החרדים טענו שפתרו משבר תקציבי, באוצר אומרים שהם אלה שהמציאו אותו
החרדים הצדיקו את הפסקת חרם ההצבעות עם הקואליציה בפתרון משבר בתקציבי הישיבות, אך לטענת האוצר הבעיה הומצאה. וכך שני חוקי הפיכה משטרית אושרו בקריאה טרומית: מינוי תובע לחקירות נגד היועמ"שית והשוואת שכר ח"כים לשופטים
בעקבות הישיבות המרתוניות לקידום חוק ההשתמטות הגמישו אתמול המפלגות החרדיות את חרם ההצבעות שלהן. הן הצביעו יחד עם הקואליציה בעד שני חוקי הפיכה משטרית: החוק שמאפשר לשר המשפטים למנות תובע לחקירות נגד היועץ המשפטי לממשלה והחוק שמשווה את שכר חברי הכנסת לשכר השופטים. בימים האחרונים הוטלה תמיכת החרדים בחוקים בספק בשל בעיות שהתגלו לטענתם בתשלום תקציבי הישיבות – אבל אתמול הם הוסדרו כביכול. באוצר טוענים שזה משבר מומצא כדי להוכיח לרבנים הישגים.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק הקובעת ששר המשפטים יוכל למנות תובע מיוחד לניהול חקירות בחשד לעבירות המיוחסות ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה או למי מטעמם. מדובר בהצעת חוק של חברי הכנסת שמחה רוטמן וצבי סוכות מהציונות הדתית. היא אושרה ברוב של 56 מול 44.
הצעת החוק הובאה להצבעה על רקע העובדה ששר המשפטים יריב לוין מתעקש למנות ממונה על חקירת הפצ"רית בניגוד להחלטת בג"ץ ולכן נבלם. על פי הצעת החוק במקרה בו למשטרה נודע על חשד לעבירה שביצע היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או מי מטעמם, תפנה המשטרה לשר המשפטים לשם מינוי תובע שיטפל בעניין. לתובע שימונה יוקנו כל סמכויות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה ביחס להליך.
כן אושר בכנסת בקריאה טרומית חוק השוואת שכר חברי הכנסת לשכר השופטים של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד ברוב של 56 מול 41 מתנגדים. בדרך כלל הצעת חוק שמוסיפה הטבות לחברי הכנסת היתה נחשבת לדבר שלא יעשה, אבל ההצעה מנצלת את העוינות במחנה הקואליציה לשופטים כדי להעלות את שכר הח"כים או להפחית את שכר השופטים. אישור ההצעה התעכב בחודשים האחרונים בגלל חרם ההצבעות של המפלגות החרדיות.
הצעת החוק של בוארון נועדה להוציא מידי ועדות הכנסת את סוגיית קביעת שכר נשיא המדינה, השרים, חברי הכנסת, והשופטים, וכן לקבוע כי שכר נושאי המשרה ברשות המחוקקת, המבצעת והשופטת יהיה שווה, בהתאם לדרגתם ומעמדם באותה רשות. לשם כך, תוקם ועדה ציבורית עצמאית שתקבע את שכר נשיא המדינה, ומשכר זה ייגזר שכרם של יתר נושאי המשרה, לפי שיעורים שייקבעו בחוק.
שכר השרים עומד כיום על 53,257 שקלים ברוטו לחודש, בעוד שכר חברי הכנסת הוא 47,583 שקלים. שכרו של ראש הממשלה עומד השנה על 59,218 שקלים. שופטי בית המשפט העליון משתכרים בממוצע בסכום של 85,334 שקלים, שופט מחוזי משתכר כ־68 אלף שקלים, ושכר שופטי השלום נמוך מעט משכר השרים ועומד על 53 אלף שקלים.
ההצעה אינה קובעת אם שכר הח"כים יעלה או שכר השופטים יופחת. כיוון שחוקי העבודה לא מאפשרים להפחית שכר, נראה שגם אם תעבור ההצעה תחול רק על שופטים שימונו בעתיד. הסיכוי שההצעה תעבור עד פיזור הכנסת הזו לא נראה גבוה במיוחד, זו נראית כמו עוד הטרלה שמאפיינת את הכנסת בחודשים האחרונים לקראת הפריימריז בליכוד.
בימים האחרונים עמדה הצבעת החרדים בעד הצעות החוק האלה בספק בשל טענת החרדים לשחיקת ערך הנקודה, יחידת המימון של תקציב הישיבות. לאורך כל השנה עמד ערך הנקודה על 400 שקלים ולטענת החרדים היה אמור לרדת ל־320 בשל מגבלות שהטיל משרד המשפטים. אלא שבמשרד האוצר טוענים שלא היתה בעיה, שערך הנקודה לא היה אמור לרדת ומדובר במשבר פיקטיבי שמיועד להציג לציבור החרדי ולרבנים הישג.
אתמול התחרו המפלגות החרדיות על הקרדיט לפתרון הבעיה כאילו הן כבר העבירו את חוק ההשתמטות. בהודעת ש"ס התפארו ב"בשורה לעולם התורה: בפעילות יו״ר ש״ס הרב אריה דרעי - הושבו התקציבים שקוצצו מעולם הישיבות וערך הנקודה יעמוד שוב על כ־400 שקל כפי שהיה מתחילת השנה. כזכור, בעקבות התערבות הייעוץ המשפטי, ערך הנקודה קוצץ השנה ל־320. כעת הנושא סודר".
סיעת יהדות התורה הודיעה ש"בפעילות ח"כ משה גפני הוסטו תקציבים שונים כך שערך הנקודה לא יפגע בחודש הנוכחי וישולם כפי ששולם בחודשים האחרונים".
