פרשנות
המלכוד של טראמפ עולה לנו מיליארדים שלא מביאים הכרעה
כל יום שהמצב הביטחוני נשאר על כנו עולה 130-100 מיליון שקל והתיאבון של מערכת הביטחון רק גובר. בינתיים הישראלים נשארים רק עם הבטחות להכרעה
ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן עלול לסבך עוד יותר את תמונת הלחימה של צה"ל עם חזבאללה בלבנון, שנמשכת חרף "הפסקת אש" מאמצע אפריל האחרון. צה"ל פרוס ברצועת ביטחון בעומק של כשמונה ק"מ בשטח הלבנוני בניסיון כמעט בלתי אפשרי להרחיק את טילי הנ"ט של חזבאללה מיישובי גבול הצפון ובו־זמנית כשהוא מנוע מלפעול בתקיפות נגד ארגון הטרור בשל הוראת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, החושש שמצב זה יוביל לקריסת הפסקת האש עם איראן. בינתיים צה"ל משלם מחיר דמים כבד בעקבות פגיעות תכופות של רחפני נפץ המונהגים באמצעות סיבים אופטיים שמשגר חזבאללה לעבר ריכוזי הכוחות, וגם שיגורי הכטב"מים לעבר יישובי הצפון נמשכים כל העת.
פרטים רבים הקשורים להסכם המתהווה, שאמור לסיים את המלחמה במזרח התיכון, עדיין לוטים בערפל וגם שאלת המשך הלחימה של ישראל בלבנון לא ברורה על רקע דיווחים סותרים. בעוד בצד האיראני טענו אתמול כי ההסכם יסיים גם את הלחימה עם חזבאללה, בישראל שמרו על שתיקה ונכון לשעות הצהריים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ לא התבטאו לגביו.
לעומתם טען "גורם מדיני" בלשכת ראש הממשלה, כי טראמפ הבהיר לנתניהו שיעמוד על דרישתו לפירוק תוכניתה הגרעינית של איראן ולהוצאת כל האורניום המועשר משטחה, ושחופש הפעולה של צה"ל נגד חזבאללה בלבנון יישמר.
ישראל מודרת מהשיחות המתקיימות בציר של וושינגטון–טהראן, אינה שותפה לעיצובו ורק מעודכנת על ההתפתחויות בשיח, מצד ארה"ב ומצד גורמים דיפלומטיים זרים. מצב זה מעצים את אי־הוודאות שבו נתונה ישראל בכל הגזרות המאיימות עליה.
זה כחודש וחצי שטראמפ שולל מישראל את חופש הפעולה שלה בלבנון, מצב שהתקבע מאז הפסקת האש בלחימה עם חזבאללה בנובמבר 2024 ובאופן שאיפשר לצה"ל לתקוף את תשתיותיו בעומק לבנון כדי למנוע את שיקומו והתעצמותו. המגבלות של טראמפ מונעות מחיל האוויר לתקוף מטרות של הארגון ובכירים בשורותיו בביירות, בו בזמן שחזבאללה ממשיך בשיגור של כטב"מים ורחפני נפץ ליישובי הצפון.
בתחילת השנה שעברה המדינה קראה לרבבות מתושבי היישובים הסמוכים לגבול עם לבנון לשוב לבתיהם לאחר שפינתה אותם מהם בתחילת מלחמת 7 באוקטובר מחשש לפלישה של חזבאללה. הבטחות שניתנו מצד המדינה וצה"ל לתושבי הצפון, שהם שבים למציאות ביטחונית טובה וחפה מאיומים, התחלפו בשגרה של מלחמה – רק שכעת המדינה גם לא שוקלת את פינוים.
כשידיהם של חיילי צה"ל כבולות מאחורי גבם ותוכניות הצבא להרחבת הלחימה בלבנון לא מתממשות, גם המשך מהלכי ישראל בתקופה הקרובה יושפע מהחלטות שיתקבלו בוושינגטון ולא באלה שמתקבלות בירושלים בראי של האינטרס הישראלי.
כניעתו של נתניהו לתכתיבים שהוא מקבל מטראמפ באה עם תג מחיר מתמשך, לא רק במחיר דמים קשה, אלא בכסף אמיתי. כל יום של לחימה בלבנון, לצד שימור המוכנות של צה"ל לחידוש המלחמה עם איראן, עולה למשלם המסים הישראלי בין 100 ל־130 מיליון שקל. כמעט מחצית מהסכום הזה אמורה לאפשר החזקה בכוחות מילואים גדולים, כ־100 אלף אנשי מילואים פעילים כיום, ושאר הכסף מממן את הפריסה של צה"ל ברצועת ביטחון שאורכה כ־100 ק"מ: מהים ועד הגבול עם סוריה, שעות טיסה של חיל האוויר והוצאות קיום שוטפות.
לא בכדי בשבוע שעבר משרד הביטחון וצה"ל הניחו במשרד האוצר דרישה דחופה להגדלה נוספת של תקציב הביטחון לסכום פנטסטי וחסר תקדים של 184 מיליארד שקל. מדובר בתוספת של כ־40 מיליארד שקל לתקציב הביטחון הנוכחי, שהוגדל מ־112 מיליארד שקל כפי שתוכנן במקור ל־144 מיליארד שקל בעקבות מלחמת איראן השנייה.
משרד האוצר מתנגד להגדלה התקציבית העצומה, דורש ממערכת הביטחון ומצה"ל להתייעל ומזהיר כי משאבת הכספים בקריה תשאב מאזרחי ישראל את הסיכוי לשירותי בריאות, חינוך ורווחה נאותים בשנים הבאות. ביום שלישי שעבר נתניהו כינס בלשכתו דיון על הדרישה לתוספת החריגה לתקציב הביטחון אך הוא הסתיים ללא החלטה.
מערכת הביטחון וצה"ל עדיין מצפים להגדלה התקציבית הנוספת בנימוק שלא יצליחו לסיים את 2026 עם הסכום הנוכחי שעומד לרשותם לנוכח נפח המשימות החריג שמטיל הדרג המדיני של הצבא. פרט לכוננות ממושכת בכלל המערכים לחידוש המלחמה עם איראן ולהחזקת רצועת ביטחון בתוך לבנון, צה"ל פרוס גם בתוך רצועות ביטחון בסוריה ובעזה, שבה חמאס עדיין שולט וזאת חרף הצהרותיו של נתניהו על השמדתו. מדובר בהצהרות ריקות, כמו אלה שהפריח בעבר על חזבאללה בלבנון ועל איום הטילים והגרעין של איראן. כל זאת כשישראל עלולה להידרדר למציאות הביטחונית הגרועה ביותר שהיתה בה אי פעם.
