פרשנות
דגל אדום לאקדמיה: היום זה סוציולוגיה, מחר זה יכול להיות מדעי המחשב
השעיית האגודה הישראלית לסוציולוגיה מהאגודה הבינלאומית היא תקדים מסוכן לאקדמיה בארץ; ההחלטה מבהירה לנו שהעולם הוא לא דונלד טראמפ, והסבלנות שלו למלחמה בעזה הולכת ותמה
לא במקרה חגגו אתר ה־BDS ואתרים פרו־פלסטיניים את החלטת האגודה הבינלאומית לסוציולוגיה להשעות את האגודה הישראלית. חשיבות ההחלטה איננה בהשלכות המעשיות הישירות, אלא בכך שלראשונה הושעתה אגודה ישראלית אקדמית מאגודה בינלאומית וברגע שזה קרה פעם אחת, קל הרבה יותר לעשות זאת שוב. וגם אם האיום על הסוציולוגיה הישראלית לא נראה כמו איום אסטרטגי, התקדים הוא אסטרטגי בהחלט.
השעיית האגודה הישראלית לסוציולוגיה מהאגודה הבינלאומית היא תקדים מסוכן לאקדמיה בארץ; ההחלטה מבהירה לנו שהעולם הוא לא דונלד טראמפ, והסבלנות שלו למלחמה בעזה הולכת ותמה
גם העיתוי לא נוח במיוחד, בשבוע הבא יערך כנס האגודה הבינלאומית לסוציולוגיה ברבאט שבמרוקו. ההחלטה חלה על האגודה ואינה חלה על הסוציולוגים הישראלים שאמורים להרצות שם, אבל ה־BDS קרא להחרים את ההרצאות שלהם. לאור העבודה שמרוקו היא בין יוזמות ההחרמה, עולה שאלה קשה - האם לא מסוכן לישראלים להגיע לכינוס? כמו כן, סביר שההחלטה תהיה בסופו של דבר של השב"כ, כלומר ישראל עלולה להיאלץ לוותר על ההשתתפות. הכינוס ברבאט מוכיח עד כמה קשה להפריד בין החרמת האגודה להחרמה של ישראלים. ברור שההחלטה נותנת לגיטימציה לכל סוציולוג וחוג לסוציולוגיה להחרים ישראלים.
יותר מ־20 אוניברסיטאות בעולם מחרימות את ישראל על רקע המלחמה המתמשכת בעזה, ומספר מקרי החרם האישי על אקדמאים גדל במהירות והגיע ל־700. אבל כל זמן שאלה חרמות נקודתיים, האקדמיה הכילה את זה. האיום הקשה ביותר עד כה על האקדמיה הישראלית היה האיום בסילוק מתוכנית המענקים של האיחוד האירופי הורייזון (Horizon Europe). "הורייזן זה צינור החמצן, סילוק עלול למוטט את האקדמיה הישראלית", אמר מקור במועצה להשכלה גבוהה לכלכליסט. וכך ה־BDS הפתיע בהצלחה מכיוון לא צפוי.
החלטת האגודה הבינלאומית היא עוד נזק שגורם הכיבוש בפעם המי יודע כמה של עזה. החלטת ההשעייה מנומקת בכישלון של האגודה הישראלית לגנות את פעולות ישראל בעזה. האקדמיה היא עוד נזק היקפי של המלחמה, שאפילו יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני לא מבין למה היא נמשכת. לפגיעה באקדמיה תורמות מאוד הקריאות של אנשי הקואליציה להרעבה (הפסקת הסיוע ההומניטרי), טרנספר וכמובן ההתעלמות מהרג הילדים, כי בניגוד לממשלת ישראל, כמעט כל העולם סבור שיש הרבה מאוד חפים מפשע בעזה.
יש לישראל כל כך הרבה מה להפסיד בתחום האקדמיה. שלושה מוסדות ישראלים מדורגים בין מאה המוסדות האקדמיים הראשונים בדירוג שנגחאי היוקרתי, שמשווה בין אלפי מוסדות אקדמיים מסביב לעולם. יחסית לכמות התושבים זה ממקם את ישראל בעשירייה הראשונה בעולם. 11 חוגים ישראלים מדורגים בין ה־50 הראשונים בעולם. בסוציולוגיה, למשל, שתי אוניברסיטאות ישראליות, תל אביב וחיפה, בין ה־100 ל־150 הבכירות בעולם. המצוינות הזאת של האקדמיה הישראלית הבסיס של אומת הסטארט־אפ. ספק אם הניצחונות המדהימים על איראן וחזבאללה היו אפשריים בלעדיה.
ההחלטה של האגודה הבינלאומית לסוציולוגיה מבהירה לנו שהעולם הוא לא דונלד טראמפ, והסבלנות שלו הולכת ותמה. היום זה סוציולוגיה. מחר זה יכול להיות פיזיקה גרעינית או מדעי המחשב.
האקדמיה הישראלית ספגה מספיק נזקים במלחמה, כולל הוצאת חמישית ממכון ויצמן מכלל פעילות ופגיעה משמעותית באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. לכן כשממשלת ישראל ממשיכה לדשדש בעזה, חשוב מאוד לזכור שהיא לא רק משטחת את הרצועה ומפקירה את החטופים, היא גם מנסרת את הענף שעליו יושבת האקדמיה הישראלית המצוינת.
