מעט מדי ומאוחר מדי: הרחבת טרמינל 3 של נתב"ג יוצאת לדרך
טרמינל 3 יורחב ב־7,000 מ"ר ויוקם מבנה חדש עבור נוסעים המגיעים מהמטוס באוטובוס ולא דרך השרוולים בעלות של 310 מיליון שקל. העבודות צפויות להימשך שנתיים וחצי ויספקו פתרון חלקי להכפלת מספר הנוסעים שעוברים מדי שנה בנתב"ג עד 2030
קבוצת אורון אחזקות והשקעות זכתה במכרז הענק של רשות שדות התעופה להרחבה ושדרוג של טרמינל 3 בנתב"ג. המכרז בשווי 310 מיליון שקל צפוי להגדיל את נתב"ג ב־7,000 מ"ר על רקע הערכות כי עד 2030 השדה יגיע לרוויה ולא יעמוד בעומסים. גורמי המקצוע, ובהם משרד האוצר, כבר מתריעים תקופה ארוכה כי נתב"ג לא ערוך לביקוש.
בדיון שעסק בהקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג אמר נציג האוצר כי הם צופים שמספר הנוסעים בנתב"ג ישלש את עצמו בשנת 2040, והביקוש יגיע ליותר מ־60 מיליון נוסעים בשנה. לשם השוואה ב־2023 חלפו בנתב"ג 20 מיליון נוסעים. ברשות מבקשים למצוא פתרון זמני, לפחות עד להקמת שדה תעופה משלים, וההרחבה החדשה צפויה לא רק להגדיל את הקיבולת של נתב"ג אלא גם לשפר את השירות ולזרז את המעברים.
ההרחבה החדשה נחשבת לפרויקט הגדול ביותר של רשות שדות התעופה כיום, והיא כוללת הרחבה משמעותית של השטח הקיים של טרמינל 3, שבמסגרתה יתווספו כ־7,000 מ"ר שיחוברו לארבע הקומות הקיימות של נתב"ג. המבנה החדש ייקרא טרמינל 3A.
במסגרת הפרויקט יורחב גם מתחם המזון המרכזי בדיוטי־פרי, במטרה להגדיל את מגוון המסעדות ובתי הקפה. המתחם החדש יכלול אזורי ישיבה ותוספת של רשתות מזון בשטח של 5,500 מ"ר.
התורים בצ'ק אין יקוצרו
במתחמים שייבנו יוצבו שטחי מסחר ומזון, אזורי תפעול ושירות. ברשות שדות התעופה אומרים שההרחבה תשדרג את היכולות התפעוליות של נתב"ג, תקצר את זמני ההמתנה ותסייע לעמוד בצפי הביקוש מנתב"ג בשנים הקרובות. בין היתר מתוכנן אזור בידוק כבודת יד ועמדות נוספות שמטרתן לקצר את זמני ההמתנה ולשפר את זרימת הנוסעים בטרמינל.
בנוסף, יוקם מבנה חדש, שייקרא "שער תל אביב", בשטח של 2,000 מ"ר, שישמש ככניסה ייעודית לנוסעים המגיעים מהמטוס באוטובוסים ולא דרך השרוול. המבנה החדש יאפשר קיצור וזירוז של תהליכי הבידוק והמעבר לאזור איסוף הכבודה.
העבודות שצפויות להתחיל בחודשים הקרובים ממתינות למתן צו מאושר ממשרד התחבורה. משך העבודות צפוי לעמוד על כשנתיים וחצי.
בקבוצת אורון מבינים כי יידרשו לעבוד בתוך מתחם פעיל מפני שנתב"ג לא יכול להיסגר לרגל העבודות ועל כן יעבדו בשיתוף רשות שדות התעופה והגורמים בנתב"ג כדי לשמור על רציפות תפקודית. עם זאת, אתר בנייה בסדר גודל כזה צפוי לשנות את התנהלות הטרמינל ולהשפיע על הנוסעים, בעיקר ככל שהעבודות יתקדמו ויהפכו משמעותיות יותר.
באוגוסט האחרון עברו בנתב"ג יותר מ־2.26 מיליון נוסעים, בטיסות נכנסות ויוצאות. על פי הערכות, עד שנת 2030 כ־40 מיליון נוסעים יעברו בנתב"ג מדי שנה, מצב שיעמיד את שדה התעופה המרכזי בישראל ברוויה והוא יתקשה לעמוד בעומסים. עבודות ההרחבה נועדו להעניק לנתב"ג עוד קצת זמן, אבל הוא לא צפוי לעמוד בעומסים כאלה ולכן יש צורך בשדה תעופה משלים.
מרשות שדות התעופה נמסר כי בהמשך יפורסמו מכרזים נוספים לבניית הזרוע החמישית לטרמינל 3 בנתב"ג והרחבת הטרמינל לצידו המזרחי בתוספת 82 דלפקי צ'ק־אין.
ומה עם שדה תעופה נוסף?
המלחמה מול איראן ביוני השנה הוכיחה שישראל זקוקה לשדה תעופה משלים ואינה יכולה לרכז את צי המטוסים האזרחיים שלה בנקודה רגישה אחת.
החיפוש אחרי שדה תעופה משלים הפך לסאגה מתמשכת ולמאבק כוחות בין גורמי המקצוע, הצבא, הרשויות המקומיות ומשרד התחבורה. בצה"ל מתנגדים להקמת שדה בנבטים שבדרום בטענה שהוא מסוכן עקב האופי הביטחוני של האזור. לעומת זאת, משרד התחבורה וראשי הרשויות בדרום מעדיפים הקמת שדה תעופה בנבטים על פני האלטרנטיבה של רמת דוד שבעמק יזרעאל, ואילו בוועדה הארצית לתכנון ובנייה טוענים כי ישראל זקוקה לשני שדות תעופה משלימים.
בחודש יוני האחרון נוצר עיכוב דרמטי נוסף בהקמת שדה תעופה משלים לאחר שבסיום דיון ביטחוני בנושא הודיע ראש הממשלה נתניהו כי יוקם שדה תעופה בצקלג סמוך לרהט, ולא בנבטים או ברמת דוד. זאת, אף שבשני המקומות כבר פועלים שדות תעופה צבאיים וקיימות רוב התשתיות הנדרשות. המשמעות של ההחלטה החדשה היא ששדה התעופה החדש יוקם רק עוד יותר מעשור. למעשה, הקמת שדה תעופה בצקלג זו האופציה שתדרוש הכי הרבה זמן, כסף ומשאבים.
במטה "הנגב ממריא מנבטים" טענו כי התוכנית "מנותקת מהמציאות ואבסורדית בכל קנה מידה". לטענתם, המטרה היחידה של הקמת שדה תעופה בצקלג היא ניסיון לסכל כל אפשרות להקמת שדה תעופה בנגב ובכך להכשיר את הקרקע להקמת השדה ברמת דוד.
