ההרס הגדול הבהיר: מס רכוש צריך לגבש כללים חדשים לאקדמיה
בדיון בכנסת נחשפה הפגיעה במכון ויצמן ובאוניברסיטת בן גוריון, שכוללת עשרות מעבדות הרוסות ואובדן בעלי חיים שנחקרו במשך שנים. אלא שכללי מס רכוש לא מתאימים לפיצוי כזה, ואף לא מתייחסים לשכירות מהירה של מבני מעבדות יבילים
כמה דברים הסתמנו בבירור בדיון החירום שערכה אתמול ועדת הכספים של הכנסת על נזקי הענק לאקדמיה שגרמו הטילים האיראנים. הראשון והבולט שבהם הוא שכללי מס רכוש לגמרי לא מתאימים לפגיעה והרס במוסדות אקדמיים. יש להעביר במהירות כללים חדשים במסגרת חוק או תקנות נפרדים שיכולו לסייע להם. הדבר השני הוא שמדובר בבעיות כל כך מיוחדות וכל כך חריגות בהיקף של מיליארדים, ולכן נחוץ למנות מייד פרויקטור לשיקום האקדמיה. הדבר השלישי הוא שאם זה לא יקרה לאקדמיה הישראלית ובייחוד לחלקים של מדעי הטבע, ייגרם נזק כבד מתוצרת בית.
הדיון בוועדת הכספים התקיים ביוזמת חברי הכנסת עודד פורר וחמד עמאר מישראל ביתנו. במכון ויצמן מעריכים את הנזק ב־1.5 מיליארד שקל עד 2 מיליארד שקל, אבל לא ענו לשאלת כלכליסט אם הנזק כולל רק תשתיות, מבנים וציוד או גם שווי מחקר. באוניברסיטת בן גוריון מדווחים על נזק של 200–400 מיליון שקל. בדיקת הנזקים והעבודה מול מס רכוש עדיין בעיצומה.
מנתונים שמסר נשיא מכון ויצמן אלון חן לוועדת הכספים, עולה ששני בניינים – המכון לחקר הסרטן והבניין לחקר חומרים כימיים מתקדמים חרבו כליל מפגיעת שני טילים. הבניין לחקר החומרים המתקדמים היה על סוף סיום הבנייה. חמישה בניינים (כולל השניים האלה) טעונים הריסה מבחינת המכון, ביניהם המכון לאיכות הסביבה. נפגעו במכון 112 מבנים, 60 מבני מעבדות ו־52 מבני מגורים. 52 מעבדות מחקר נחרבו בנוסף לשש מעבדות שירות, וחמישית עד רבע מעבודת המכון הושבתו.
1.5 מיליון דולר למיקרוסקופ
נשיא אוניברסיטת בן גוריון פרופ' דניאל חיימוביץ' אמד את היקף הנזק לאוניברסיטה מפגיעת שלושה טילים ב־200–400 מיליון שקל. בין היתר, נפגעו שתי קומות של הפקולטה לרפואה בבית החולים סורוקה, כולל מעבדות לחקר סרטן ואלצהיימר. נהרסו חדרי האנטומיה והדיסקציות (ניתוחי גופות) וכיתות לימוד. ההדף מטיל שני פגע ב־40 מבנים בקמפוס וטיל שלישי הרס את מרכז הספורט.
בדיון התבררו הקשיים שיוצרים כללי מס רכוש. ח"כ פורר אמר ש"זה לא אירוע פיצויים רגיל. ההליכים של מס רכוש לא מתאימים לאירוע כזה". חן אמר ש"בנושא הפיצויים יש המון תחומים אפורים, שזה ההבדל בין 500 מיליון שקל לשני מיליארד שקל". באקדמיה יש חשש כבד שעל פי הכללים הקיימים הם יקבלו רק שליש משווי הנזק.
הראשון בקשיים הוא הבעיה שחוזרת מדי משבר, שכולל פיצויים שמס רכוש משלם על ציוד בניכוי פחת. כלומר תשלום בערך משומש ולא בערך קנייה. זה אולי מתאים לרכב, אבל לא לכלי שאין לו שוק יד שנייה. "אם רכשנו עבור מדען מיקרוסקופ לפני 5 שנים שעלה מיליון דולר, הערך הריאלי הוא 200 אלף דולר. אבל אנחנו עדין צריכים לרכוש מיקרוסקופ שיעלה היום 1.3 או 1.5 מיליון דולר. אם אנחנו מקבלים 200 אלף דולר מי משלם את הדלתא", שאל חן. עוד בעיה, שמזכירה מאוד את בעיות הפיצוי של קיבוצי עוטף עזה, הוא ויכוח האם בניינים יהרסו בשלמותם או שרק חלקים מהם.
הנושא הדחוף ביותר הוא שאלת ההפעלה המהירה של המעבדות מחדש. בויצמן מעוניינים לשכור בניין למעבדות בפארק המדע הסמוך של רחובות. הממשלה יודעת לתת לדיירים מפונים סיוע בשכירות. אבל נציג מס רכוש אוריאל לגזיאל הבהיר שהכלי של מס רכוש לטיפול במקרה כזה הוא פיצוי על נזק עקיף של עסק. ברור שזה כלי לא רלבנטי. המכון צריך התחייבות למימון לשכירות בהיקף גדול לעד חמש שנים. "אנחנו לא עסק", אמר חיימוביץ.
ח"כ אלי דלל מהליכוד הצביע על הצורך בהפעלה מהירה של הבניין הזמני של ויצמן כדי למנוע בריחת מוחות של מדענים, שיישארו בלי מעבדות. חן הסביר שהמכון קולט כל שנה 10–15 מדענים חדשים ויש שאלה איך לתת להם מעבדות. אוניברסיטה שנופלים עליה טילים ונהרסות בה מעבדות היא מראש לא מקום כזה אטרקטיבי לחוקרים שצריכים להחליט אם לחזור לארץ או להישאר בחו"ל. לוויצמן יש את המוניטין שלו שיוצר כוח משיכה גדול, אבל כדי שהוא יוכל להתחרות על חוקרים הוא צריך ודאות מהירה.
השאלה הנוספת היא מתחום שאין לו בכלל תקדים – איך מפצים חוקרים על אובדן של תוצרי מחקר של שנים. בבן גוריון אבדו בעלי חיים שפותחו שנים ארוכות. אין להם תחליף. בוויצמן אבדו דגימות מחקרים של עשורים. אנשים חילצו דגימות ממקררים בשעת מטחים כדי להציל את המחקר. על המחקרים האלה עבדו אלפי חוקרים במשך שנים ארוכות וח"כ נעמה לזימי מהעבודה חושבת שחייבים לתת מענקים נדיבים לשיקום המחקרים. חיימוביץ ציין שהתקציבים האלה לא יכולים לבוא מהתקציב המקוצץ ממילא של ההשכלה הגבוהה.
אישורים לקידום בנייה
בעיה נוספת שהועלתה היא הצורך לקצר הליכי תכנון לבנייה מחדש. בשלב ראשון בן גוריון צריכה אישור מרשות מקרקעי ישראל להצבת מבנים יבילים, שבהם תוכל לקיים את לימודי הרפואה בשנה הבאה. לכן ברור שצריך ומהר כללים חדשים לפיצוי מוסדות אקדמיים שלפיהם ניתן יהיה לקנות ציוד חדש במקום הישן, ניתן יהיה לשכור במהירות מבני מעבדות ויינתנו מענקים לשיקום מחקרים. במקביל צריך למנות פרויקטור ייעודי, שיבין את הייחודיות והמורכבות. וחשוב לזכור שמדובר במעבדות מחקר במדעי הטבע, כלומר כל שקל הוא השקעה נושאת רווחים למשק.
בישיבת ועדת הכספים לא נכחה נציגות בכירה של שום משרד ממשלתי, וברור שלממשלה לא ברור שמדובר באירוע לאומי. כלכליסט פנה לבקש התייחסות משר החינוך ומהמועצה להשכלה גבוהה וגם שם לא הבינו שזה אירוע שחייבים להתייחס אליו. "הראש שלנו פתוח", אמר בדיון נציג מס רכוש. אבל הסיפור הזה לא ייגמר במס רכוש. דרושה ממשלה עם ראש פתוח.
