ביטחון תזונתי הוא לא מותרות – הוא תנאי לביטחון הלאומי
בחודשים האחרונים נדמה שכל מערכות המדינה מתוחות עד קצה גבול היכולת. בין אם ביטחונית, כלכלית וחברתית. אבל בתוך כל הרעש, יש תחום אחד שממשיך להידחק לשוליים, אף שהוא נוגע ישירות לקיומנו הבסיסי ביותר: היכולת של מדינת ישראל להאכיל את אזרחיה בשעת חירום. מזון הוא לא רק שאלה של רווחה- הוא תנאי לקיום מדינה מתפקדת.
דו״ח מבקר המדינה שפורסם באוקטובר 2025 הוא קריאת השכמה שאי אפשר להתעלם ממנה. המבקר קובע בפשטות: מדינת ישראל אינה ערוכה להבטיח מזון לאזרחיה בשעת חירום. אין גוף ממשלתי מתכלל, אין אסטרטגיה לאומית, אין חקיקה, והיערכות שרשרת המזון מהשדה ועד הצלחת. מדובר לא רק בכשל ניהולי, אלא באיום אסטרטגי של ממש. אם מחר תתרחש רעידת אדמה או הסלמה רחבה, אין למדינה תוכנית סדורה כיצד להאכיל את אזרחיה. קובעי המדיניות צריכים להבין: מזון הוא לא מוצר צריכה הוא תשתית ביטחונית.
הדו״ח מצביע על תלות מסוכנת ביבוא מזון ועל שחיקה עקבית של החקלאות המקומית. בעשורים האחרונים עודדו ממשלות ישראל פתיחת שווקים ליבוא, אך כמעט לא השאירו רשת ביטחון לייצור מקומי. שלושה מששת ספקי המזון הגדולים בישראל נמצאים כיום בבעלות זרה, ומלאי החירום דל עד כדי סכנה. בזמן הלחימה האחרונה בעזה ראינו עד כמה זה שברירי: טורקיה הגבילה יצוא מזון לישראל, ירדן סירבה לספק תוצרת חלופית, ובתוך שבועות נוצר מחסור חמור ועליות מחירים חדות.
בעוד הממשלה דנה בוועדות, יש מי שכבר פועל בשטח. לקט ישראל, בנק המזון הלאומי, מציל מדי שבוע מזון עודף ומפיץ אותו לכ־415 אלף נזקקים ברחבי הארץ. בשנת 2024 בלבד נאספו מעל 31 אלף טונות של פירות וירקות ויותר משני מיליון ארוחות מבושלות. זו לא רק עשייה חברתית, זוהי תשתית לאומית שמוכיחה את עצמה פעם אחר פעם. בזמן מגפת הקורונה, במלחמות האחרונות ובימי חירום הארגון המשיך לפעול, לספק מזון ולמנוע רעב.
העמותות הוכיחו שהן יודעות לפעול בדיוק היכן שהמערכת הממשלתית משותקת: מהר, בגמישות, וביעילות. יש להן תשתיות, רשת שותפים, ניסיון מבצעי והבנה מעשית של השטח. מה שחסר להן הוא הכרה רשמית ותקצוב הולם.
דו״ח מבקר המדינה איננו עוד נייר בירוקרטי הוא קריאת השכמה לאומית. ישראל חייבת לשלב את ארגוני המזון בתוכנית החירום הרשמית, להקצות תקציבים ייעודיים להצלת מזון, ולבנות מחדש את החוסן התזונתי המקומי. ביטחון תזונתי איננו נדבך משני; הוא יסוד בביטחון הלאומי של ישראל.
המדינה חייבת לוודא שבשעת מבחן – איש לא יישאר בלי לחם, ירק ובקבוק מים. זו לא רק חובת חמלה – זו חובת ביטחון. ויפה שעה אחת קודם.
גידי כרוך הוא מנכ״ל ארגון הצלת המזון הלאומי לקט ישראל
