פרשנות
הפעם, התחזקות השקל מסוכנת למשק הישראלי
20 שנה יצואנים זעקו על ייסוף השקל - והמשק הסתדר בכל פעם מחדש. אך הפעם חמישה גורמים משתנים בו-זמנית: ייסוף חסר תקדים, משק מותש ממלחמה, ארגז כלים ריק, הייטק שאיבד את יתרונו התחרותי - וה-AI שמאיים על מה שנותר ממנו
20 שנה השקל מתחזק, ובכל פעם מחדש, היצואנים זועקים. אלא שבאותן 20 שנים נדמה כי המשק "הסתדר": למרות שיצוא הסחורות קפא מאז 2010, יצוא השירותים, בהובלת ההייטק, ידע לפצות. אז מפעלים נסגרו, חלקם עברו לחו"ל, עובדים פוטרו, ובכל זאת, ברמה המאקרו־כלכלית, המשק לא רק עבר את גלי הייסוף ללא זעזוע אלא אף הצליח להמשיך לצמוח.
אלא שהפעם זה נראה אחרת. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מספק חמש סיבות מדוע לאו דווקא "מה שהיה הוא מה שיהיה". ראשית, עוצמת הייסוף ומהירותו חסרות תקדים – 23% ב־12 חודשים. שנית, הוא מתרחש בתוך משק מותש משלוש שנות מלחמה. שלישית, ארגז הכלים – בעיקר הפיסקאלי – הצטמצם: החוב הממשלתי הגבוה חוסם פעולה תקציבית, כאשר הגל האינפלציוני העולמי עדיין מאיים על המשק ומגביל את המרחב המוניטרי.
רביעית, היתרון התחרותי של ההייטק הישראלי – שעד כה ספג את הייסוף – נסדק. שכר הענף הטכנולוגי בישראל, שהיה נמוך ב־20% מארה"ב לפני עשור, גבוה כעת ב־30%. חמישית, ה־AI מאיים בדיוק על ענפי הליבה הישראליים: תוכנה, רישוי ושירותי מחשוב – שכן הוא מחליף בדיוק את העבודה שמהנדסי ישראל מבצעים בשכר גבוה ב־30% ממקביליהם האמריקאים.
אז ההיסטוריה לא מבטיחה כלום. הפעם השקל החזק עלול לפגוש משק חשוף יותר – ושיא באי־הוודאות הפוליטית והגיאו־פוליטית.
