דרושים 16 אלף עובדים: נת"ע מחזרת אחרי הודו וקוריאה לחפירת המטרו
שלב המיון המוקדם במכרז המטרו יוצא לדרך. ההליך יאפשר כניסת שחקנים חדשים בעוד שנה במטרה למשוך חברות זרות שחוששות כעת מקשרים עם ישראל. השלב יכלול כריית 78 ק"מ מנהרות והקמת 59 תחנות תת־קרקעיות בעלות של 65 מיליארד שקל
השלב הראשון בתכנון ובניית המטרו יוצא לדרך, ובמדינה ינסו לגייס אליו חברות זרות. חברת נת"ע פרסמה את שלב המיון המוקדם במכרז (PQ) שיקבע מי יהיו החברות שייקחו חלק בהקמת תשתית התחבורה המשמעותית ביותר שמוקמת בישראל בימים אלו במסגרת 11 מכרזים שונים. היעד הרשמי לתחילת הפעלת המטרו הוא 2034, והיעד להפעלתו המלאה הוא 2037. ההערכה כרגע היא שההפעלה המלאה תידחה בשלוש שנים ל־2040.
מסמכי המיון החדשים מתייחסים לשלב המכונה "אינפרא 1", שכולל את שלב כריית המנהרות, המבנה התת־קרקעי של המטרו (Inner-Box) והמבנה המקשר בין הרחוב לבין התחנה התת־קרקעית (Out-box). השלב כולל את מרכז קו M1, את כל קו M2 ויותר ממחצית מקו M3 (בהמשך, השלב השני יכלול את הזרועות הצפוניות והדרומיות של M1). בסך הכל מדובר בעבודות בהיקף של 65 מיליארד שקל, כולל הקמה של 78 ק"מ של מנהרות כפולות, ו־59 תחנות תת־קרקעיות. עלות פרויקט המטרו כולו נאמדת בכ־150 מיליארד שקל.
מנכ"ל נת"ע, איתמר בן מאיר, הסביר כי לביצוע עבודות הכרייה יידרשו כ־20 מכונות TBM (מכונות כרייה), העתידות לפנות כ־40 מיליון קוב של עודפי עפר. לדיפון המנהרות יידרשו כ־1.25 מיליון יחידות סגמנטים (לוחות בטון מזוין קשתיים וטרומיים), ובביצוע העבודות יועסקו למעלה מ־16 אלף עובדים מומחים ופועלים, מרביתם מחו"ל. לכל העובדים הללו המדינה תצטרך גם לדאוג למגורים ולהכשרה מתאימה. המסמך שקובע באילו תנאים יידרשו לעמוד החברות הוא רק השלב הראשון, כאשר המכרזים הספציפיים יפורסמו רק בשנה הבאה. כדי לקדם את הפרויקט יפורסם המסמך בתפוצה בינלאומית בצורה שתאפשר לכל חברה או קונסורציום לבחון את הפרויקט ולהחליט אם הם יכולים ומעוניינים לקחת בו חלק.
בנת"ע מקווים כי מלבד חברות סיניות שמתמודדות בפרויקטים כאלו באופן מסורתי, גם חברות מהודו ייקחו חלק בפרויקט. לשם כך נפגשו נציגים ממשרד האוצר ומשרד התחבורה עם חברות בינלאומיות. לפני כחודשיים יצאה משלחת רשמית של נת"ע להציג את המיזם בהודו, ובשבוע שעבר מנכ"ל נת"ע, איתמר בן מאיר, ביקר בדרום קוריאה וגם שם הציג את הפרויקט לחברות זרות במטרה לגייס כמה שיותר עניין.
ביום שאחרי המלחמה
עם זאת, בעקבות ניסיון עבר, בנת"ע בוחרים לבצע PQ "דינמי". המשמעות היא שלאחר שייבחרו החברות, בעוד שנה ייפתח שוב ה־PQ ויאפשר כניסה של שחקנים נוספים לפרויקט. יש לכך כמה סיבות. ראשית, הרצון לאפשר לחברות לגבש שותפות של כמה חברות לשם ביצוע פרויקט גדול ומורכב, כאשר כל אחת תורמת תחום מומחיות משלה, וכדי לא להפסיד קבוצה אטרקטיבית בנת"ע רוצים לאפשר להן זמן גיבוש. סיבה שנייה היא רצון לאפשר לחברות לשנות את הרכב הקבוצה במידת הצורך, והסיבה השלישית היא רצון לתפוס מעט מרחק בזמן בין פרויקט המטרו לבין מלחמת חרבות ברזל.
בנת"ע מעריכים שיש חברות תשתית גדולות בעולם שירצו לקחת חלק בפרויקט, אך יחששו מחיבור לישראל בימים של סיום המלחמה שעלול לפגוע להן בתדמית. בנת"ע מקווים כי הזמן שיחלוף יאפשר לחברות לבחון את ההצעה בעין יותר אובייקטיבית וללא שיקולים פוליטיים והן עשויות להצטרף למכרז בשלב השני. לגבי לוחות הזמנים, ה־PQ הראשון ייסגר תחילה בסוף הרבעון הראשון של 2026, ואז ייפתח שוב בסוף 2026, כאשר במקביל כבר ייצאו לפועל המכרזים לתכנון והקמת המטרו. בנוסף, באמצע 2026 יפורסם ה־PQ של השלב השני, כך שבנת"ע מבקשים להתקדם בשני צירים מקבילים ולהאיץ את הקמת המטרו, פרויקט שלא פעם עלה חשש כי העיכובים הרבים יובילו לביטולו.
מנהל רשות המטרו התפטר
השלב הראשון לתכנון המטרו מתרחש במקביל התפרקות הרשות לתחום זה במשרד התחבורה. רק בחודש שעבר, אחרי חמישה חודשים בלבד בתפקיד ורגע לפני פרסום מסמכי המיון המוקדמים למכרזי החברות, מנהל רשות המטרו, עוזי יצחקי, התפטר מתפקידו. אף שמראש טענו גורמים בנת"ע כי החברה יכולה לנהל את הפרויקט בלי מנהל רשות, בנת"ע הביעו אכזבה קשה מעזיבתו וסיפרו כי ניסיונו העשיר של יצחקי, ששימש בעבר כמנכ"ל משרד התחבורה ויו"ר נמלי ישראל, בא לידי ביטוי בזמנו הקצר בתפקיד. אך לאחר שיצחקי לא הצליח לקדם מהלכים מול משרד התחבורה ולהתנהל מול חברות תחבורה ממשלתיות נוספות, הוא בחר לסיים את תפקידו לפני פרסום המסמכים, כיוון שלא ראה לנכון לעסוק בתנאי הסף של פרויקט שלא ימשיך לנהל.
פרויקט המטרו אמור להביא מזור משמעותי לגוש הדן העמוס והפקוק. במטרו צפויים לפעול שלושה קווים שיחברו בין 24 רשויות, אזורי תעסוקה, מוסדות חינוך ורפואה ומוקדי מגורים. עם 300 ק"מ של מנהרות ו־109 תחנות תת־קרקעיות, ולפי נת"ע, עתידות להתבצע בהם כ־600 מיליון נסיעות בשנה.
אחד ההליכים שעשויים לעכב את המטרו הוא הפקעת הקרקעות הנדרשת עבור תחילת החפירות. במהלך השנה החולפת נשלחו כ־21 אלף הודעות הפקעה לבעלי קרקעות על תוואי המסילות. ההפקעות יבוצעו בערים חולון, בת ים, אור יהודה, קריית אונו וראשון לציון, גבעתיים, תל אביב ופתח תקווה. בסך הכל המדינה צפויה להפקיע קרקעות בשווי של כ־10 מיליארד שקל עבור פרויקט המטרו.
