלייה השתרשה גם לקפיצה של 53% ברווח המגזרי. בשל מרכזיותו של מגזר זה בפעילותה, שפיר צפויה ליהנות מעלייה בביצועיו גם בהינתן זכייה של חברות קבלנות אחרות במכרזי התשתיות הגדולים הצפויים, שכן לפחות חלקן עתידות לצרוך ממנה את חומרי הבנייה שיידרשו בהם.
דניה סיבוס: המיקוד במגורים מקשה
בעוד שפיר ואורון מזוהות בעיקר עם הקמת תשתיות, תחום זה הוא רק השלישי מבחינת היקף ההכנסות בו עבור דניה סיבוס, וברבעון השני הן עמדו על 307 מיליון שקל, שהיוו 19% מהכנסותיה הרבעוניות של החברה. תחומי הפעילות העיקריים של החברה שבשליטת יעקב לוקסנבורג (61%, באמצעות לפידות קפיטל) הם בבנייה שלא למגורים (702 מיליון שקל הכנסות רבעוניות, 43% מכלל ההכנסות) שבמסגרתו היא מקימה מבני משרדים, תעשייה, מסחר ואחרים; ובבנייה למגורים (612 מיליון שקל, שמהווים 36% מההכנסות).
צבר הפרויקטים בתחום התשתיות מעודד יותר עם כאלו בהיקף של 7.4 מיליארד שקל, מהם כ־5 מיליארד שקל שהתווספו ב־2025 בעקבות תחילת עבודות ההקמה של קו הרכבת הקלה הכחול בירושלים. אך למולם, צבר של 11.8 מיליארד שקל בפרויקטים בתחום הבנייה למגורים, שמלמד כי גם בשנים הקרובות תחום התשתיות ימשיך להיות משני עבורה לבנייה למגורים. זינוק ברווח הגולמי בתחום התשתיות ברבעון השני של 2026, ל־19 מיליון שקל לעומת 3.5 מיליון שקל ברבעון המקביל — תוצאת התייקרות בעלויות הקמת הפרויקטים בשנה שעברה בעקבות המצב הביטחוני, והתמתנות בהן השנה — קוזז לחלוטין עם נפילה חדה ברווח הגולמי בתחום הבנייה למגורים, שהגיע לרבע מיליון שקל בלבד.
תלותה של דניה סיבוס בתחום הבנייה למגורים שבו נמשכת זה זמן האטה ברכישת הדירות ושסבל מאז המלחמה בעזה מהתייקרות בעלויות הביצוע, ובעיקר בשכר העובדים הזרים שהחליפו את אלו הפלסטינים, העיבה על ביצועיה התפעוליים של החברה בעיקר בכל הקשור לפרויקטים הוותיקים יותר. כאשר באלו החדשים יותר תמחור הביצוע כבר היה מעודכן למבנה העלויות היקר יותר, וגם באלה נרשמה התמתנות.
המשקיעים שמביטים בעצבנות על הקשיים בשוק המגורים מגיבים גם אל תחום הפעילות המרכזי של החברה, הבנייה שלא למגורים, בספקנות. וזאת לאור החשש מירידה בביקושים להקמת פרויקטי משרדים. חשש שהתעצם לאחר תקופה ארוכה של דשדוש בביקושים לשטחי משרדים להשכרה, חששות מהשלכות ה־AI על הביקוש לעובדים בתחומים הטכנולוגיים, והיצע גדול יחסית של מגדלי משרדים שכבר מצוי כיום בהקמה. לאור כל זאת, מניית דניה סיבוס, שנסחרת בשווי של 3.4 מיליארד שקל, איבדה מתחילת השנה 26% מערכה.
