גם בזמן מלחמה: ההפיכה המשטרית לא עוצרת
גם כשהציבור במקלטים ובממד"ים והמשק ברובו משותק, ממשלת נתניהו מנצלת את המלחמה כדי לקדם מינויים מפוקפקים, חקיקות פרסונליות וחוקים שיעמיקו יותר אי־שוויון. כשמדובר בפוליטיקה ובשימור הכוח וההטבות הכספיות — גם מצב חירום הוא רק עוד הזדמנות לשחיתות קואליציונית
הלוויות ההרוגים מהטילים יימשכו גם מחר, הציבור נכנס ויוצא מהמקלטים ומהממ"דים, אלפי תושבים מפונים מבתיהם ההרוסים בעקבות הפגיעות, רבבות עסקים ומסגרות חינוך סגורים — אבל כל אלה לא מפריעים לממשלת ישראל להמשיך בחסות המלחמה עם איראן במהלכי ההפיכה המשטרית השנויים במחלוקת.
ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה לבג"ץ ביום שני, שלושה ימים לאחר פרוץ המלחמה עם איראן, וביקש לבטל את הנחיית היועמ"שית גלי בהרב־מיארה, שלפיה אסור לו להיות מעורב במינויו של ראש השב"כ, וכי מינויו של מועמדו האלוף דוד זיני כראש השב"כ הוא "מזוהם". המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, הודיע כי הדיון בעניין יערך בימים הקרובים, וחייב את היועמ"שית להודיע מהו פרק הזמן הדרוש לוועדת גרוניס למינויים בכירים לדון במועמדותו של זיני לתפקיד.
לגבי היועמ"שית — ממשלת נתניהו לא זנחה את כוונתה להדיח אותה אך השימוע שנועד להיערך בשבוע שעבר נדחה בשלב זה. נתניהו ממשיך לבצר את שלטונו, והטיל עוד לפני התקיפות באיראן על מזכיר הממשלה יוסי פוקס לקדם את חקיקת חוק ההשתמטות. פוקס גילה בשבוע שעבר כי מאחורי הקלעים נמשכים המגעים לקידומו של החוק. החרדים תובעים לחוקקו עד לסוף יולי 2025, בטרם צאת הכנסת לפגרת הקיץ כדי להנציח את ההשתמטות להגביר את אי־השוויון בנטל.
אפרופו אי־שוויון: בשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים את שינוי שיטת התקצוב של המועצות הדתיות. החוק להסדרת תקציבן, שנחקק בעבר ביוזמת ש"ס, חייב את הממשלה באישור שיטת התקצוב הדיפרנציאלית של המועצות הדתיות בתוך 90 ימים ממועד אישור התקציב — אחרת הרשויות יממנו 60% מתקציבן, והמדינה 40%. לפי ההחלטה שהתקבלה בשבוע שעבר בוועדת הכספים - המדינה תממן 60% מתקציבי המועצות הדתיות והרשויות רק 40%. השורה התחתונה: תושבי מרכז הארץ ביישובים המבוססים יממנו את המועצות הדתיות של הערים החרדיות והמעורבות. ח"כי האופוזיציה בוועדת הכספים — נעמה לזימי (עבודה), ולדימיר בליאק, נאור שירי (יש עתיד) ואורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) — זעמו על המהלך ותבעו לדון תחילה במתווה הסיוע לעסקים שנפגעו בעקבות המלחמה עם איראן. אבל הדיון בוועדה בסוגיה זו ייערך רק מחר.
על סדרי העדיפויות של הקואליציה אפשר ללמוד דרך הצעות החוק שחבריה מעלים בימים אלה. בעוד יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד), ביקש לקיים השבוע דיונים בוועדות רק בנושאים שיש להם זיקה למצב המלחמה, מחר ועדת השרים לחקיקה היתה אמורה לדון בהצעת חוק לסגירת חטיבת החדשות בתאגיד השידור הציבורי ורשת ב', שהוגשה על ידי ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (ליכוד). הצעת החוק קובעת גם שתקציב התאגיד יופחת מ־800 מיליון שקל כיום ל־500 מיליון שקל בשנה (הערב החליט שר המשפטים יריב לוין לדחות את ישיבת ועדת השרים שתוכננה למחר - צ"ז).
בנוסף היתה אמורה ועדת השרים לדון בהצעת חוק של הח"כים לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר (עוצמה יהודית) להפחתת הרוב הדרוש להדחת ח"כ מ־90 ל־80 חברי כנסת. כיום ניתן להדיח ח"כ ברוב של 90 ח"כים אם התקיימו שתי עילות: הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב, או ארגון טרור נגד מדינת ישראל. למשל, בהצבעה במליאה בפברואר 2024 על הדחתו של ח"כ עופר כסיף (חד"ש) לאחר שתמך בתביעה שהוגשה על ידי דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג, תמכו 86 חברי כנסת בלבד. סון הרמלך וקרויזר מציינים כי "רוב של 80 ח"כים הוא משמעותי אך אינו גבוה מכדי להיות בר מימוש". במקביל, ועדת הכנסת תחל מחר בדיון בהדחתו של ח"כ איימן עודה (חד"ש) בשל התבטאויותיו.
עוד היתה אמורה ועדת השרים לדון (אך לא תעשה זאת מחר, כאמור) בהצעת חוק שהגיש ח"כ אביחי בוארון (ליכוד), שמטרתה להגביל את משרדי הפרסום הגדולים מסך רכש המדיה בערוצים השונים. כשהם יגיעו ליעד הזה — הם יחויבו להעביר את תקציבי הפרסום של לקוחותיהם לערוצים אחרים וקטנים. המשמעות: הסטת תקציבי הפרסום לערוצים קטנים כמו ערוץ 14. לממשלה דחוף יותר לקדם את הנושאים הפוליטיים הללו למען בוחריה ומתפקדיה מאשר לדאוג לציבור הרחב שנפגע מהמלחמה.
