החרדים הצביעו, וחוקים למינוי תובע לחקירת יועמ"שית ולהשוואת שכר ח"כים לשופטים עברו בטרומית
הצעת חוק של רוטמן וסוכות תאפשר לשר המשפטים למנות תובע חיצוני לחקירת היועמ"ש או פרקליט המדינה. במקביל עבר חוק השוואת שכר ח"כים לשופטים. שני החוקים עברו בקריאה טרומית לאחר שהמפלגות החרדיות הפסיקו את חרם ההצבעות להצבעות על חוקי ההפיכה המשטרית
עוד חוק הפיכה משטרית מתקדם בכנסת. מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק הקובעת ששר המשפטים יוכלו למנות תובע מיוחד לניהול חקירות בחשד לעבירות המיוחסות ליועצת המשפטית לממשלה, לפרקליט המדינה או למי מטעמם. מדובר בהצעת חוק של חברי הכנסת שמחה רוטמן וצבי סוכות מהציונות הדתית. היא אושרה ברוב של 56 מול 44. מה שאפשר את העברתה היה החלטת המפלגות החרדיות להפסיק את חרם ההצבעות ולהצביע בכמה נושאים הקשורים להפיכה המשטרית יחד עם הקואליציה.
הצעת החוק הובאה להצבעה על רקע העובדה ששר המשפטים יריב לוין מתעקש למנות ממונה על חקירת הפצ"רית בניגוד להחלטת בג"ץ ולכן נבלם. על פי הצעת החוק במקרה בו למשטרה נודע על חשד לעבירה שביצע היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או מי מטעמם, תפנה המשטרה לשר המשפטים לשם מינוי תובע שיטפל בעניין. לתובע שימונה יוקנו כל סמכויות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה ביחס להליך.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה עומדים בראש מערכת אכיפת החוק והתביעה בישראל. על אף שישנן מספר הוראות בנוגע לפתיחה בחקירה והגשת כתבי אישום כנגד נושאי משרה בכירים כגון ראש ממשלה, שר, שופט ועוד, ישנה לקונה בכל הנוגע לפתיחת הליך כזה כנגד היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה".
"במצב דברים בו עולה חשש לביצוע עבירה מצד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, נוצר ניגוד עניינים מעצם מעורבות הפרקליטות בחשדות האמורים, החל מליווי החקירה ועד להחלטה אם יש מקום להגיש כתב אישום. נוכח זאת הצעת החוק מבקשת לאפשר לשר המשפטים למנות תובע חיצוני לפרקליטות במקרים אלו, בדומה לחקירת שוטרים הנעשית בידי המחלקה לחקירות שוטרים ולא בידי גורמי החקירה במשטרה".
חוק הפיכה משטרית נוסף מקודם בכנסת, ואושר בקריאה טרומית: חוק השוואת שכר חברי הכנסת לשכר השופטים של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד. בדרך כלל הצעת חוק שמוסיפה הטבות לחברי הכנסת היתה נחשבת לדבר שלא יעשה, אבל ההצעה מנצלת את העוינות במחנה הקואליציה לשופטים כדי להעלות את שכר הח"כים או להפחית את שכר השופטים.
גם אישור הצעה זו התעכב בחודשים האחרונים בגלל חרם ההצבעות שהכריזו החרדים ושהיום הוחרג בשל הצבעות הקשורות להפיכה המשטרית. ההצעה אושרה ברוב של 56 מול 41 מתנגדים.
הצעת החוק של בוארון נועדה להוציא מידי ועדות הכנסת את סוגיית קביעת שכר נשיא המדינה, השרים, חברי הכנסת, והשופטים, וכן לקבוע כי שכר נושאי המשרה ברשות המחוקקת, המבצעת והשופטת יהיה שווה, בהתאם לדרגתם ומעמדם באותה רשות. לשם כך, תוקם ועדה ציבורית עצמאית שתקבע את שכר נשיא המדינה, ומשכר זה ייגזר שכרם של יתר נושאי המשרה, לפי שיעורים שייקבעו בחוק.
שכר השרים עומד כיום על 53,257 שקל ברוטו לחודש, בעוד שכר חברי הכנסת הוא 47,583 שקל. שכרו של ראש הממשלה עומד השנה על 59,218 שקל. שופטי בית המשפט העליון משתכרים בממוצע בסכום של 85,334 שקל, שופט מחוזי משתכר כ-68 אלף שקל, ושכר שופטי השלום נמוך מעט משכר השרים ועומד על 53 אלף שקל.
ההצעה אינה קובעת אם שכר הח"כים יעלה או שכר השופטים יופחת. כיוון שחוקי העבודה אינם מאפשרים להפחית שכר נראה שגם אם תעבור תחול רק על שופטים שימונו בעתיד הסיכוי שההצעה אכן תעבור עד פיזור הכנסת הזו לא נראה גבוה ביחוד . זו נראית עוד אחת ההטרלות שמאפיינות מאוד את הכנסת בחודשים האחרונים לקראת הפריימריז בליכוד.
