בג"ץ מקפיא את פיטורי ראש השב"כ עד לדיון בעתירות נגד ההדחה
שופטת העליון גילה כנפי שטייניץ הוציאה צו ביניים נגד החלטת הממשלה שהתקבלה הלילה בניגוד לעמדת היועמ"שית וקבעה כי דיון בעתירות יתקיים לא יאוחר מ-8 באפריל - יומיים לפני כניסת הפיטורים לתוקף לפי החלטת הממשלה. קרעי: "הצו משולל תוקף. נגמר הסיפור. העם הוא הריבון"
בג"ץ מקפיא בצו ביניים את פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר עד לדיון בעתירות שהוגשו נגד הליך ההדחה. כך קבעה היום (ו') בצהריים שופטת בית המשפט העליון גילה כנפי שטייניץ. בהחלטה שפרסמה כתבה השופטת כי "מבלי לנקוט עמדה בעתירות, ועל מנת למנוע טענה למצב דברים בלתי הפיך, ניתן בזאת צו ארעי לפיו יושהה תוקפה של ההחלטה מושא העתירות עד למתן החלטה אחרת".
היא קבעה בהחלטתה כי העתירות ייקבעו לדיון לפני הרכב שופטים "בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מיום 8.4.2025". כנפי שטייניץ קבעה את הדד-ליין לתאריך הדיון למועד שהוא לפני כניסת פיטוריו של בר לתוקף לפי החלטת הממשלה - 10 באפריל.
אתמול בלילה הממשלה החליטה על פיטוריו של בר, וזאת בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שבחוות דעת שפורסמה מטעמה, הבהירה כי קודם להחלטה על סיום כהונתו של בר על הממשלה לקבל את המלצת הוועדה המייעצת למינויים בכירים.
בהובלת נתניהו, הממשלה דחתה את דרישה זו של בהרב מיארה, ואמש אחרי דיון שבר לא נכח בו, הצביעה על הדחתו פה אחד, בטענה לאובדן חוסר אמון בו מצד ראש הממשלה. בהחלטה נקבע כי בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל או כאשר ימונה ראש שב"כ קבוע - לפי המועד המוקדם מביניהם.
קודם לדיון פרסם בר מכתב חריף נגד המהלך. כבר בלילה הגישו התנועה לאיכות השלטון ופורום "חומת מגן לישראל" עתירה נגד פיטורי בר ובקשה לבג"ץ להוציא צו ביניים נגד ההדחה, ובהמשך עתירות דומות הוגשו גם על ידי משמר הדמוקרטיה הישראלית, התנועה לטוהר המידות, קבוצה של פעילי מחאה בולטים וסיעות האופוזיציה יד עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה.
העתירות: ניגוד עניינים חריף של נתניהו
בעתירות נגד ההדחה נטען כי ההחלטה התקבלה בניגוד לדין, תוך ניגוד עניינים חמור וחריף ביותר של נתניהו, מתוך שיקולים זרים ופוליטיים, וללא הליך מינהלי תקין, ובכך ההחלטה מסכנת באופן ממשי את ביטחון המדינה. בין השאר מוזכרות בעתירות כי הדחת בר נעשית על רקע החקירות שהשב"כ מנהל בפרשת קטארגייט, שבמסגרתה נחקרת הסביבה הקרובה של נתניהו, כמו גם פרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון ה"בילד" שבה חשודים אנשי לשכתו.
עוד מוזכר כי החלטת הממשלה נעשתה ללא היוועצות עם היועמ"שית ובניגוד לעמדתה ולהבהרה שלה מראש כי קודם להחלטה על הממשלה לקבל את המלצת הוועדה המייעצת למינויים בכירים, כפי שהממשלה עצמה החליטה בהחלטה קודמת בשנת 2016, וכפי שהובהר בחוות דעתו של המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון, בטרם כינוס ישיבת הממשלה. בין השאר נטען כי הדחת בר נועדה לחסום את החקירות ולהחליף אותו בראש שב"כ "נוח" יותר לממשלה ולעומד בראשה. עוד נטען באחת העתירות כי ייזום הפיטורים של בר נעשה רק לאחר שתחקיר שב"כ על הרקע לאסון 7 באוקטובר הצביע במובהק על אחריות הדרג המדיני לאסון.
שר התקשורת שלמה קרעי פרסם לאחר ההחלטה מסר לשופטת כנפי שטייניץ שמסמן כי הממשלה לא מתכוונת בהכרח לכבד את פסיקת בג"ץ. הוא כתב כי "רונן בר יסיים את תפקידו ב-10.4 או קודם לכן עם מינוי ראש שב"כ קבוע. אין לך סמכות חוקית להתערב בזה. זו סמכותה של הממשלה ושלה בלבד. הצו שלך משולל תוקף. נגמר הסיפור. העם הוא הריבון".
לפי דיווחים מישיבת הממשלה, נתניהו אמר בה בין השאר כי "האם מישהו יעלה על דעתו שנמשיך לעבוד עם ראש השב"כ ללא אמון? לא יקרה".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ סימן גם הוא את הכיוון ובציוץ שלו כתב כי "שופטי בג"ץ לא ינהלו את המלחמה ולא יקבעו את מפקדיה. נקודה".
מנגד אחרי ההחלטה השר משה ארבל פרסם כי "ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו לא תפר החלטות של בית המשפט".
לאחר החלטת בג"ץ מסרה התנועה לאיכות השלטון: "החלטת בג"ץ היא צעד ראשון וחשוב במאבק להגנה על עצמאות מערכת אכיפת החוק ושומרי הסף בישראל. נמשיך להיאבק נגד ניסיונות הפגיעה בשלטון החוק ובחקירת הקשרים המסוכנים בין מקורבי ראש הממשלה לקטאר".
מובילי המחאה, וביניהם שקמה ברסלר, משה רדמן, יאיא פינק, עמי דרור ונוספים בירכו גם כן על "בלימת המהלך הבלתי חוקי בעליל לפיטורי ראש השב"כ. נמשיך לעמוד מאחוריהם ברחובות".
ראש לשכת עוה"ד עמית בכר מסר גם כי "בג"ץ הוא קו ההגנה האחרון של עם ישראל בפני חורבן הבית השלישי. אלו ימים אפלים אך בסופם ובזכות הנחישות של מיליוני ישראליות וישראלים - הדמוקרטיה תנצח, ישראל תנצח".
